פתיחת התפריט הראשי

הרכבת התחתית של פריז

הרכבת התחתית של פריז (נודעת גם בשם המטרו של פריז, בצרפתית: Métro de Paris ובשם métropolitain) היא רכבת תחתית עירונית המשמשת אמצעי תחבורה מרכזי בפריז ובפרבריה הקרובים. המטרו, שהפך לאחד מסמליה של פריז, מאופיין בסגנון ארכיטקטוני הומוגני, המושפע מסגנון אר נובו.

הרכבת התחתית של פריז
Metro-M.svg
Paris Old Metro Signboard.jpg
מדינה צרפת
עיר פריז
מפעיל RATP
מידע על ההקמה
פתיחת המערכת 1900
מידע על המערכת
אורך המערכת 219.9 ק"מ (מרץ 2013)
רוחב המסילה 1,435 מ"מ
מספר נוסעים ביום 4.21 מיליון[1]
מספר נוסעים בשנה 1,518,600,000 (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר הקווים 16
מספר התחנות 303[2]
www.ratp.info
תרשים המערכת
Carte Métro de Paris.jpg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מבט מתוך תחנת מטרו "סֵבר בבילון"

בשנת 2013 כללה הרכבת 14 קווים "ארוכים" ושני קווים לטווח קצר, ומספר התחנות הפעילות היה 303. אורכה הכולל של מערכת הרכבת התחתית היה 219.9 קילומטר (כולל 62 תחנות בהן עובר יותר מקו אחד) והיא הסיעה 4.5 מיליון איש ביום.

המטרו פעיל החל מהשעה 5:30 בבוקר עד השעה 00:45 בלילה והוא מקושר עם רכבת הפרברים RER ותחנות הרכבת הגדולות.

מחיר כרטיס נסיעה נקבע לפי אזורי הנסיעה (פריז וסביבותיה מחולקות לשישה אזורים, המסומנים על מפת רשת התחבורה הציבורית). הכרטיס הבסיסי, מאפשר נסיעה בתוך גבולות פריז בכל מערכת המטרו וכן ב-RER, לחלופין הכרטיס מאפשר נסיעה באוטובוס ובחשמלית במשך שעה וחצי (ניתן לרדת ולעלות מקו אוטובוס אחד לאחר ללא הגבלה, במסגרת זמן זו). נסיעה ליעד מחוץ לפריז ב-RER או ברכבת מצריכה כרטיס נסיעה ליעד המבוקש.

היסטוריהעריכה

אף שב-1863 כבר הוקם הקו הראשון ברכבת התחתית של לונדון, בפריז התלבטו בשאלת רכבת עירונית כחמישים שנה, מאז שנות ה-40 של המאה ה-19. החשש המשמעותי ביותר נגע לשימוש במסילות הרכבת העירוניות כחלק מרשת רכבות הארצית, ולבעיות הבטיחותיות הנובעות מכך. בסופו של דבר הוכרע שהרכבת תהיה תחתית, בעיקר עקב עלויות השטח הנדרש ברחבי העיר. בתחילה התנגדו אנשים רבים להקמת המטרו: נהגי אוטובוס וכרכרות שחששו לפרנסתם, אנשי כלכלה שחששו שהמטרו תעלה הון רב, ותושבי פריז שחששו שתושבי הפרברים יציפו את עירם.

תוכנית הרכבת התחתית שכללה תשעה קווים אושרה ב-1896. בנובמבר 1898 החלה בניית הקו הראשון, שנחנך ב-1900 במהלך התערוכה העולמית של פריז, שבמסגרתה ביקרו בעיר מאות אלפי תיירים. ביום חנוכת קו המטרו הראשון, ב-19 ביולי 1900, התקהלו המוני אזרחים על-מנת לראות את הפלא החדש, אך רבים חששו לרדת מתחת לאדמה ולהשתמש בו, במהלך השנים הבאות נפתחו קווים חדשים כמעט בכל שנה.

קווים ותחנותעריכה

מספר הקו צבע הקו על המפה שנת פתיחת הקו אורך הקו תחנות תחנות קצה
1 צהוב 1900 17 קילומטר. 25 לה דפאנס (La defense)

שאטו דה ונסן (Chateau de Vincennes)

2 כחול 1900 12 קילומטר 25 פור דופן (Porte dauphine)

נאסיון (Nation)

3 חום 1904 12 קילומטר 25 פון דה לבלואה (Pont de levallois)

גליאני (Gallieni)

4 סגול 1908 11 קילומטר 27 פור דה קליניונקור (Porte de clignancourt)

מיירי דה מונרוז' (Mairie de montrouge)

5 כתום 1906 15 קילומטר 22 בוביניי (Bobigni)

פלאס ד'איטלי (Place d'ltalie)

6 טורקיז 1909 14 קילומטר 28 שארל דה גול (Charles de gaulle)

נאסיון (Nation)

7 ורוד 1910 22 קילומטר 38 לה קורנב (La courneuve)

מיירי ד'איברי (Mairie d'lvri)

8 סגול 1913 23 קילומטר 38 באלאר (Balard)

פואנט דה לאק (Pointe du lac)

9 זהב 1922 20 קילומטר 37 פון דה סבר (Pont de sevres)

מיירי דה מונטריי (Mairi de montreuil)

10 צהוב בהיר 1923 12 קילומטר 23 בולון (Boulogne)

גאר ד'אוסטרליץ (Gare dasterlits)

11 חום כהה 1923 12 קילומטר 23 שאטלה (Chatelet)

מיירי דה לילה (Mairie des lilas)

12 ירוק 1910 14 קילומטר 29 פרונט פופולר (Front populaire)

מיירי ד'איסי (Mairie d'lssi)

13 תכלת 1911 24 קילומטר 32 סן-דני (Saint denis)

לה קורטיי (Las courtilles)

14 סגול כהה 1998 9 קילומטר 9 תחנת סן לאזאר (Saint lazare)

אולימפיאד (Olaympiades)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פעילות לשנת 2012, אתר STIF, ע' 20(הקישור אינו פעיל, 4.4.2019)
  2. ^ מספר זה כולל תחנת פוניקולר, כך שמספר תחנות הרכבת הוא 302