פתיחת התפריט הראשי
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסרים פרקים חשובים, אין התייחסות לתפישות כלכליות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרברט ספנסראנגלית: Herbert Spencer; ‏27 באפריל 18208 בדצמבר 1903), סוציולוג ופילוסוף בריטי שעסק בפוליטיקה תאורטית-חברתית. ספנסר פיתח רעיונות בדבר אבולוציה חברתית ותרבותית, והשפיע על יצירת רעיון הדרוויניזם החברתי, אף שהוא עצמו מעולם לא השתמש במונח זה.

הרברט ספנסר
Herbert Spencer
הרברט ספנסר בגיל 73
לידה 27 באפריל 1820
דרבי, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בדצמבר 1903 (בגיל 83)
ברייטון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם אבולוציוניזם, ליברליזם, פוזיטיביזם
תחומי עניין תועלתנות, אבולוציה, לסה פר
הושפע מ אוגוסט קונט, ג'ון סטיוארט מיל, ז'אן-בטיסט דה לאמארק
השפיע על צ'ארלס דרווין
ארצות מגורים בריטניה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ספנסר נולד בעיר דרבי שבאנגליה, בן לאב מורה. בצעירותו למד מדעים מדויקים-פיזיקה וכימיה, וכבר בגיל 16 החל לעבוד בתכנון רכבות. במקביל החל ספנסר לעסוק בכתיבה, והיה שולח את רעיונותיו הפוליטיים לפרסום בעיתונים שונים. בפרסומיו הראשונים, ביטא את שאיפתו לשינוי הסדר הקיים. הוא היה ליברל, תמך בקפיטליזם לסה פייר, הרחבת זכות ההצבעה, והפרדה מלאה בין הכנסייה למדינה. בשנת 1848 מונה לעורך משנה של העיתון הבריטי הנודע "האקונומיסט", ובמסגרת זו הרבה להביע את דעותיו.

בשנת 1902, היה ספנסר מועמד לקבלת פרס נובל לספרות.

התאוריה החברתית של ספנסרעריכה

ספנסר כתב מספר ספרי הגות פוליטית המדברים על האלמנטים החברתיים והביולוגיים בחברה. ניתן לראות דמיון בין רעיונותיו אלה לרעיונותיו של דרווין, בן דורו, כפי שבוטאו מספר שנים מאוחר יותר בספרו הידוע "מוצא המינים". בעוד התאוריה של דרווין התרכזה במישור הביולוגי, ספנסר הרחיב את רעיון הברירה טבעית גם להתפתחות העולם הפיזי, התודעה האנושית וכן לאלמנטים חברתיים ופוליטיים. ספנסר טבע את המונח "הישרדות הכשירים ביותר" ("Survival of the fittest") לאחר קריאה אודות רעיון "הברירה הטבעית" בחיבורו של דרווין. מושג זה מתורגם לעיתים רבות באורח מוטעה כמבטא את תפישת "החזק שורד". דרווין, שהושפע מספרו של ספנסר, הכניס ביטוי זה לגרסה מאוחרת יותר של ספרו. למרות הדמיון, שיטתו של ספנסר דומה יותר ללאמארקיזם, תורה אבולוציונית שונה, המדברת על התפתחות מתמדת של האורגניזמים לכיוון ההתאמה לסביבה והשלמות, בעוד אצל דרווין התפתחות השינויים אצל הפרט היא מקרית.

לפי ספנסר החברה היא אוסף של פרטים. הדבר שמאגד אותם הוא העובדה שכל החלקים מתאפיינים בכך שהיחסים בינם לבין עצמם הם קבועים. כל החלקים של החברה תלויים זה בזה. החברה מטבעה איננה שוויונית אלא דיפרנציאלית: תמיד חלק מהאנשים יהיו בעלי השפעה חזקה יותר מחלק אחר. כל חברה זקוקה לאנשים שיהיו המובילים — למשל הוגי הדעות והפוליטיקאים ומולם תמיד יהיה צורך בחלקים בחברה שתפקידם יהיה פונקציונלי ולא מהותי.

