תאוריית ההשוואה החברתית

(הופנה מהדף השוואה חברתית)

תאוריית ההשוואה החברתית היא תאוריה שהוצעה על ידי לאון פסטינגר שלפיה יש דחף אנושי ללמוד על עצמך, יכולותיך ודעותיך, על ידי ההשוואה אל אחרים.[1] התיאוריה גורסת כי הדימוי העצמי נוצר תוך השוואה שעורך האדם בינו לבין אנשים אחרים בסביבתו. בבסיס ההשוואה החברתית קיים מניע להשתפרות מתמדת בביצועים ובאמצעות השוואה זו אדם יכול לבחון את עצמו ואת התקדמותו. עם זאת, ההשוואה של הפרט עם אחרים אינה תמיד בכיוון המקדם את הפרט. לעיתים בני אדם מעדיפים לערוך השוואה חברתית לאחרים התפסים בעיניהם כטובים פחות (השוואה כלפי מטה), למשל במצבים שהם חשים נחיתות גופנית. השוואה זו גורמת לשיפור עצמי והאדרה של הדימוי העצמי.[2] במצבים אחרים בני אדם עורכים השוואה חברתית לאחרים הנתפסים בעיניהם כטובים יותר (השוואה כלפי מעלה). בהשוואה הזאת, אנשים מעוניינים להאמין שהם עצמם חלק מאליטה ומבצעים השוואות המראות את הדמיון בינם לבין לבין קבוצת ההשוואה. מחקרים מראים כי השוואה כזאת כלפי מעלה עשויה למעשה לפגוע בדימוי העצמי.[3] בנוסף, קיימת גם השוואה חברתית צדדית (Lateral), בהם בני אדם משווים את עצמם לאחר שנתפס על ידיהם כ"שווה" אליהם בתחומים שונים.[4]

ילדים קטנים בונים את דימויים העצמי ללא השוואה לאחרים. השימוש בהשוואה חברתית מתחיל עם הגיעו של הילד לגיל 8 וגובר בהדרגה. מגיל 9 ואילך הילד מתחיל לערוך השוואות חברתיות באופן קבוע.[5] מנגד, ישנם מחקרים הטוענים כי השוואה חברתית מתבצעת מגיל מוקדם מזה. מחקר המתייחס לגילאי 3, הגיל הצעיר ביותר שנבדק בהקשר זה, הראה כי ילדים הגיבו בתגובות מצוקה כאשר ביצועיהם היו נמוכים משל אחרים.[6] עם זאת, התמונה אינה חד משמעית וממחקרים שונים עולות תמונות שונות לגבי התפתחותה וזמן הופעתה של ההשוואה החברתית בקרב ילדים.

מחקרים מראים שתהליך ההשוואה החברתית הוא ספונטני, לא דורש מאמץ, לעיתים גם לא מכוון ואוטומטי באופן יחסי.[7][8] באופן כללי, הצורך בהשוואה חברתית מתקשר למצבים בהם האי-ודאות גוברת. כך, בתקופות של מתח, חדשנות ושינוי הנטייה להשוואה חברתית תגבר. באופן דומה, מצבי תחרות מגבירים גם את העניין בהשוואה חברתית לגבי רוב האנשים, בעוד שמצבים בהם התנהגות מבוצעת במצבים שאינם תחרותיים תוביל להשוואה חברתית בקרב קבוצה מצומצמת יותר.[1]

לשם המחשה, כאשר אין קריטירון אובייקטיבי לתכונה מסוימת – לדוגמה, "נחמדות", פלוני ישווה את עצמו לאחרים כדי לדעת אם הוא נחמד או לא.

