פתיחת התפריט הראשי
הרולד דוויט לאסוול

הרולד דוויט לאסוולאנגלית: Harold Dwight Lasswell; ‏13 בפברואר 1902 - 18 בדצמבר 1978) היה חוקר תקשורת וסוציולוג אמריקאי, מבין חלוצי חקר התקשורת.

ביוגרפיהעריכה

לאסוול נולד באלינוי, ארצות הברית. את לימודי התואר הראשון במשפטים, ולאחר מכן תואר שני בסוציולוגיה ואת לימודי הדוקטורט סיים באוניברסיטת שיקגו, הוא הושפע רבות ממוריו ובמיוחד, מג'ון דיואי ו ג'ורג' הרברט מיד, אותם הרבה לצטט במחקריו לאחר מכן. הוא כיהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטת ייל.

לסאוול היה חוקר מדעי החברה, ונחשב לבעל ידע "רב אקדמי", כיהן כנשיא של האגודה האמריקאית למדעי המדינה[1] (APSA), ושל האגודה העולמית לאומנות ומדע (WAAS).[2]

הוא נחשב לאחד מהחוקרים המובילים בתחום מדעי החברה, ונחשב לאבי חקר תקשורת ההמונים.

הוא עסק רבות בחקר החברה, המבנה החברתי, התרבות והרבה לחקור תופעות פוליטיות. מגוון גישות תאורתיות שפיתח נחשבו בעת המצאתן כ"מקדימות את זמנן" אך כיום התאוריות שפיתח מהוות את הבסיס ללימודי התקשורת בעולם המערבי, והרבה מן המחקרים שלו מלומדים באוניברסיטאות השונות בתחומי הפוליטיקה, מדעי החברה והתעמולה.

הוא נפטר בשנת 1978 בעיר ניו יורק.

מחקריועריכה

לאסוול נחשב כאבי חקר התקשורת והוא נחשב לחלוץ בניתוח תוכן תקשורתי. הוא החל לחקור את תחום תקשורת ההמונים בשנות הארבעים, ופיתח תאוריות שונות אשר נבעו ממחקריו. המוכרות ביותר בתחום תקשורת ההמונים היא תאוריית המחט התת-עורית ומודל לאסוול שמהווה הבסיס המחקרי לחקר תקשורת ההמונים, ועל בסיסו התפתחו מודלים רבים לחקר התקשורת.[3]

את מחקריו הראשוניים בחקר התקשורת החל לאסוול לעשות בעקבות מחקר שערך בתחום מדעי החברה, במסגרתו ניתח את השפעות חומרי התעמולה על האזרחים בתקופת גרמניה הנאצית. במחקרו הוא ניתח מגוון יצירות קולנועיות אשר הופקו בזמן המלחמה, את חומרי התעמולה של המפלגה הנאצית אשר הופצו באופן תדיר, את שלטי החוצות ונאומים של אנשי מפתח במפלגה הנאצית. מחקרו זה הוביל אותו לפיתוח מודל לאסוול, בו הגיע למסקנה כי לתקשורת השפעה רבה ואף בלתי אמצעית על הפריטים בחברה. הוא טבע את המשפט המפורסם " מי אמר מה, למי, באיזה ערוץ ובאיזו השפעה?". על פי תאוריה זאת לפריטים בחברה לא קיימת האפשרות לבחור כיצד לקלוט את המסרים אשר מעבירים להם אמצעי התקשורת.[4]

חוקרים רבים ביצעו מחקרים בעקבות תוצאות המחקר של לאסוול, מרבית המחקרים עסקו בהפרכתה של תאוריה זאת, אך חלק מן המחקרים תמכו בה. כיום הגישה הרווחת בחקר תקשורת ההמונים היא שמודל לאסוול מהווה את בסיסם של כלל המודלים הליניאריים בחקר תקשורת ההמונים.

לאסוול היה חסיד "המהפכה ההתנהגותית" והוא היה ממיסדי תחום הפסיכולוגיה של הפוליטיקה, הוא טבע מושגים רבים שמשמשים הן במדעי החברה והן בחקר הפוליטיקה.

הוא ביצע חקירות פסיכואנליטיות לפוליטיקאים ממלחמת העולם הראשונה באמצעות ניתוח החומרים שהפיצו, צפיה בתיעוד שלהם וראיונות אישיים, ועל בסיסן הפיק מידע רב אשר שימש אותו למחקריו בתחומים שונים במדעי החברה.

מחקריו של לאסוול מהווים התפתחות חשובה של הביהביורליזם והם מהווים התפתחות חשובה בהבנת המשמעויות של תעמולה פוליטית. הוא טבע את מושג "התעמולה" כפי שאנו מכירים אותו היום ומחקריו היוו פריצת דרך באתיקה של התעמולה הפוליטית וכמסקנה מהם תעמולה רשמית היא מסר גלוי בעל מטרות מוצהרות, ולכן תעמולה סמויה לא תיחשב כתעמולה רשמית במדינות מתוקנות.[5]

ספרותעריכה

  • Propaganda Technique in the World War (1927); Reprinted with a new introduction, 1971
  • Psychopathology and Politics, (1930); reprinted, 1986
  • World Politics and Personal Insecurity (1935); Reprinted with a new introduction, 1965
  • (Politics: Who Gets What, When, How (1936
  • "The Garrison State" (1941)
  • (Power and Personality (1948
  • (Political Communication: Public Language of Political Elites in India and the US (1969

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ American Political Science Association > PROGRAMS > APSA Awards > Harold D. Lasswell Award Recipients, www.apsanet.org
  2. ^ World Academy of Art and Science, www.worldacademy.org
  3. ^ Rogers, Everett M. (1994). A History of Communication Study: A Biographical Approach. NY: The Free Press.
  4. ^ תקשורת המונים, www.eshelnet.com
  5. ^ "Harold Lasswell | American political scientist". Encyclopedia Britannica. בדיקה אחרונה ב-17 באוקטובר 2016.