ספנסר טען שגם ברמה של עמים וחברות בסופו של דבר הכשירים והמוצלחים שורדים: עובדה שהחברות שהתאימו את עצמם גאוגרפית לנסיבות המשתנות הן אלה שהתפתחו ושרדו לאורך זמן. עם זאת, תפיסתו איננה קובעת כי ישנם עמים נעלים יותר מבחינה טבעית, אלא שישנם עמים שבזמן נתון מפותחים יותר בשל הסתגלותם הטובה יותר לתנאי הסביבה. על פי ספנסר התהליך האבולוציוני ממשיך ללא הפסק ויסתיים רק כאשר ייווצר 'האדם המושלם' אשר יחיה ב'חברה המושלמת'.

דעותיו של ספנסר השפיעו על הוגים ומדענים שונים במאה ה-19 באירופה שפיתחו תאוריות של דרוויניזם חברתי. חלקן נשענו על חלוקה גזענית, כדוגמת תורת הגזע, המפרידה בין גזעים "עליונים" לבין גזעים "נחותים" שסופם להיכחד. גרסתו של ספנסר לאתיקה הדרוויניסטית רווחה בקרב תאורטיקנים חברתיים רבים במשך מספר עשורים לאחר מלחמת האזרחים האמריקנית, אך בהמשך דעכה. אירווינג קריסטול ראה את תופעת ההתייחסות הרצינית לגרסתו הפופולרית של ספנסר כאחת מהפרשות הביזאריות והעגומות בהיסטוריה של האינטלקטואליות האמריקאית.[1]

שוויון מגדרי וזכות ההצבעהעריכה

בשנים הראשונות של פעילותו, ספנסר היה מחויב לשוויון מלא בין המינים, ובפרט בעד זכות ההצבעה לכולם, כולל נשים. בספרו Social Statics משנת 1851, הוא הקדיש פרק שלם לזכויות נשים - "The Rights of Women" - בו הוא טען לשוויון אינטלקטואלי ומוסרי של נשים, ודרש הכרה בזכויותיהן. הוא הכיר, בין היתר, שגברים יהססו לוותר על מעמד עליון, לא מסיבות של אמונה אלא מסיבות של כוח - גישה המתואמת לפילוסופיות ותאוריות פמיניסטיות של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, אך הראה שכל בסיס תאורטי לזכויות של גברים תקף גם לנשים, והוא סיכם:

It has been shown that the rights of women must stand or fall with those of men; derived as they are from the same authority; involved in the same axiom; demonstrated by the same argument.

ספנסר לא עצר בדרישה לשוויון על פי חוק, אלא גם ביקר בחריפות את "העריצות הביתית" שהחילו גברים על נשותיהן במרחב המשפחתי. בתקופה הוויקטוריאנית, מותר היה לגברים להכות את נשותיהם, מנהג שספנסר כינה "ברברי". הוא כתב, "אנו האנגלים יושבים אצל שולחנות התה שלנו, ומעבירים ביקורת על אופי לאומי, או מתפלספים על פיתוח מוסדות מתורבתים, ובשקט לוקחים את זה כמובן מאליו שאנו עצמנו מתורבתים," בעוד "אנו נותרים עיוורים לשאריות הברבריות" בהתייחסות לנשים.

ספנסר האמין שאהבה רומנטית אינה יכולה להתקיים במסגרת של כפייה, או ביחסים של עליונות-כפיפות, אלא רק בין שווים. יתרה מכן, ספנסר סבר שהמוסדות הביתיים של אומה קשורים בקשר בלתי ניתן לפרימה למוסדות הפוליטיים שלה. "עריצות במדינה קשורה בהכרח בעריצות במשפחה"; תרבות שבה גברים רודים בנשותיהם לא יכולה לשמש כבסיס לחברה חופשית.[2]

