הפרעת שינה
ערך ללא מקורות | |
הפרעת שינה היא הפרעה רפואית הקשורה בשינה. הפרעת שינה עלולה לפגום בתפקוד הנורמלי של האדם.
תחום | נוירולוגיה |
---|---|
טיפול | |
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | 287104 |
סיווגים | |
ICD-10 | F51, G47 |
הפרעות שינה נפוצות
עריכהאף שנדודי שינה הם הפרעת השינה הנפוצה והידועה ביותר, ישנן כמה הפרעות שינה בולטות אחרות. בילדים במיוחד הרטבת לילה וסהרוריות, כלומר הליכה מתוך שינה. התופעה האחרונה פוקדת גם מבוגרים, אך בשיעור קטן. לעיתים נדירות סהרוריות כוללת לא רק הליכה אלא גם ביצוע פעולות נוספות ולעיתים כאלה בעלות רמת מורכבות גבוהה, ומקושרת למרכיבים גנטיים אך גם למרכיבים נפשיים (למשל חרדה או לחץ נפשי כתוצאה מאירועים שונים בחיים, החל מלחצים שונים הקשורים לאורח החיים כגון עבודה או לימודים וכלה בתסמונת פוסט טראומטית).
הסבר נוסף להפרעות שינה מוצע על ידי תאוריית השינה המקומית. לפי תאוריה זו, חלקים מסוימים של המוח יכולים להיות במצב שינה כשבו-זמנית חלקים אחרים יכולים להיות במצב ערנות, ולכן יכול, במקרים כאלה, האדם לבצע באופן בלתי נשלט ומתוך שינה מעשים מסוימים. שינה, לפי תאוריה זו, יכולה להתרחש גם כאשר רק רוב (ולא כל) תאי העצב במוח נמצאים במצב שינה[1].
נרדמות (נרקולפסיה) היא הפרעה מסוכנת ביותר, הגורמת ללוקה בה התקפי שינה פתאומיים ובלתי צפויים, הנמשכים בין דקות בודדות לזמן רב. התקף כזה יכול לפקוד אדם גם בשעת פעילויות שונות המצריכות ערנות מלאה, כמו למשל נהיגה או חציית כביש, ולפיכך הוא מציב סכנת חיים. מצב השינה שאליו עובר הנרקולפטי הוא שנת REM, ולפיכך הוא צפוי לרפיון שרירים מוחלט. במקרים רבים האדם הנרקולפטי סובל מעייפות כללית, גם בזמן ערנות. הטיפול בנרקולפסיה הוא מגוון ונעשה בין היתר באמצעות תרופות ממריצות כגון ריטלין.
קטפלקסיה היא הפרעה נדירה יותר הקשורה לשינה. בדרך כלל היא מלווה בהפרעת הנרקולפסיה. באנשים הסובלים מהפרעה זו ישנו בשלב היציאה מהשינה מצב של שיתוק שרירים, בדיוק כמו בשנת ה-REM. הדבר גורם לכך שגופו של האדם נשאר משותק כמה דקות לאחר ההתעוררות - האדם התעורר אולם איננו מסוגל להזיז את אבריו. בחלק מן המקרים מלווה השיתוק בהזיות היפנוגוגיות דמויות חלום. התרחשות של מצב קטפלפטי באדם יכולה להיות כרונית או חד פעמית ובכל מקרה אינה מזיקה ואינה מעידה על בעיות נוספות (כאמור מלבד נרקולפסיה, בחלק מהמקרים).
נדודי שינה (אינסומניה) היא איחור בהירדמות שיכול לנבוע כתוצאה מדום נשימה בשינה או כתוצאה מסיבות אחרות כגון לחצים נפשיים המונעים השראת שינה. תופעה הפוכה היא קשיים בהתעוררות.
