הקלע החופשי

אופרה מאת קרל מריה פון ובר

הקלע החופשיגרמנית: Der Freischütz; באנגלית: The Marksman[1] או The Freeshooter)[2] היא אופרה גרמנית עם דיאלוגים, בשלוש מערכות מאת קרל מריה פון וובר. הלברית שנכתבה על ידי פרידריך קינד, מבוססת על סיפור מאת יוהאן אוגוסט אפל. ופרידריך לאון מאוסף סיפורי רפאים גרמניים (Gespensterbuch) משנת 1811. האופרה הועלתה בבכורה ב-18 ביוני 1821 במה שנקרא היום "היכל הקונצרטים של ברלין" ובשמו אז: Schauspielhaus Berlin.[3] היא נחשבת ל"אופרה הרומנטית הגרמנית" הראשונה (ז'אנר אופרה גרמנית של תחילת המאה התשע עשרה, שלא התפתח מה"זינגשפיל" הגרמני של המאה השמונה עשרה אלא מהאופרה הקומית של המהפכה הצרפתית).[4]

הקלע החופשי
Der Freischütz
Costume designs for Samiel and Caspar in 'Der Freischütz' 1821 - NGO2p297.jpg
מלחין קרל מריה פון ובר
ליברטיסט פרידריך קינד
מבוסס על אוסף סיפורי רפאים גרמניים
סוגה זינגשפיל
מספר מערכות 3
זמן התרחשות העלילה אחרי מלחמת שלושים השנים
שפה גרמנית
שנה 1821
מקום התרחשות העלילה בוהמיה

היסטוריהעריכה

קבלת הפנים של "הקלע החופשי" עלתה על תקוותיו של ובר, והיא הפכה במהרה להצלחה בינלאומית, עם הפקות בווינה באותה השנה ואחריה בדרזדן, בלייפציג, בהמבורג, במינכן, בקרלסרוהה, בקניגסברג, בפראג ובמרכזים גרמניים אחרים, וכן בריגה ובקופנהגן. בשנת 1824 התקיימו הפקות בארבעה תיאטראות בלונדון בארבעה עיבודים שונים, וכן עיבוד[5] לא מספק של פרנסואה קסטיל-בלייז בצרפתית, בשם רובין דה בויס בתיאטרון אודיאון.[6]

גרסה בצרפתית עם רצ'יטטיב הוכנה בשנת 1841 על ידי הקטור ברליוז - שהעריץ מאוד את האופרה. העיבוד של ברליוז עמד שוב בבסיס ההפקה באופרה-קומיק בפריז בשנת 2011.[7] הפתיחה של ובר ו"מקהלת הציידים" ממערכה 3 ("עם הנאה נסיכותית ועיסוק גברי") מבוצעים לרוב גם בנפרד כקטעי קונצרט.

תפקידיםעריכה

 
תפקיד[8] סוג קול הצגת בכורה והצוות, 18 ביוני 1821



מנצח: קרל מריה פון ובר
אוטוקר, נסיך ריבוני בריטון גוטליב רבנשטיין
קונו, יערן בירושה בַּס קרל וואואר
אגאתה, בתו סופרן קרוליין סידלר
אנשן, קרובת משפחה צעירה סופרן יוהאנה אאוניקה [9]
קספר, עוזר יערן ראשון בַּס היינריך בלום
מקס, עוזר יערן שני טֶנוֹר היינריך שטימר [10]
סמיאל, "הצייד השחור" מדבר יוזף הילברנד
נזִיר בַס יוהאן גיאורג גרן
קיליאן, איכר אמיד בריטון אאוגוסט וידמן
ארבע שושבינות סופרן הנרייט ריינוולד ועוד.
ציידים, איכרים, רוחות, מלווים

תקצירעריכה

המקום: בוהמיה
הזמן: זמן קצר לאחר תום מלחמת שלושים השנים[8]

מערכה 1עריכה

בתחרות קליעה, בחצר בית המרזח עוזר היערן השני, מקס, מפסיד לאיכר, קיליאן, שמוכרז כ"מלך הקלעים" (מקהלה: ויקטוריה! Der Meister soll leben - "ניצחון! יחי האדון"). קיליאן לועג לו בטוב לב ( Schaut der Herr mich an als König - "תן לו להסתכל עלי כמלך").

מקס רוצה להתחתן עם אגתה, בתו של היערן הראשי קונו. על מנת להתחתן איתה ולהחליף את אביה כיערן ראשי, עליו להוכיח למחרת את קליעתו ואת ציונו במבחן הירי בפני אוטוקר, הנסיך הריבון, מכיוון שלמקס יש מזל רע במשך כמה ימים, הוא מהרהר בסיכויים שלו לאבד את אגתה אם ייכשל במבחן הירי (טריו קונו, קספר ומקס; מקהלה: O diese Sonne - "O this sun"). מקס נותר לבד, במלנכוליה עמוקה והוא נזכר בימים מאושרים (אריה: "דרך היערות, דרך כרי הדשא").