מאוחר יותר, ספנסר שינה את דעתו, ואמר שזכות הצבעה זה משהו "לחתור אליו" בתור "המטרה האולטימטיבית" אך לא המיידית. היסטוריונים רבים ניתחו את השינוי הזה, ויש ביניהם הסוברים שספנסר סבל מ"פחד מנשים" או חווה אכזבות מהתייחסותן של נשים אליו בחייו האישיים.[3] כשג'ון סטיוארט מיל הזמין אותו להצטרף לאגודה למען זכות ההצבעה לנשים, הוא סירב. כשבתו החורגת של מיל, הלן טיילור, ביקשה לכלול את הפרק "The Rights of Women" באוסף מאסות שהיא ערכה, גם לכך הוא סירב, וכשמיל שלח לו את המאסה שלו, "שעבוד האישה", הוא ענה לו שצריך לכתוב במקום זאת את "עליונות האישה", שיסביר שנשים הן מציקניות וזה נותן להן כוח סמוי על הגברים שלהן. (מילס השיב לו ששתי עריצויות נגדיות אינן יוצרות חירות.)[4] הוא גם כתב באותה השנה, 1867, את ספרו The Principles of Biology, שבו בין היתר הוא כתב שאצל המעמדות הגבוהים יש שיעור ילודה נמוך יותר ואף רמות עקרות גבוהות יותר בגלל חינוך בנות, משום ש"אצל נשים... פוריות יכולה להיפגע בשל אימוץ יתר של המוח".[5]

ישנם אחרים המצביעים על כך שגם במהדורה מאוחרת יותר, ומצומצמת יותר של ספרו, הוא כלל את הפרק על זכויות נשים, רק בשינוי התמיכה בזכות ההצבעה, ונותר בדעתו נגד התעמרות בנשים ויחסים בלתי שוויוניים.[6] הם טוענים שספנסר היה ספקן באופן כללי לגבי זכות ההצבעה במערכת שהיא מלכתחילה לא תקינה, וכתב ש"ממילא זכות הצבעה היא אמצעי למעט מטרה" ולא המטרה עצמה, שהיא במקרה הזה "אבטחת כמות החירות האישית המקסימלית", שהיא "החירות האמיתית, לעומת זכות ההצבעה שהיא חירות נומינלית".[7] ספנסר תמך בחוק הרפורמה של 1867, אשר העניקה זכות הצבעה למיליון וחצי גברים לערך, רובם בעלי מלאכה, אך מאוחר יותר תיאר את התמיכה כסנטימנטלית, ונגד השכל הטוב. הוא קיווה שהרחבת הזכויות תביא לאיזון, אך בפועל סבר, ובמיוחד בדיעבד, שכל עוד קיים ממסד הפועל בדרך הכפייה ומאפשר לחלק מהאנשים להרוויח על חשבונם של אחרים, שגם הרחבת הזכויות בה לא תמנע את המצב בה אחדים משתמשים באמצעים פוליטיים כדי לקדם את האינטרסים שלהם (לעומת אמצעים כלכליים, שהוא האמין שהם הכוחות הלגיטימיים).[8][9]

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אירווינג קריסטול, "כאשר המידה הטובה מאבדת את קסמה" בתוך תכלת, תרגום: ברוריה בן ברוך, חורף 2010, עמ' 118. יצא לאור שוב בתוך חקירות ודרישות: מאמרי מופת על חברה, אמונה ומצב האדם, ערך אסף שגיב, כנרת זמורה-ביתן דביר ומרכז שלם, 2011.
  2. ^ Social Statics: Or, the Conditions Essential to Human Happiness Specified, and the First of Them Developed, Herbert Spencer, John Chapman, 1851
  3. ^ Gray, T. S. (1984). Herbert Spencer on women: A study in personal and political disillusion. International Journal of Women's Studies, 7(3), 217-231.
  4. ^ The Life and Letters of Herbert Spencer, David Duncan, Methuen, 1908
  5. ^ Herbert Spencer, The Principles of Biology, vol. II, (London, 1867), pp. 485-486.
  6. ^ Social statics: together with Man versus the state, Herbert Spencer, D. Appleton, 1910
  7. ^ The Life and Letters of Herbert Spencer, David Duncan, Methuen, 1908
  8. ^ Essays, Scientific, Political, and Speculative, Volume 3, Herbert Spencer, D. Appleton, 1891
  9. ^ From Optimism to Pessimism: The Case of Herbert Spencer, Part 7, George H. Smith, LIBERTARIANISM.org, AUG 21, 2012
  ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החברה ובנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.