תופעה דומה לנדודי השינה היא תסמונת פאזת השינה הדחויה המתבטאת בשעון ביולוגי עם תזמון מאוחר מהרגיל. ההבדל בין תסמונת זו לבין נדודי שינה היא שאנשים הסובלים מתסמונת זו נוטים לא רק להרדם בשעות מאוחרות מהמקובל בחברה אלא גם להתעורר מאוחר יותר, במחזוריות סדירה וקבועה כמו מי שלא סובל מתופעה זו, אך בשעות שונות. להפרעה זו ישנו ביטוי גם בשינויים במחזורים יממתיים אחרים של הגוף, כגון שיא הערות, טמפרטורת הגוף ופעילות הורמונלית (בניגוד לנדודי השינה שהם קשיים בהירדמות אף על פי ששאר המחזורים מעידים על שעון ביולוגיה תקין, כזה שאין בו פאזת שינה דוחה). הגורם לשוני במחזור היממה בשעון הביולוגי הוא גנטי ומתבטא בתגובה מאוחרת של הגוף להחשכה ולהופעה של אור. ההפרעה לרוב מיוחסת לגיל ההתבגרות אך במקרים מסוימים נמשכת גם לבגרות. לפיכך, הטיפול הבסיסי הנהוג בתסמונת זו הוא החשכה וחשיפה לאור (פוטותרפיה) בתזמונים מחושבים ואיחור של זמן השינה (מניעת הירדמות במהלך היום ועל ידי כך התשת הגוף לצורך הירדמות בערב שאחרי כן). לעיתים טיפול מעין זה אינו צולח ואז נעשה שימוש גם בהורמון השינה, מלטונין, למשך מספר חודשים. לא נעשה שימוש בכדורי שינה לצורך טיפול בהפרעה זו משום שאינם משנים את מחזורי השעון הביולוגי אלא משרים שינה שטחית בלבד ואינם מתאימים לשימוש של חודשים בעיקר בשל תופעות הלוואי שלהם.
דום נשימה בשינה אינה נחשבת להפרעת שינה בפני עצמה אלא לתסמין של בעיות גופניות אחרות ומתבטאת בהפרעה למהלך השינה התקין על ידי הפסקות נשימה בזמן שינה. באופן תקין, הפסקות נשימה אינן מופיעות כלל או שמופיעות עד שתי הפסקות נשימה בשינה במהלך השינה, ההפסקות הן קצרות (לא יותר מכמה שניות), ללא נחירות וללא התעוררות כתוצאה מכך. הדבר נחשב להפרעה כאשר קיימות מעל 2 הפסקות נשימה בלילה והן מלוות בתסמינים של נחירות חזקות ו/או התעוררויות מרובות בלילה כתוצאה מהן ו/או אורך בלתי רגיל שלהן. הפסקת הנשימה יכולה להיגרם כתוצאה מחסימה חלקית של דרכי האוויר בזמן השינה או מחסימה מלאה. בין הסיבות הנפוצות להופעת דום נשימה מצויה השמנת יתר (רקמות השומן לוחצות על דרכי האוויר העליונות, במצבים קיצוניים הן גם מפריעות להתרחבות בית החזה לצורך נשימה בזמן שכיבה) ובמקרים מסוימים עקב דרכי נשימה צרות (למשל בשל מבנה האף), הופעת פוליפים בדרכי הנשימה העליונות או בעיה חסימתית אחרת כגון מקארוגלוסיה (לשון מוגדלת). ההפרעה מתבטאת במקרים אלו בנחירות חזקות במיוחד, בהפסקות שינה מרובות לצורך פעולת נשימה רצונית, שינה בישיבה (לעיתים אדם עובר לתנוחת ישיבה חלקית או מלאה מתוך שינה, מבלי להתעורר לצורך העניין. הדבר נחוץ משום שבתנוחת הישיבה יש אלימינציה של הגורם שחוסם את דרכי הנשימה) וכן עייפות רבה מאוד במהלך היום. במקרים קיצוניים, החסימה היא כל-כך גדולה, שנשמעות