קספר, עוזר היערן הראשון, מנסה בעורמה לשכר את מקס ביין (Hier im ird'schen Jammerthal - "כאן בעמק הדמעות הזה"). הוא קיווה להתחתן עם אגתה בעצמו, אבל היא דחתה אותו ובחרה במקס, אך יותר מכל רצה קספר את המשרה של קונו. הנישואין יהפכו את מקס ליורש של קונו שיראה במקס בן. קספר מבקש לנקום בשלושתם - יריבו, אהובתו לשעבר ואביה.[11] הוא מגיש למקס את הרובה שלו ומקס, לתדהמתו, מצליח לפגוע בעיט שטס בגובה רב. קספר מסביר שהרובה הוטען בכדור הקסם האחרון שלו.

הוא משכנע את מקס לפגוש אותו בחצות בתעלת הזאב הנורא ומטיל האימה לירות עוד שבעה מכדורי הקסם. (שש פוגע, אך השביעי שייך לרשע שיכול להנחות אותו בכל אשר ירצה) הוא מזהיר את מקס שלא לספר לאף אחד על מטרתם כדי לא לסכן אותם. כשנשאר לבד, קספר חוגג ומתגאה בערמומיותו (אריה: "שתיקה, איש לא הזהיר אותו").

מערכה 2עריכה

 
עיצוב עבור תעלת הזאב (1822, ויימר)

החדר של אגתהעריכה

ברגע שמקס יורה בכדור הקסם בטעות, תמונת אבותיה של אגתה התלויה על הקיר נופלת על הרצפה ופוצעת אותה קלות. בת דודתה ובת לוויתה של אגתה, אנשן מהדקת את הלולאה (דואט: שלם, עצור פסט! - "נוכלים, תחזיקו מעמד!" ). היא משתדלת לעודד את אגאתה ברציחות ( Ännchen: Kommt ein schlanker Bursch gegangen - "בא ילד יפה בדרך זו"). אגתה, עדיין מוטרדת, מספרת על פגישתה עם הנזיר. הוא הצביע על סכנה שממנה הוורדים המקודשים הלבנים שלו יגנו עליה.

אגתה נותרת לבד ומחכה למקס עם הידיעה על הצלחתו. מקס מגיע, מודה שאמנם הוא לא היה המנצח, אבל הוא הרג נשר. כיוון שהלילה ירד, הוא צריך לעזוב שוב בכדי להביא אייל שהוא ירה בו בתעלת הזאב (טריו: מי ? מה? פחד! -"אֵיך? מה? אוי, אימה!").

תעלת הזאב בלילהעריכה

כשהפעמון מצלצל חצות קספר קורא לסמיאל, הצייד השחור, לקבל סיוע ביריית כדורי הקסם. לאחר שכבר מכר את נשמתו, שתילקח ביום המחרת, קספר מציע את נשמתו של מקס בתמורה להארכת לקיחת נשמתו שלו בשלוש שנים. אגתה אמורה ליהרג על ידי כדור הקסם של מקס, הייאוש יהפוך אותו אז לשטן. סמיאל מסכים להצעתו של קספר באופן לא ברור: "אז שיהיה - בשערי הגיהנום! מחר הוא או אתה!"

מערכה 3עריכה

פגישת קלעים [12]עריכה

לאחר שחילק את שבעת הכדורים ביניהם, השתמש מקס בשלושה במהלך הציד בבוקר. קספר מבזבז את השלושה שלו על שועל. לפיכך הכדור שנותר של מקס הוא השביעי, כדור השטן.

החדר של אגתהעריכה

 
אנו מפתלים בשבילך את זר הנעורים

אגאתה מתפללת (אריה: Und ob die Wolke sie verhülle - "דרך עננים סתומים"), ספקותיה חזרו בגלל חלום של סימן חולה במקום בו הייתה יונה לבנה שמקס ירה בה. אנצ'ן מנסה לעודד אותה בסיפור מפחיד (אריה: Einst träumte meiner sel'gen Base - "בן דודי שנפטר חלם חלום"). השושבינות מביאות את הקופסה עם זר הכלה (שיר: Wir winden dir den Jungfern-Kranz - "We wind around you the זר הכלה"). אבל כשהם פותחים אותה הם מוצאים זר לוויה. אגתה נזכרת בהבטחתו של הנזיר כי הוורדים הלבנים יגנו עליה, ומציעה לחבר אותם לזר הכלה.

