פתיחת התפריט הראשי

שעבוד האישה (אנגלית: The Subjection of Women; תורגם גם בשם: שעבוד הנשים) הוא ספר עיון פילוסופי הטוען בעד שוויון בין המינים, שכתב הפילוסוף ג'ון סטיוארט מיל, ייתכן תוך כדי שיתוף עם אשתו הרייט טיילור מיל, בשנת 1869.

שעבוד האישה
The Subjection of Women
שעבוד האישה
מידע כללי
מאת ג'ון סטיוארט מיל, ייתכן תוך כדי שיתוף עם אשתו הרייט טיילור מיל
שפת המקור אנגלית
סוגה ספר עיון פילוסופי
הוצאה
שנת הוצאה 1869
הוצאה בעברית הוצאת רסלינג
שנת הוצאה בעברית 2009
תרגום לעברית שונמית ליפשיץ
מספר עמודים 190
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002689781

שעבוד האישה הניח את היסודות הפילוסופיים למהפכה הפמיניסטית, ולכן נחשב לאחד החיבורים החשובים ביותר בהגות הפמיניסטית. כאשר הספר יצא לאור לראשונה, הוא התקבל בסערה ועורר מחלוקת עזה, משום שהוא נתפס כפוגעני כלפי הנורמות המקובלות שהסדירו את מעמדם של הגברים והנשים בחברה האירופאית[1].

תוכן עניינים

רקעעריכה

ג'ון סטיוארט מיל זקף לזכותה של אשתו, הרייט טיילור מיל, את השתתפותה בכתיבת הספר, ומספר טיעונים המופיעים בו, דומים לטיעונים שהעלתה הרייט טיילור מיל בספרה 'זכות בחירה לנשים' שפורסם בשנת 1851. עם זאת, מספר חוקרים טוענים כי ג'ון סטיוארט מיל היה מחברו היחיד של הספר[2][3].

במאה ה-19, הדמות הארכיטיפית של האישה האידיאלית כאמא, כרעיה וכעקרת בית הייתה מושרשת חזק מאוד בחברה המערבית. אישה הייתה כפופה לרצונו של אביה או של בעלה, בהתאם לתפיסות המקובלות לפיהן נשים נחותות מגברים פיזית ומנטלית, ולכן צריך לקחת עליהן אחריות ולדאוג להן כמו שיש לנהוג עם ילדים. תאוריות חברתיות שתרמו לתפיסות אלו הן 'הישרדותם של המתאימים ביותר' ודטרמיניזם ביולוגי. בנוסף, תפיסות דתיות תמכו גם הן במבנה משפחתי היררכי ופטריאכלי.

מיל טען כי אי שוויון לנשים הוא שריד מתפיסות עבר המקבלות את המצוי כראוי, אך אין להן עוד מקום בעולם המודרני[4].

טיעוניםעריכה

פנייה אל הטבעעריכה

אחד הטיעונים ששימשו להצדקת שעבוד הנשים היה הפנייה אל הטבע: "נשים נחותות מגברים באופן טבעי, לכן שלטון הגברים על הנשים הוא טבעי, ומכאן – הוא ראוי". מיל תקף טיעון זה בטענה כי החברה לא יודעת את המסוגלות הנשית, מהסיבה הפשוטה שהיא מעולם לא אפשרה להן להדגים את כישוריהן. השאלה האם נשים כשירות או לא כשירות לביצוע פעולות מסוימות צריכה להיות מוכרעת על ידי הניסיון. למעשה, טוען מיל, אין אנו יודעים מהו טבען של הנשים משום שהוא עטוף בפרקטיקות הנורמטיביות עליהן גדלו. לא ניתן להכריע בנושא ללא ראיות אמפיריות, ואסור לעצור מבעדן של הנשים לנסות להפגין את כישוריהן, רק משום שאולי הן לא יוכלו להפגין אותם. טיעון המבוסס על פיזיולוגיה ספקולטיבית – הוא ספקולטיבי בעצמו.