מניעים

עריכה

פסטינגר התעניין בדרכים שבהן אנו מגבשים ידע על עצמנו. הנחת המוצא של תאוריית ההשוואה החברתית קובעת, שהאדם מעוניין לדעת אם עמדותיו נכונות, ולהעריך באופן מדויק את יכולתו. למניע זה יש ערך הסתגלותי, משום שאמונה בעמדות לא נכונות, או הערכה מוטעית של היכולת, עלולה להוביל לתוצאות שליליות ולעיתים אף גורליות. לדוגמה, נהג צעיר שקיבל לא מכבר את רישיון הנהיגה שלו, עשוי להעריך באופן מוטעה את יכולת הנהיגה שלו, ולהאמין שהוא מסוגל לשלוט ברכב גם במהירות נסיעה גבוהה מדי.[1] תאוריית ההשוואה החברתית גורסת כי בני אדם מעדיפים להשוות את עצמם לאנשים הדומים להם. על פי פסטינגר, ככל שגדל הפער בין העמדות ויכולותיו של האדם לבין אלה של זולתו, כך פוחתת נטייתו להשוות את עצמו לאותו זולת. זאת משום שרק השוואה לזולת הדומה לו מאפשרת לגבש הערכה עצמית מדויקת.[1]

המניע העיקרי להשוואה חברתית הוא הרצון למידע אודות העצמי. אולם חוקרים אחרים הצביעו על כך שייתכנו מניעים נוספים:

  • הערכה – מבין המניעים שהוצעו רק מניע זה נובע באופן ישיר מהמודל המקורי.[1] פסטינגר הציע שההשוואה נעשית בשני ממדים, יכולות ודעות, אולם חוקרים מאוחרים טענו שהשוואה יכולה להיעשות על היבטים רבים נוספים של העצמי – הישגים, תכונות, רכוש או רגשות. אולם עדיין ההבחנה בין יכולות ודעות משמעתית מכוון שהיא מעוררת 2 תהליכים מעט שונים. לגבי יכולות, השאלה הנשאלת היא "מה מצבי?"; לעומת זאת, לגבי דעות השאלה היא אחרת – "איך אני צריך לחשוב או להרגיש?".
  • שיפור – פסטינגר לא דן בשיפור כמניע נפרד, אך בהחלט ניתן להסיק על מניע זה מההשערה לגבי הנטייה להשוואה כלפי מעלה. כך, סיבה אפשרית להשוואה חברתית היא שעל ידי ההשואה אנשים לומדים לגבי יכולותיהם ובעשותם כך הם פועלים לשיפור עצמי.[2]
  • תחושה טובה – פסטינגר לא כלל מניע זה בין המניעים לדעתו להשוואה חברתית. חוקרים מאוחרים הציעו שהשוואה יכולה להיעשות על מנת להרגיש טוב יותר לגבי עצמך תוך שיפור תחושת ההערכה העצמית. הרצון לתחושה טובה יותר לגבי העצמי יכול להכתיב את כיוון ההשוואה (כלפי מעלה או כלפי מטה) וגם את השפעתה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 Leon Festinger, A Theory of Social Comparison Processes, 1954
  2. ^ 1 2 Thomas A Wills, Downward Comparison Principles in Social Psychology, Psychological Bulletin, 1981
  3. ^ A. Tesser, M. Millar, J. Moore, Some affective consequences of social comparison and reflection processes: the pain and pleasure of being close, Journal of Personality and Social Psychology 54, ינואר 1988, עמ' 49–61 doi: 10.1037//0022-3514.54.1.49
  4. ^ APA Dictionary of Psychology, social comparison theory, dictionary.apa.org (באנגלית)
  5. ^ L. Alan Sroufe, Child development: its nature and course, 3rd ed, New York: McGraw-Hill, 1996, ISBN 0-07-060570-X
  6. ^ Deborah Stipek, Susan Recchia, Susan McClintic, Michael Lewis, Self-Evaluation in Young Children, Monographs of the Society for Research in Child Development 57, 1992, עמ' i–95 doi: 10.2307/1166190
  7. ^ פרויקט המדגם - השוואה חברתית, באתר www.midgam.com
  8. ^ Daniel T. Gilbert, R. Brian Giesler, Kathryn A. Morris, When comparisons arise., Journal of Personality and Social Psychology 69, 1995, עמ' 227–236 doi: 10.1037/0022-3514.69.2.227