השבעה (מאגיה)

פעולה שמאמינים מייחסים לה סגולה מאגית לשינוי המציאות על ידי שליטה בכוחות העל-טבעיים

השבּעה מאגית היא פעולה שמאמינים מייחסים לה סגולה מאגית לשינוי המציאות על ידי שליטה בכוחות העל-טבעיים. העוסקים בכך היו משביעים שדים ומלאכים. להוצאת דיבוק השתמשו בהשבעת שדים.[1]

האמונה בכוחם נחשבת כיום אמונה טפלה.

ההשבעה ביהדותעריכה

לפי יוסף בן מתתיהו שלמה המלך עסק בהשבעת שדים: "ואלהים חנן אותו... הוא גם חיבר פזמונים, בהם מקילים את המחלות, והשאיר אחריו נוסחי השבעות, בהם יכולים בני אדם, שדבקו בהם רוחות רעות, לגרשם בלי שיחזרו.[2]

בפירוש למתי המיוחס לאוריגנס[3] מסופר על השבעות שחיבר שלמה לגירוש שדים: "מקובל להשביע שדים בשבועות שנכתבו על ידי שלמה. אולם אלו אשר משתמשים בשבועות אלו, משתמשים לפעמים בספרים שאינם בנויים היטב".

עמדת ההלכהעריכה

יש מהרבנים שטענו כי השבעת שדים היא כישוף שנאסר בתורה.[4][5]

קיים דיון הלכתי בקרב הפוסקים האם שוכרי משביעי שדים מחויבים לשלם את כל הסכום שהתנו מראש.[6][7]

קערת השבעהעריכה

 
קערת כישוף מעיראק כתובה בארמית בבלית המתוארכת למאה הרביעית עד השביעית לספירה. מוזיאון סולימאניה, כורדיסטן העיראקית.
  ערך מורחב – קערת השבעה

קערות השבעה היו טכניקה נפוצה למאבק בשדים במאות ה-4 עד ה-8, בין היתר גם בקרב האוכלוסייה היהודית. מטרת הטקסטים הכתובים בתוך קערות ההשבעה, הייתה להגן על בעלי הקערות מפני שדים ומזיקים הגורמים למחלות.

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מהם טקסי גירוש השדים ואיפה הם נהוגים?, eureka.org.il
  2. ^ קדמוניות היהודים, ח, ב:ה, מהדורת שליט, עמ' 272-271
  3. ^ פירוש למתי, 26:63
  4. ^ יצחק בן בנימין טייב, ‏ווי העמודים, סימן פב, באתר אוצר החכמה
  5. ^ דוד בן שלמה אבי בן זמרא, ‏שו"ת הרדב"ז, שאלה תה, באתר אוצר החכמה
  6. ^ הבית יוסף, ‏בית יוסף, בתוך הטור, באתר אוצר החכמה
  7. ^ רבי יוסף קארו, ‏שולחן ערוך, באתר אוצר החכמה