הדאגה הגדולה שמפגין המין האנושי בהתערבותו לטובת הטבע היא מיותרת. אם יש דבר מה שנשים אינן מסוגלות לעשות באופן טבעי - די מיותר לאסור עליהן לעשותו

לטענתו, גברים סותרים את עצמם משום שהם טוענים שנשים לא מסוגלות לעשות פעולות מסוימות, ועם זאת הם אוסרים עליהן מלעשותן. מיל מבקש להראות שהגברים למעשה מודים שנשים אכן מסוגלות לבצע פעולות שונות, אך הגברים אינם רוצים שהן יבצעו אותן.

אני דוחה את הטענה שניתן לדעת מהו טבעם של המינים, כל עוד מתבססים על קשריהם הנוכחים האחד בשני. עד שלא יהיה קיים שוויון, לא ניתן לדעת מהם ההבדלים בין גברים ונשים. את טבעם של שני המינים ניתן לדעת רק כאשר מאפשרים להם לפתח את אישיותם באופן חופשי

אם החברה באמת ובתמים רוצה לגלות את טבעם של היחסים בין המינים, עליה לאפשר שוק חופשי בו נשים יוכלו להפגין את כישוריהן, ובמסגרתו תובטח להן תמורה כלכלית הוגנת עבור תרומתן לחברה. רק מצב זה, ישקף את האינטרסים והכישוריים האמיתיים שלהן.

מיל טען כי אפילו במדינות לא שיווניות כמו אנגליה וצרפת, בהינתן ההזדמנות, נשים יכולות להצטיין. כדוגמה הוא ציין את המלכה אליזבת הראשונה, המלכה ויקטוריה וז'אן ד'ארק. כאשר ההזדמנות לשוויון ניתנת, נשים מפגינות את כישוריהן, ולכן יש לאפשר להן שוויון הזדמנויות.

הטיעון התועלתניעריכה

 
"הפילוסוף הנשי" - קריקטורה של מיל שפורסמה בכתב העת ואניטי פייר - 1873

כתועלתן, מיל היה משוכנע כי התפתחותה המוסרית והאינטלקטואלית של האנושות, תעלה בהכרח את רמת האושר של כלל החברה. העובדה שכמחצית מן האנושות לא תורמת לחברה במרחב הציבורי נתפסה על ידי מיל כמכשול להתפתחות האנושית. פתיחה של שערי מוסדות ההשכלה עבור נשים תוביל להתפתחות אינטלקטואלית של כלל החברה[5].

השעבוד על פי חוק של מין אחד למין האחר – שגוי מעיקרו, ומהווה עתה את אחד המכשולים העיקריים לשיפור מצבו של האדם, וכי יש להמירו בעקרון של שוויון מוחלט, שאינו מעניק כוח או זכויות לצד אחד, ואף אינו מטיל מגבלות על הצד האחר

נשים מתחנכות להתנהג כחלשות, רגשניות וכנועות, לפי הדעות הקדומות המסורתיות. אם נאפשר חברה שוויונית, טוען מיל, אנו נראה שהנשים ירוויחו מכך כאינדיבידואליות. הן ישתחררו מהדיכוי לפיו הן צריכות לנהוג כפי שהגברים מצווים עליהן, ובכך החברה תרוויח מאוד. שוויון יכפיל את הכישורים המנטלים הזמינים לשירות האנושות. הפוטנציאל של חצי מהאוכלוסייה יבוא לידי ביטוי, ויתרום רבות להתפתחות ולקדמה האנושית.

מיל טען כי שחרור האישה יועיל גם לגברים. על ידי שחרור האישה, נשים יוכלו לתקשר ולהתחבר ברמה האינטלקטואלית טוב יותר עם בעליהן, דבר אשר ישפר את היחסים בין זוגות נשואים.

