הקשת הגעשית של קמפניה

הקשת הגעשית של קמפניה היא אזור געשי בדרום איטליה, לחוף הים הטירני. הקשת הגעשית מצויה במחוז קמפניה, ובתחומה כמה הרי געש, איים געשיים ומתחמים געשיים.

מונטה נואובו – ההר החדש ביותר באירופה, נוצר ב-29 בספטמבר 1538

היווצרות עריכה

 
היווצרות הקשת הגעשית של קמפניה – חתך מצפון-מערב לדרום-מזרח

הקשת הגעשית של קמפניה שוכנת על מישור קמפניה – שקע ששטחו כ-2,000 קמ"ר, הגובל בדרום-מערב בחוף הים הטירני ובשאר צדדיו במשטח קרבונטי[1] מהמזוזואיקון. השקע נוצר במהלך הפליוקן והפליסטוקן. בשיא שקיעתו הגיע עד לעומק מרבי של 5 ק"מ, אז כוסה במשקעים געשיים ובסחף.[2]

היווצרות השקע חלה במהלך פעילות טקטונית מורכבת, שהתרחשה כתוצאה מהפחתה של הלוח האדריאטי – מקטע קרומי שהתנתק מצפון הלוח האפריקאי – אל מתחת ללוח האירו-אסייתי. כתוצאה מהפחתה זו החלה פתיחתו של הים הטירני והיצרות של הים האדריאטי – במהלכה הסתובב חצי האי האפניני נגד כיוון השעון.[3] בעקבות תזוזתו חלה מתיחה והידקקות של הקרום מתחת לים הטירני והתרוממות אזורית של המעטפת במרכזו. היערכות זו גרמה לתחילתה של פאזה געשית עזה, בעיקר באזורים הנמוכים.

תהליכי היווצרות הקשת עדיין פעילים, והם אחראים לרעידות האדמה ולגעשיות הערה המתרחשות גם בהווה מסביב לאגן הים הטירני.

געשיות עריכה

 
מפה גאוטקטונית של האזור הגעשי בדרום מזרח הים הטירני – בכחול: געשיות בזלתית פליסטוקנית, באדום – געשיות נאוגנית מאוחרת

הגעשיות בקשת הקמפנית היא רביעונית, אם כי נמצאו עדויות לגעשיות מוקדמת יותר. האזורים הגעשיים העיקריים הם מתחם סומה-וזוב והקלדרה ה"מקננת" של קמפי פלגריי. געשיות זו מתבטאת בלבות בזלתיות ובלבות אנדזיטיות קאלק-אלקלינייות האופייניות לקשתות געשיות. עם זאת, הרכב המאגמה שיצר את וזוב שונה במקצת. ההבדל נובע מקרע שנוצר בלוח האדריאטי שנחת מתחת לאיטליה, ויצר מעין "חלון" בלוח. חלון זה חשף סלעים שונים מעט בהרכבם להתכה באזור ההפחתה.[4]

הפעילות הגעשית באיטליה – בעיקר בנאוגן וברביעון – מחלקת אותה לשלושה חבלים געשיים נפרדים, המייצגים הרכבים געשיים שונים במקצת.[5] עם זאת, קיימת חפיפה גאוגרפית בין כמה מהחבלים:

  • החבל הגעשי הטוסקני (Tuscan Magmatic Province) – המשתרע לאורך כ-250 ק"מ בחופה המערבי של איטליה, מליבורנו ועד רומא
  • החבל הגעשי הרומאי (Roman Magmatic Province) – המשתרע לאורך כ-420 ק"מ בחופה המערבי של איטליה, מהאי אלבה ועד דרומית לסורנטו
  • החבל הגעשי הלוקאני (Lucanian Magmatic Province) – חבל זה נקרא על שם המחוז הקדום לוקאניה (Lucania) וכולל את האזור שמדרום לסורנטו, את הרי הגעש של סיציליה (אטנה) והאיים הליפאריים, וכן געשיות על קרקעית הים – הנובעת מאותה מתיחה והידקקות של הקרום האוקייני

הקשת הגעשית של קמפניה היא חלק מהחבל הגעשי הרומאי ומצויה בדרומו. התפרצותו של וזוב בשנת 79 – שהחריבה את פומפיי, הרקולנאום וערים נוספות בשולי מפרץ נאפולי – היוותה אירוע מכונן במחקר הוולקנולוגי.

מבנים געשיים עריכה

המבנים הגעשיים הבולטים ביותר בקשת הגעשית של קמפניה מתרכזים מסביב למפרץ נאפולי:

מתחם סומה-וזוב עריכה

  ערך מורחב – מתחם סומה-וזוב

במזרח מפרץ נאפולי מצוי מתחם הקלדרה של סומה-וזוב, שנוצר בהתפרצות געשית לפני כ-18,300 שנים.[6] במהלך התפרצותו של הר הגעש סומה התרוקן תא המאגמה שלו במידה רבה, שגרמה להתמוטטות תקרת התא ולהיווצרות קלדרה. החרוט הגעשי של סומה התמוטט אל תוך הקלדרה בשלמותו, והוא מרכיב היום את הר הגעש וזוב.

מתחם זה עדיין פעיל, ווזוב נחשב לאחד מהרי הגעש המסוכנים בעולם עקב צפיפות האוכלוסייה הגבוהה סביבו. במקרה של התפרצות יימצאו כשלושה מיליון בני אדם בטווח סכנה.[7]

קמפי פלגריי עריכה

 
מבנים געשיים עיקריים בקשת הגעשית של קמפניה
  ערך מורחב – קמפי פלגריי

המתחם הגעשי של קמפי פלגריי הוא קלדרה מקננת – קלדרה שנוצרה בתוך קלדרה עתיקה יותר. הקלדרה הראשונה נוצרה בהתפרצות געשית שהתרחשה לפני כ-39,000 שנים, והשנייה – לפני כ-15,000 שנים.

חלק מן הקלדרה של קמפי פלגריי מצוי על קרקעית הים, ותוחם את מפרץ פוצואולי. חלקה היבשתי מורכב מחרוטים געשיים, בלועם של כמה מהם מצויים אגמי לוע.

הפעילות במתחם זה נמשכת. הר הגעש מונטה נואובו (Monte Nuovo) – "ההר החדש" – הוא ההר הצעיר ביותר באירופה, והוא נוצר בהתפרצות שהחלה ב-29 בספטמבר 1538 ונמשכה שבוע. התמלאות והתרוקנות תא המאגמה מתחת לקמפי פלגריי – בנוסף לפעילות הידרותרמית – גורמת לתופעה של התרוממות ושקיעה לסירוגין של פני השטח, המלווה לעיתים ברעידות אדמה חלשות. תופעה זו נקראת ברדיסייסמיות (Bradyseism), ותוצאותיה ניכרות בעיר פוצואולי.

מבנים נוספים עריכה

בשולי מפרץ נאפולי מצויים שני איים געשיים:

  • איסקיה – הנקודה הגבוהה ביותר באי היא הר הגעש אמפאו (Mount Epomeo), המתנשא לגובה 789 מטרים. האי מורכב בעיקר מסלעי בזלת וטוף.
  • פרוצ'ידה (Procida) – האי ממוקם בין חצי האי בו שוכנים הרי הגעש של קמפי פלגריי לבין איסקיה. האי נוצר בהתפרצות געשית, וכיום הוא שקוע ונחשב רדום.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Encyclopedia of Volcanoes, ‏ ISBN 0-12-643140-X, Academic Press
  • Encyclopedia of Geology, Elsevier Academic Press, First edition 2005, ISBN 0-12-636380-3

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה