הרברט ספנסר
הרברט ספנסר (באנגלית: Herbert Spencer; 27 באפריל 1820 – 8 בדצמבר 1903), סוציולוג ופילוסוף בריטי, שעסק בפוליטיקה תאורטית-חברתית. ספנסר פיתח רעיונות בדבר אבולוציה חברתית ותרבותית, והשפיע על יצירת רעיון הדרוויניזם החברתי, אף שהוא עצמו מעולם לא השתמש במונח זה.
 | |
| הרברט ספנסר בגיל 73 | |
| לידה |
27 באפריל 1820 דרבי, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
8 בדצמבר 1903 (בגיל 83) ברייטון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
בית הקברות הייגייט |
| השקפה דתית |
אגנוסטיות |
| מוסדות |
האקונומיסט |
| זרם | אבולוציוניזם, ליברליזם, פוזיטיביזם |
| תחומי עניין | תועלתנות, אבולוציה, לסה פר |
| עיסוק |
פילוסוף, סוציולוג, סופר, בוטנאי, עיתונאי, אנתרופולוג, פסיכולוג, כלכלן, ביולוג |
| הושפע מ | אוגוסט קונט, ג'ון סטיוארט מיל, ז'אן-בטיסט דה לאמארק |
| השפיע על | צ'ארלס דרווין |
| מדינה | בריטניה |
| יצירות ידועות |
Mr. Martineau on Evolution, The Study of Sociology, Social Statics |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ספנסר נולד בעיר דרבי שבאנגליה, בן לאב מורה. בצעירותו למד מדעים מדויקים – פיזיקה וכימיה, וכבר בגיל 16 החל לעבוד בתכנון רכבות. במקביל החל ספנסר לעסוק בכתיבה, ופרסם את רעיונותיו הפוליטיים בעיתונים שונים. בפרסומיו הראשונים, ביטא את שאיפתו לשינוי הסדר החברתי הקיים. הוא היה ליברל, תמך בקפיטליזם לֵסֵה-פֵר, הרחבת זכות ההצבעה, והפרדה מלאה בין הכנסייה למדינה. בשנת 1848 מונה לעורך משנה של העיתון הבריטי הנודע "האקונומיסט", ובמסגרת זו הרבה להביע את דעותיו. בשנת 1902, היה ספנסר מועמד לקבלת פרס נובל לספרות.
התאוריה החברתית של ספנסר עריכה
ספנסר כתב מספר ספרי הגות פוליטית המדברים על האלמנטים החברתיים והביולוגיים בחברה. ניתן לראות דמיון בין רעיונותיו אלה לרעיונותיו של דרווין, בן דורו, כפי שבוטאו מספר שנים מאוחר יותר בספרו הידוע "מוצא המינים". בעוד התאוריה של דרווין התרכזה במישור הביולוגי, ספנסר הרחיב את רעיון הברירה הטבעית גם להתפתחות העולם הפיזי, התודעה האנושית וכן לאלמנטים חברתיים ופוליטיים. ספנסר טבע את המונח "הישרדותם של המתאימים ביותר" או "הישרדות הכשירים ביותר" לאחר קריאה על אודות רעיון "הברירה הטבעית" בחיבורו של דרווין. מושג זה מתורגם לעיתים רבות באורח מוטעה כמבטא את תפישת "החזק שורד". דרווין, שהושפע מספרו של ספנסר, הכניס ביטוי זה לגרסה מאוחרת יותר של ספרו. למרות הדמיון, שיטתו של ספנסר דומה יותר ל-לאמארקיזם, תורה אבולוציונית שונה, המדברת על התפתחות מתמדת של האורגניזמים לכיוון ההתאמה לסביבה והשלמות, בעוד אצל דרווין התפתחות השינויים אצל הפרט היא מקרית.
לפי ספנסר החברה היא אוסף של פרטים. הדבר שמאגד אותם הוא העובדה שכל החלקים מתאפיינים בכך שהיחסים בינם לבין עצמם הם קבועים. כל החלקים של החברה תלויים זה בזה. החברה מטבעה איננה שוויונית אלא דיפרנציאלית: תמיד חלק מהאנשים יהיו בעלי השפעה חזקה יותר מחלק אחר. כל חברה זקוקה לאנשים שיהיו המובילים – למשל הוגי הדעות והפוליטיקאים ומולם תמיד יהיה צורך בחלקים בחברה שתפקידם יהיה פונקציונלי ולא מהותי.
ספנסר טען שגם ברמה של עמים וחברות בסופו של דבר הכשירים והמתאימים ביותר שורדים: עובדה שהחברות שהתאימו את עצמן גאוגרפית לנסיבות המשתנות הן אלה שהתפתחו ושרדו לאורך זמן. עם זאת, תפיסתו איננה קובעת כי ישנם עמים נעלים יותר מבחינה טבעית, אלא שישנם עמים שבזמן נתון מפותחים יותר בשל הסתגלותם הטובה יותר לתנאי הסביבה. על פי ספנסר התהליך האבולוציוני ממשיך ללא הפסק ויסתיים רק כאשר ייווצר 'האדם המושלם' אשר יחיה ב'חברה המושלמת'.
דעותיו של ספנסר השפיעו על הוגים ומדענים שונים במאה ה-19 באירופה שפיתחו תאוריות של דרוויניזם חברתי. חלקן נשענו על חלוקה גזענית, כדוגמת תורת הגזע, המפרידה בין גזעים "עליונים" לבין גזעים "נחותים" שסופם להיכחד. גרסתו של ספנסר לאתיקה הדרוויניסטית רווחה בקרב תאורטיקנים חברתיים רבים במשך מספר עשורים לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, אך בהמשך דעכה. אירווינג קריסטול ראה בהתייחסות הרצינית לגרסתו הפופולרית של ספנסר כאחת מהפרשות הביזאריות והעגומות בהיסטוריה של האינטלקטואליות האמריקאית.[1]
כיום, איבדו רעיונותיו מחשיבותם, ורק קורסים אקדמיים מעטים העוסקים בתיאוריות סוציולוגיות, מקדישים לו יותר מאזכור קצר.
תמיכתו בשוק החופשי עריכה
ספנסר דגל בעולם שבו נהוגה תחרות בלתי מרוסנת, וסבר שהישרדותם של המתאימים ביותר היא ערובה להתקדמות בלתי פוסקת של החברה. ניתן לגמול לאנשים הטובים ביותר והמתאימים ביותר רק כשנותנים לשוק החופשי לפעול ללא התערבות ממשלתית. הנהגת תוכניות רווחה או תוכניות אחרות שמטרתן לחלק מחדש את העושר, ולהגדיל את חלקם של העניים, משיגות לדעתו את התוצאה ההפוכה: הן מרוממות את החלשים ואת פחותי הערך ומדרדרות את החברה. רעיונות אלה הקנו לספנסר תמיכה של התעשיינים העשירים במאה ה-19. הם ראו בניתוח של ספנסר את הצידוק המדעי לתביעתם להסיר מעצמם כל מגבלה של אסדרה ממשלתית. כך למשל, ג'ון רוקפלר, אחד מעשירי ארצות הברית ומקימה של אימפריה כלכלית עצומה שכללה את רוב תעשיית הנפט האמריקאית, נהג לצטט באוזני ילדים בבתי הספר של יום א' את "הבשורה החברתית" של ספנסר, שלפיה צמיחתם של תאגידי הענק בארצות הברית היא ההתגשמות של הציווי הטבעי של "הישרדות המתאימים ביותר".[2]
שוויון מגדרי וזכות הצבעה לנשים עריכה
בשנים הראשונות של פעילותו, ספנסר היה מחויב לשוויון מלא בין המינים, ובפרט בעד זכות ההצבעה לכולם, כולל נשים. בספרו סטאטיקה חברתית (Social Statics) משנת 1851, הוא הקדיש פרק שלם לזכויות נשים, בו הוא טען לשוויון אינטלקטואלי ומוסרי של נשים, ודרש הכרה בזכויותיהן. הוא הכיר, בין היתר, בכך שגברים יהססו לוותר על מעמדם השליט, לא מסיבות של אמונה אלא מסיבות של כוח – גישה התואמת לפילוסופיות ותאוריות פמיניסטיות של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, אך הראה שכל בסיס תאורטי לזכויות של גברים תקף גם לנשים, והוא סיכם:
It has been shown that the rights of women must stand or fall with those of men; derived as they are from the same authority; involved in the same axiom; demonstrated by the same argument.
ספנסר לא הסתפק בדרישה לשוויון על פי חוק, אלא גם ביקר בחריפות את "העריצות הביתית" שהשליטו גברים על נשותיהן במרחב המשפחתי. בתקופה הוויקטוריאנית, מותר היה לגברים להכות את נשותיהם, מנהג שספנסר כינה "ברברי". הוא כתב, "אנו האנגלים מסבים אל שולחנות התה שלנו, ומעבירים ביקורת על אופי לאומי, או מתפלספים על פיתוח מוסדות מתורבתים, ובשקט מניחים כמובן מאליו שאנו עצמנו מתורבתים", בעוד ש"אנו נותרים עיוורים לשאריות הברבריות" בהתייחסות לנשים.
ספנסר האמין שאהבה רומנטית אינה יכולה להתקיים במסגרת של כפייה, או ביחסים של עליונות-כפיפות, אלא רק בין שווים. יתרה מכן, ספנסר סבר שהמוסדות הביתיים של אומה קשורים בקשר בל-יינתק למוסדות הפוליטיים שלה. "עריצות במדינה קשורה בהכרח בעריצות במשפחה"; תרבות שבה גברים רודים בנשותיהם לא יכולה לשמש כבסיס לחברה חופשית.[3]
מאוחר יותר, ספנסר שינה את דעתו, ואמר שיש לחתור לזכות הצבעה לנשים בתור "המטרה האולטימטיבית" אך לא המיידית. היסטוריונים רבים ניתחו את השינוי הזה, ויש ביניהם הסוברים שספנסר סבל מ"פחד מנשים" או חווה אכזבות מהתייחסותן של נשים אליו בחייו האישיים.[4] כשג'ון סטיוארט מיל הזמין אותו להצטרף לאגודה למען זכות ההצבעה לנשים, הוא סירב. כשבתו החורגת של מיל, הלן טיילור, ביקשה לכלול את הפרק על זכויות הנשים שכתב, באוסף מאסות שהיא ערכה, גם לכך הוא סירב, וכשמיל שלח לו את המאסה שלו, "שעבוד האישה", הוא ענה לו שצריך לכתוב במקום זאת מאסה על "עליונות האישה", שיסביר שנשים הן מציקניות וזה נותן להן כוח סמוי על הגברים שלהן. (מיל השיב לו ששתי עריצויות נגדיות אינן יוצרות חירות).[5] הוא גם כתב באותה השנה, 1867, את ספרו עקרונות הביולוגיה (The Principles of Biology), שבו הוא כתב, בין היתר, שאצל המעמדות הגבוהים יש שיעור ילודה נמוך יותר ואף רמות עקרות גבוהות יותר מפני שהבנות זוכות להשכלה, משום ש"אצל נשים... פוריות יכולה להיפגע בשל אימוץ יתר של המוח".[6]
ישנם אחרים המצביעים על כך שגם במהדורה מאוחרת יותר, ומצומצמת יותר של ספרו, הוא כלל את הפרק על זכויות נשים. אבל, שינה את תמיכתו בזכות ההצבעה לנשים, והמשיך להתנגד רק להתעמרות בנשים וליחסים בלתי שוויוניים.[7] הם טוענים שספנסר היה ספקן באופן כללי לגבי זכות ההצבעה לנשים במערכת שהיא ביסודה לא תקינה, וכתב ש"ממילא זכות הצבעה היא אמצעי למען מטרה" ולא המטרה עצמה. המטרה, במקרה הזה היא "אבטחת החירות האישית המקסימלית", שהיא "החירות האמיתית, לעומת זכות ההצבעה שהיא חירות נומינלית".[5] ספנסר תמך בחוק הרפורמה של 1867, שהעניק זכות הצבעה למיליון וחצי גברים לערך, רובם בעלי מלאכה, אך מאוחר יותר תיאר את התמיכה שלו כתמיכה רגשית, המנוגדת לשכל הישר. הוא קיווה שהרחבת הזכויות תביא לאיזון, אך טען בדיעבד, שכל עוד קיים ממסד הפועל בדרך של כפייה ומאפשר לחלק מהאנשים להרוויח על חשבונם של אחרים, הרי שגם הרחבת זכויות ההצבעה לא תמנע את המצב שבו יש המשתמשים באמצעים פוליטיים כדי לקדם את האינטרסים שלהם (לעומת אמצעים כלכליים, שהוא האמין שהם הכוחות הלגיטימיים).[8][9]
לקריאה נוספת עריכה
- ויל דיוראנט, 'הרברט ספנסר', בתוך גדולי ההוגים, חייהם ודעותיהם, הוצאת אחיאסף, ירושלים 1963
- הרברט ספנסר, האורגניזם החברתי (1860), בתוך המקראה: ר' ג'ון מק'גי, ריצ'רד ל' וורמס, תיאוריות אנתרופולוגיות: מבוא היסטורי (תרגום: אודי תגרי), כרך א', חלק א', היסודות ההיסטוריים של התיאוריות האנתרופולוגיות; האבולוציוניסטים של המאה ה-19, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2013.
קישורים חיצוניים עריכה
- השוואה בין התאוריות החברתיות של ספנסר ושל מרקס באתר 'ארץ הצבי'
- הרברט ספנסר על ריבונות העם ונבחריו (אורכב 19.11.2015 בארכיון Wayback Machine) **"יסודי תורת המידות" מאת הרברט ספנסר הוצאת אברהם יוסף שטיבל, כרך א' עובדות האתיקה-הדפסה בורשה 1925 בוקספר
- הרברט ספנסר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- הרברט ספנסר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי הרברט ספנסר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הרברט ספנסר (1820-1903), דף שער בספרייה הלאומית
יעקב שביט, 120 שנה למותו של אחרון הפילוסופים הגדולים של העידן הוויקטוריאני, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2023
הערות שוליים עריכה
- ^ אירווינג קריסטול, "כאשר המידה הטובה מאבדת את קסמה" בתוך תכלת, תרגום: ברוריה בן ברוך, חורף 2010, עמ' 118. יצא לאור שוב בתוך חקירות ודרישות: מאמרי מופת על חברה, אמונה ומצב האדם, ערך אסף שגיב, כנרת זמורה-ביתן דביר ומרכז שלם, 2011.
- ^ ג'ון ג'. משוניס, תרגום: יורם שדה, 1, "הרברט ספנסר: הישרדותם של המתאימים ביותר", סוציולוגיה, תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 1999, עמ' 17
- ^ Social Statics: Or, the Conditions Essential to Human Happiness Specified, and the First of Them Developed, Herbert Spencer, John Chapman, 1851
- ^ Gray, T. S. (1984). Herbert Spencer on women: A study in personal and political disillusion. International Journal of Women's Studies, 7(3), 217-231.
- ^ 1 2 The Life and Letters of Herbert Spencer, David Duncan, Methuen, 1908
- ^ Herbert Spencer, The Principles of Biology, vol. II, (London, 1867), pp. 485-486.
- ^ Social statics: together with Man versus the state, Herbert Spencer, D. Appleton, 1910
- ^ Essays, Scientific, Political, and Speculative, Volume 3, Herbert Spencer, D. Appleton, 1891
- ^ From Optimism to Pessimism: The Case of Herbert Spencer, Part 7, George H. Smith, LIBERTARIANISM.org, AUG 21, 2012