מוסד הנישואיםעריכה

מיל תוקף את חוקי הנישואים, אותם הוא מקשר לשעבוד האישה, ותומך ברפורמות שיבטלו את ההגבלות על נשים נשואות. בין הצעותיו: שינוי חוק הירושה שיאפשר לנשים להחזיק ברכושן גם לאחר מות בעליהן, ופתיחת שוק העבודה גם לנשים על מנת שיוכלו להבטיח לעצמן יציבות ועצמאות כלכלית.

זכות הבחירהעריכה

מיל טען כי לאנשים צריכה להיות שמורה זכות הבחירה על מנת להגן על זכויותיהם ולהיות עצמאיים, הן מוסרית והן אינטלקטואלית. טיעון זה תקף לגברים ולנשים כאחד. נשים מהוות כמחצית מהאוכלוסייה, ומשום שהכרעות פוליטיות משפיעות גם על נשים, מגיע גם להן לקבל את זכות הבחירה. מיל מניח כי רוב הגברים מצביעים עבור מתמודדים לפרלמנט שתומכים בהמשך שעבוד האישה, ולכן נשים חייבות לקבל את זכות הבחירה כדי להגן על האינטרסים שלהן.

תחת כל התנאים וללא שום מגבלה, גברים מקבלים את זכות הבחירה. אין שום הצדקה לכך שנשים לא יהנו מאותה הזכות

מיל לא עסק בשחרור האישה רק ברמה התאורטית אלא גם ברמה הפרקטית. הוא היה נשיא NSWS - הארגון הסופרג'יסטי הלאומי הראשון בבריטניה שדרש זכות בחירה לנשים, וניצל את מעמדו כחבר בפרלמנט הבריטי כדי לדרוש זכות זו. במותו, הוריש מחצית מהונו לקידום השכלת נשים.

תרגום לעבריתעריכה

הספר תורגם לעברית בידי שונמית ליפשיץ ויצא בהוצאת רסלינג בשנת 2009. המהדורה העברית כוללת הקדמה מאת יופי תירוש וזהר כוכבי. חלקים מהספר תורגמו על ידי דפנה רוזנבלוט ופורסמו ב-2006 במסגרת מקראה בנושא פמיניזם[6].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שעבוד האישה, הוצאת רסלינג, 2009
  2. ^ Tong, Rosemarie (2009). Feminist Thought: A More Comprehensive Introduction. Westview Press (Perseus Books). p. 17
  3. ^ Mill, Mrs. John Stuart (1851). The Enfranchisement of Women (July 1851 ed.). London: Westminster & Foreign Quarterly Review. p. 27. Retrieved 4 June 2014
  4. ^ שעבוד האישה, פרק א'
  5. ^ שעבוד האישה, פרק ב
  6. ^ ג'ון סטיוארט מיל, שעבוד הנשים, 1869, תרגום: דפנה רוזנבלוט, עריכה והקדמה: שרון הלוי. בתוך: ללמוד פמיניזם: מקראה, עמודים 41–47, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2006.


