הצללת נגד

מונח בזואולוגיה, סוג של סכמת הסוואה

הצללת נגד היא סוג של הסוואה, הנפוצה בעיקר בעולם החי, בה צבע חלקו הגבי של בעל החיים הוא כהה בעוד שצבע חלקו הגחוני הוא בהיר יותר. מטרת הצללת הנגד היא לשבור את קווי המתאר של בעל החיים ולסייע להסוותו בתנאי תאורה טבעיים, באמצעות משחקי אור וצל. הצללת הנגד נפוצה כמעט בכל הקבוצות של החולייתנים וגם בקבוצות רבות של פרוקי-רגליים ורכיכות, הן ביבשה והן בים. הצללת הנגד נפוצה הן בטורפים והן בקרב נטרפים.

איור המדגים את עקרונות הצללת הנגד: זחל מהמין Actias luna בתנאי תאורה טבעית, a - במצב מסווה (למעלה), b - במהופך (ההסוואה מתבטלת)

כאשר אור מאיר גוף תלת-ממדי בצבע אחיד (כגון כדור) הוא גורם לצידו העליון להיראות בהיר יותר ולצידו התחתון להיראות כהה יותר, עם גרדיאנט (שינוי הדרגתי) של בהירות מהצד העליון לתחתון. תבנית זו של אור וצל, והניגודיות (contrast) שהיא משרה, גורמת לגוף להיראות מוצק, ולכן קל יותר לגילוי. הצורה הקלאסית של הצללת נגד, שנתגלתה ב-1909 על ידי האמן וחוקר הטבע Abbott Handerson Thayer (אנ'), פועלת כדי לבטל את האפקט הזה של ההצללה ולהקטנת הניגודיות. הצללת הנגד מתבססת על צביעה של הגוף בבהירות משתנה באופן הדרגתי כך שחלק גבי כהה יותר מבטל את התאורה החזקה של הצד העליון וחלק גחוני בהיר יותר מאזן את ההצללה של חלק תחתון שנחשף פחות לאור. בכך שוברת הצללת הנגד את הנפחיות של הגוף וגורמת לו להיראות שטוח ולהיבלע ברקע. עיקרון זה נפוץ בעיקר בהסוואה בעולם החי ולמרות שניסו ניסיונות לישמו גם לגבי הסוואה צבאית הוא נמצא בשימוש נדיר יחסית בידי האדם.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא הצללת נגד בוויקישיתוף
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.