 
עיצוב לפינלה של מערכה 3 (הפקה מקורית משנת 1821)

מבחן הקליעהעריכה

הנסיך אוטוקר ממתין למקס באוהל שלו (מקהלת היערנים: Was gleicht wohl auf Erden - "מה אותו דבר עלי אדמות"). כמבחן, מקס מצווה לירות ביונה שהצביע עליה. מקס מכוון יורה ואגתה שנכנסה זה עתה למקום נופלת כאילו נפגעת (פינאלה: Schaut, o schaut - "See, oh see"). אבל זר הכלה והנזיר שעמד מאחוריה הסיטו את הכדור. זה פוגע בקספר. כשקספר רואה נזיר קדוש לצידה, מבין שהוא נכשל. סמיאל תופס אותו במקום מקס, ואז קספר "מתפוצץ", מקלל את הגיהנום ואת גן עדן.

הנסיך אוטוקאר מורה על השלכת הגופה של קספר לתעלת הזאב. ואז הוא דורש ומקבל הסבר ממקס שמתוודה על הירי בכדורי קסם. על אף תחנוני קונו, אגתה, האיכרים והציידים, הנסיך הזועם אוסר על הנישואין ומגרש את מקס מהארץ.

הנזיר מבקש לפייס את הנסיך ולאחר שיסיים שנת ניסיון ללא רבב, מבקש לאפשר למקס להתחתן עם אגתה. לשמחתם הנסיך מקבל את הבקשה הזו. לאחר המבחן, הוא עצמו מניח את ידו של אגתה בידו של מקס. בסופו של דבר, כולם מצטרפים לתפילת תודה.

כליםעריכה

האופרה נכתבה לתזמורת בגודל סטנדרטי המורכבת מ:

עבודות נגזרותעריכה

  • פרנץ ליסט כתב תעתיק לפסנתר של הפתיחה בשנת 1846 (S.575).
  • קרייוונגר כתב מבוא ווריאציות על נושא מהקלע החופשי לגיטרה בסי. 1851.[13]

לקריאה נוספתעריכה

  • Boyden, David D. (1959). An Introduction to Music. London: Faber and Faber. ISBN 978-0-571-09149-2. 
  • Brown, Clive (1992). "Freischütz, Der (The Freeshooter)". in Stanley Sadie. The New Grove Dictionary of Opera. London: Macmillan. עמ' 296–299. ISBN 978-1-56159-228-9. .
  • Casaglia, Gherardo (2005)."Der Freischütz, 18 June 1821". L'Almanacco di Gherardo Casaglia (in Italian).
  • Kobbé, Gustav (1997). Kobbé; Antony Peattie, eds. The Complete Opera Book|The New Kobbé's Opera Book. New York: G. P. Putnam's Sons. ISBN 978-0-399-14332-8. 

ראו גםעריכה

  • Holden, Amanda, editor (2001). The New Penguin Opera Guide, New York: Penguin Putnam. ISBN 0-14-029312-4.
  • Kutsch, K. J.; Riemens, Leo (2003). Großes Sängerlexikon (fourth edition, in German). Munich: K. G. Saur. ISBN 978-3-598-11598-1.
  • Singleton, Esther (1899). "Der Freischütz", A Guide to the Opera, pp. 77–90. Dodd, Mead & Company

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא הקלע החופשי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Scholes, Percy A., 1952, The Concise Oxford Dictionary of Music, London: Oxford University Press, p. 219.
  2. ^ Brown 1992.
  3. ^ Casaglia 2005.
  4. ^ Boyden 1959, p. 339: "The German Romantic opera really began with Der Freischütz of Carl Maria von Weber (1786–1826)." See also p. 284 n. 2: "Indeed from Weber's Freischütz (1821) one can date the beginning of musical Romanticism."
  5. ^ Turner, Walter J. (1934). Berlioz: The Man and His Work. עמ' 69. 
  6. ^ "Carl Maria von Weber: Der Freischütz". In: פיוטר קמינסקי (Piotr Kamiński). Mille et un opéras. Fayard, 2003, pp. 1726–1727.
  7. ^ Le Freischütz. Opéra-Comique season book 2010–2011, pp. 37–38.
  8. ^ 1 2 "Announcement of the Premiere" (בגרמנית). 1893. 
  9. ^ Weber added a romanza to the third act ("Einst träumte meiner sel'gen Base") especially for Johanna Eunike, which she performed to great acclaim at the premiere.
  10. ^ "Heinrich Stümer" (בגרמנית). 
  11. ^ This motive is omitted in the English translation
  12. ^ This scene is omitted in the English translation.
  13. ^ "K. A. Craeyvanger Introduction & Variations: On Theme from Der Freischutz (Guitar Solo), score, Chanterelle Verlag (Musikverlag Zimmermann), 2011