אף

איבר ההרחה אצל היונקים

אף הוא איבר ההרחה אצל היונקים. בבני אדם האף נמצא במרכז הפנים, כשאצל מספר חיות הוא ניצב בחזיתם (ומכונה בשם חוטם) ולפעמים גם מאוחד עם הלסתות. האף מכיל את הנחיריים, המסייעים לשאיפה ונשיפה של אוויר עבור מערכת הנשימה ובהם מצויים חיישני הרחה.

אף
Nose Example.jpg
שיוך איבר של יצורים חיים, particular anatomical entity
אספקה עורקית עורק היתד והחך עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) nasus עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה אנטומיקה A06.1.01.001 עריכת הנתון בוויקינתונים
TA2 (2019) 117 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A01.456.505.733 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D009666 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0028429 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אף אנושי
תרשים של האף במבנה ההרחה.
אף נשרי, צורה ידועה ביותר לאף האדם.
חדק הפיל משמש ככלי אחיזה.

האף האנושי בנוי מסחוס המכוסה בעור, ומחולק לשני מדורים על ידי מחיצת האף.

מבנה ופעילותעריכה

בנוסף לתפקידו בהרחה, האף מכיל גם שערות המסננות חלקיקים הנישאים באוויר ומונעים מהם להגיע לריאות. בתוך האף ומאחוריו מצויים קרום רירי והסינוסים. מאחורי חלל האף האוויר עובר ללוע, אשר משותף גם למערכת העיכול ומשם מתפזר במערכת הנשימה. בתוך חלל האף, האוויר עובר דרך מסננים הנקראים קונכיות האף (turbinates) אשר מאטות את התנועה שלו ומכוונות אותו לעבר תאי רירית הנקראת olfactory epithelium אשר קולטים את מולקולות הריח על ידי רצפטורים ייעודיים ומעבירים אותות חשמליים למוח.

בהיותו תווך בין הגוף לעולם החיצוני, האף והמבנים האנטומים הסמוכים אליו מבצעים תפקידים נוספים הקשורים לאוויר העובר דרכו, כגון הגברת הלחות וסינון של אוויר הנכנס אליו, ואיסוף לחות מאוויר אשר ננשף החוצה (תהליך היעיל במיוחד בגמלים).

בבעלי חייםעריכה

במהלך האבולוציה מינים שונים פיתחו צורות שונות של אפיהם בהתאם לחייהם, כשלרוב הוא קשור ביכולתם להריח ובשימושים נוספים של האף.

ראשוני בעלי האף היו חולייתנים לסתניים בעלי לסת חזקה ששימשה כמעבר שאינו מובדל לחלוטין מהפה להזרמת חמצן לגוף יחד עם הזימים. בדרך זו חיים הדגים המודרניים שאצל חלקם האף משמש כאיבר הרחה או אף לחושים אחרים (ביניהם אמפולות לורנציני של דגי סחוס וחישת חשמל אצל המורמיריים). דגי מקור אף משתמשים באפם כנשק.

אפים נבדלים מהפה התפתחו אצל דגי ריאות ודו-חיים פרימיטיביים שאצלם האף משמש כשק חלול דרכו עובר ריח אל הפה. אצל הזוחלים האף כבר החל לשמש כמבנה בעל נחיריים, אך לרוב הוא מתגמד ביחס ללסתות. עם זאת תנינאים וכמה צבים בעלי נחיריים בולטות היכולות להיסתם מתחת למים ואצל איגואנת הים הוא אף משמש לסילוק מלח.

מספר חיות פיתחו חדק ארוך שבנוסף להרחה הוא משמש כשריר המאפשר תמרון רב. לחדק שימושים רבים ביניהם: הרחה, שאיבת מים או מזון, פיזור חול ושימוש ככלי נשק או לאחיזה. הבולטים מבעלי החדק כיום הם הפילאים.

דובי נמלים, פנגולינאים ושאר אוכלי נמלים משתמשים בלסת-חדק השואבת טרף במהירות ולרוב הם חסרי שיניים.

אצל החזיריים האף גדול ומשמש להרחה ולחיטוט באדמה. לצד החוטם הרחב ישנם חטים מרשימים להגנה ותקיפה. שימוש דומה משמש אפם של חפרפרת הכיס, חפרפזיים ווומבטיים החופרים באדמה.