מעין נחירות גם בנשימה בזמן ערנות (בשל מעבר האוויר דרך פתח צר מידי, מהסיבות הנ"ל). הפרעה זו במבוגרים נחשבת למסכנת חיים משום שהאדם העייף, כדי לפצות על המחסור בשינה סדירה ועמוקה, מתנהג באופן דומה למי שסובל מנרקולפסיה - עייפות והירדמויות מרובות וקצרות במהלך היום, לעיתים במהלך פעולות כגון נהיגה, אך לא בזמן הליכה או פעילויות אחרות המצריכות פעילות גופנית, וההפרעה נעלמת באמצעות טיפול ישיר בגורם לכך כמו למשל השלת המשקל העודף, ניתוח להוצאת פוליפים או תיקון מבנה דרכי הנשימה העליונות וכן שימוש בCPAP השואב אוויר מהסביבה ומחדיר אותו בלחץ גבוה יותר אל דרכי הנשימה העליונות באמצעת מדחס ומסיכה המכסה את האף והפה (למשל במקרים של מאקרוגלוסיה משום שבהם לא ניתן לטפל ישירות בגורם).
בילדים דום הנשימה בשינה יכול להיגרם מאותן סיבות שאצל מבוגרים וכן קשור, לטענת חלק מהחוקרים ואנשי המקצוע, לתופעת המוות בעריסה (סטטיסטית הוכח קשר בין תופעה זו לבין שינה על הבטן אצל תינוקות ופעוטות וכן עישון פסיבי).
כדורי שינה
עריכהכדורי שינה אינם פתרון להפרעות שינה בעיקר בגלל פגיעה בשלבי השינה החיוניים, שינה המושרה על ידי כדורי שינה היא שטחית וחלק שנת ה-REM בה קצר מדי. כמו כן הגוף מפתח סבילות לכדורי שינה במהירות רבה. סבילות זו מובילה ללקיחת מינוני יתר מהגלולות, דבר שסכנתו מרובה. מלבד זאת, תרופות רבות גורמות לישנוניות במהלך היום, שינויים במצב הרוח ובעיות ריכוז. עם זאת, בשנים האחרונות פותחו כדורי שינה מדור חדש, המאפשרים כניסה לשלבי השינה החיוניים ואינם גורמים להתמכרות או לתופעות לוואי. השימוש בכדורים אלו מחייב מרשם רופא.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- הפרעות שינה, דף שער בספרייה הלאומית
- הערך "הפרעות שינה", באתר ויקירפואה
- הפרעות שינה, באתר של שירותי בריאות כללית
- האם אני סובל מהפרעת שינה?, באתר של מכבי שירותי בריאות
- הפרעות שינה, באתר כמוני
- סמדר סלטון, לילה לא שקט: כל הפרעות השינה ואיך תטפלו בהן, באתר ynet, 25 בנובמבר 2005
- נופר ישי-קרין, הפרעות שינה - איך מזהים אותן ולמה כל-כך חשוב לטפל בהן, באתר פסיכולוגיה עברית, 18 ינואר 2003
- ריבי טאומן, לילה טוב? על הפרעות שינה בילדים והטיפול בהן, באתר של המרכז הרפואי תל אביב
- שרון גרוס, עכשיו זה מוכח: קשר בין הפרעות שינה למחלות, באתר ynet, 13 בפברואר 2013
- ״פרק ישן״ - פרק על ההיסטוריה של חקר השינה בפודקאסט ״מינהר הזמן״, ״כאן״, תאגיד השידור הישראלי
- לחץ, אור כחול ממסכים והשעון הביולוגי: מדוע אנחנו ישנים פחות בלילה?, באתר מאקו, 18 ביולי 2023
- אילת זאוברמן, שיחות לתוך הלילה, באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 24 באוגוסט 2023
הערות שוליים
עריכההבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.