פמיניזם
ערכי ליבה
זרמים ופילוסופיות פמיניזם רדיקליפמיניזם ליברליפמיניזם שחורפמיניזם מזרחיפמיניזם פוסטמודרניפמיניזם סוציאליסטיפמיניזם מרקסיסטיפמיניזם תרבותיפמיניזם פוסט-קולוניאליאנרכה-פמיניזםאקופמיניזםפמיניזם לסביפמיניזם דתי (יהדות)פמיניזם אסלאמיפמיניזם הצטלבותיסייברפמיניזםטרנס-פמיניזםקוויר-פמיניזםפמיניזם סקס-פוזיטיבפמיניזם בדלניפמיניזם צ'יקנהפמיניזם נוצריפרוטו-פמיניזםסופרג'יזםפמיניזם אפריקאילסביות פוליטיתפמיניזם אנליטיפמיניזם שמן
תאוריה מגדרהטמעת חשיבה מגדריתלימודי מגדרלימודי נשיםלימודי גבריותפדגוגיה פמיניסטיתהגישה הפמיניסטית למשפטאתנוגרפיה פמיניסטיתהעסקה הפטריארכאליתמדע ומגדר
מושגים מטריארכיהפטריארכיהקיריארכיהמיזוגיניהתרבות אונסתקרת הזכוכיתהסגברהManspreadingאפקט מטילדהג'נדרסיידהאשמת הקורבןצווארון ורודהיא-סטוריההכחדה סימבוליתמדיניות הרבעיםלו"ז אונסהטרוסקסואליות כפויה
סמלים סמלה של ונוסרוזי המסמררתיונישילה נה גיגמשולש שחור
ארגונים ומוסדות
בעולם איום הלוונדרגרילה גירלזפמןליגת נשים בינלאומית לשלום וחירותמוחרס ליברסצבא נשות השלוםתא 16גולאבי גאנגW.I.T.C.Hמפלגת הנשים הלאומיתהכצעקתההארגון הבינלאומי לנשים בטכנולוגיהקולקטיב נהר קומבהיקומן נה מאןאיניניה נה הריןWomen2Drive
בישראל א-סיוואראחותי - למען נשים בישראלאיתך - משפטניות למען צדק חברתיאל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי)אשה לאשה - מרכז פמיניסטי חיפהבת שלוםעמותת כ"ןכייאןמרכז צדק לנשיםנשים לגופןקואליציית נשים לשלוםקולךקל"ףרוח נשיתשדולת הנשים בישראלתנד"י
היסטוריה
כללי הגל הראשון של הפמיניזםהגל השני של הפמיניזםהגל השלישי של הפמיניזם
אירועים ומחאות ועידת סנקה פולסשביתת הנשים באיסלנד 1975מלחמות המין הפמיניסטיותשביתת הנשים למען השלוםצעדת השרמוטותמרד הנשים באבאוקוטהמצעד הדייקיותהמצעד למען חיי נשיםהכנס הפמיניסטי העשירי בגבעת חביבה, 1994מצעד הנשים 2017מצעד הנשים 2018
שונות יום האישה הבינלאומיעידוד רדיקליחופש הפטמהמניפסט ה-343Me Too
חברה
סוגיות חברתיות ומעמד זכויות האישההפרדת עיסוקים מגדריתהדרה חברתיתרצח תינוקות בנותג'נדרסיידאונס בנישואיםהטרדה מיניתמעמד האישה בישראלמעמד האישה ביהדותמעמד האישה באסלאםמעמד האישה בחברה הערביתנישואים בכפייה
חוק ומשפט החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"םועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדריחוק שיווי זכויות האישההגישה הפמיניסטית למשפטפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהמעמד האישה - משפט ושיפוט, מסורת ותמורה
שונות אות האומץ הנשי הבינלאומי
תרבות
ספרי עיון המין השניהמסתורין הנשילאחותי, פוליטיקה פמיניסטית מזרחיתמיתוס היופימשגלנשים לגופןפוליטיקה מיניתפמיניזם זה לכולםפמיניזם משפטי בתאוריה ובפרקטיקהשעבוד האישהשבע אימהותגברים מסבירים לי דבריםילוד אישהמניפסט החלאהכוס: הצהרת עצמאותהאישי הוא הפוליטיתחת עיניים מערביות
סיפורת פמיניסטית חדר משלךבית הרוחותג'יין איירהגבר הנקביהנשים שהגברים אינם רואיםהסיפור של זהרההצבע ארגמןמעשה השפחהערפילי אבלוןהטפט הצהוב
כתבי עת .MsOff our backsהסולםנגה
טלוויזיה, קולנוע ומוזיקה מבחן בקדלתקרת הצלולואידתלמה ולואיזסופרג'יסטיותליגה משלהןהפנסים האדומיםלהרוג את בילהכל אודות אמאריוט גירלפוסי ריוט
אמנות אמנות פמיניסטיתגרילה גירלזמונולוגים מהווגינהמסיבת ארוחת הערבברברה קרוגרמרים שפירוג'ודי שיקגו
לקטגוריהלפורטל