מספר יונקים כמו חתוליים וטורפים שונים בעלי שפמים לצידי חוטמם העוזר לחישה בחשיכה. הדבר נפוץ גם במספר חיות ימיות כמו טורפים ימיים ושפמנונאים. חפרפרת ככובת אף בעלת מבנה מיוחד המשמש כשפם על אפה.

מספר חיות בעלות חוטם נפוח לגודל מרשים ביניהם: קוף חוטמני, כלב ים כובעי, פיל ים, אייל הקורא וסאיגה. מטרתו יכולה להיות חברתית אף שהוא גם משמש לסינון אוויר קר.

אצל הקרנפיים ישנה קרן גדלה באזור האף ומשמשת לתקיפה/הגנה מרשימה. הקרן מורכבת למעשה משערות קשות ואינה חלק מחלל האף. עוד מספר חיות (למשל אנוליס פינוקיו וכמה זיקיתיים) בעלי אפים דומים. הטריצרטופס גם נלחם בקרני החוטם נגד אויביו שבניגוד לקרנף הכילו עצם.

אצל הלווייתנאים ישנם זוג נחיריים בקצה הראש, המאפשרים נשימה כאשר רוב האף נמצא מתחת למים. רובם בעלי חרטום או מקור כשל הדולפין שלמעשה הוא חלק מהלסת העליונה. הרבה עטלפים גם איבדו את חוש הריח ואפם התנוון, כשכמה מינים גידלו עלה אפי העוזר לאיכון הד. אצל העופות האף נעלם והפך לחלק במקור, אף שעופות ימיים כמו יסעוראים בעלי נחיריים בולטים לסינון מלח.

אצל הפרימטים מבנה האף משמש לחלוקה טקסונומית, מאחר שהמינים המפותחים איבדו מאוד את חוש הריח ואפם התקצר. בעלי אף-לח הם הפרימיטיביים ביותר בסדרה ובעלי חוטם מוארך, כשחלקם גם מסמנים נחלות בריח. הקופים והקיפופים למיניהם משתמשים בחושים אחרים ואפיהם התקצרו. ישנם 2 קבוצות קופים גדולות: קופים רחבי אף מאמריקה שנחיריהם רחבים ונוטים מטה וקופים צרי אף שאפיהם צרים ונוטים הצידה. עם זאת לחלקם לסתות גדולות כשל הבבון. אצל קופי האדם האפים אף יותר קטנים וחוש הריח חלש יותר, אף שהלסת הקצרה חזקה מעט יותר.

סכנות בריאותיותעריכה

בשל הצורה המיוחדת שבה מגיע הדם לאזור האף, קיימת סכנה לזיהומים נסיגתיים מאזור האף יתפשטו למוח. בשל כך, האזור בין קצוות הפה לגשר האף, כולל האף והלסת העליונה, מוכר כ"משולש הסכנה" בפנים.

השימוש באף לניווטעריכה

לכל בני האדם קיימות כמויות קטנות של מגנטיט באף, המצויות בעצם האתמואידית. ייתכן שחלקיקים אלה יכולים להוות מעין מצפן בסיסי אשר יכול לשמש לניווט לפי השדה המגנטי של כדור הארץ. יכולת זו שנויה במחלוקת רבה, אך היו מחקרים שהראו שאנשים מסוימים מצליחים לכוון את עצמם בכיסוי עיניים לכיוון הקוטב הצפוני, בדיוק מסוים.

אף האדםעריכה

לחצו כדי להקטין חזרה
קנה הנשימהושטמכסה הגרון (אפיגלוטיס)מכסה הגרון (אפיגלוטיס)עצם הלשוןעצם הלשוןלשוןלועפהנחירפהאףהחך הקשההחיך הרךמוח 

דרכי הנשימה העליונות באדם. למידע על איבר, לחצו עליו

אצל האדם (אנ') יש כ-5 מיליון קולטי ריח והוא יכול להבחין בין טריליון ריחות שונים. האף הממוצע של הגבר גדול מהאף הממוצע של האישה. ישנם מגוון צורות של אפים, לעיתים תוך מבנה גשר האף וכפיפותו. סוג אף ידוע הוא אף נשרי (מכונה גם אף יהודי).

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא אף בוויקישיתוף