תחרות

התמודדות בין גופים אחדים

תחרות היא התמודדות בין שני גופים או יותר (אנשים, תאגידים, בעלי חיים ועוד) על יעד משותף, שרק אחד מהם יוכל לזכות בו. יעד התחרות יכול להיות הישג מסוים, למשל ניצחון בתחרות ספורט, זכייה במכרז, השגת נתח שוק גדול, תחרות על משאב מוגבל ועוד.

תחרות מתקיימת בטבע, בין בעלי חיים השוכנים בסביבה מסוימת. בעלי חיים מתמודדים על מים, מזון, בני זוג ועוד. תחרות היא מאפיין בסיסי של כלכלת שוק. תחרות בפעילות ספורט מושכת עניין ציבורי רב, ומקובלת גם תחרות בתחומי הבידור.

תחרות נחשבת כמנוגדת לשיתוף פעולה, אך מתקיים גם שיתוף פעולה של מתחרים.

התחרות בין בני אדם נחקרת בענפי מדע אחדים, בהם פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה וכלכלה. ביסוס תאורטי מתמטי לחקר התחרות ניתן בתורת המשחקים.

כלליםעריכה

על מנת שתחרות תהיה יעילה והוגנת חייבים להיות לה כללים שידועים לכל הצדדים ושמחייבים ונאכפים על כל המשתתפים באותה המידה.

קביעת הכלליםעריכה

כללי תחרויות נקבעים לעיתים על ידי המשתתפים עצמם בהסכמה הדדית, לעיתים בהסכמה שבשתיקה, ולכן לעיתים עשויים כללים אלו להיות ידועים במלואם רק למשתתפי התחרות (ובכך במידה מסוימת למנוע כניסת מתחרים חדשים). בתחרויות רבות, פומביות בעיקר, נקבעים החוקים מראש על ידי גופים המנהלים את התחרות או מפקחים עליה, כללים אלו מתפרסמים מראש ומאפשרים השתתפות של כל מי שעומד בכללים.

ישנן תחרויות, שמסיבות שונות נקבע כי על משתתפים שונים בהן חלים כללים שונים. מצב זה יוצר העדפה של משתתפים מסוימים. דוגמה: בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ״ה–1995 ניתנה עדיפות במכרז לספק שמציע מוצר מתוצרת ישראל על פני ספק שמציע מוצר מיובא.[1]

שיפוטעריכה

חלק מהתחרויות מתנהלות לפרק זמן קצוב - כלומר יש להן התחלה וסיום מוגדרים, ובסופן יש מנצחים. יש תחרויות בהן הניצחון ברור - בתחרויות ספורט בהן התוצאה נראית לעין כל, ובחלק מהתחרויות הניצחון נקבע על ידי שופט או צוות שופטים. יש תחרויות בהן נדרש שיפוט גם במהלך התחרות על מנת לוודא שהתחרות מתנהלת על פי הכללים.

הרכב המתחריםעריכה

לתחרויות יש וריאציות אחדות מבחינת הרכב המשתתפים בהן:

  • תחרות שבה שני משתתפים בלבד, כגון דו-קרב או משחק שחמט. תחרות כזו היא משחק סכום אפס - ניצחון של אחד המשתתפים הוא הפסדו של האחר, אך בתחרויות רבות אפשרית גם תוצאה של תיקו - אין מנצח ואין מפסיד.
  • תחרות שבה משתתפות שתי קבוצות, למשל משחק כדורגל.
  • תחרות שבה משתתפים יחידים רבים או קבוצות רבות. לתוצאה של תחרות כזו יש שתי אפשרויות:
    • אחד מהמשתתפים מוכרז כמנצח, וכל יתר המשתתפים נחשבים למפסידים. דוגמה: למכרז ניגשים מציעים רבים המתחרים על זכייה במכרז, ורק אחד מהם מוכרז כזוכה. בחירות אישיות הן תחרות שבה יש מועמדים רבים שרק אחד מהם זוכה ברוב של קולות הבוחרים ונבחר.
    • כל אחד מהמשתתפים מקבל ניקוד בתחרות, בעל הניקוד הגבוה ביותר הוא המנצח, והבאים אחריו מדורגים במקום השני, במקום השלישי וכו'. דוגמה לכך ליגה בספורט, שבה המדורג במקום הראשון הוא אלוף הליגה.
  • תחרות של יחיד נגד רבים. דוגמה לכך היא משחק שח סימולטני, שבו שחקן יחיד מתמודד במקביל מול שחקנים רבים. בשעשועון הטלוויזיה "1 נגד 100" התמודד שחקן יחיד מול מאה משתתפים שפעלו נגדו כקבוצה.

במרבית סוגי התחרות המתוארים להלן התחרות היא בין בני אדם או בין קבוצות של בני אדם. תחרות מתקיימת גם בין בעלי חיים (ראו הפרק "באקולוגיה" להלן) ואף בין תוכנות מחשב. מתקיימות גם תחרויות מעורבות:

תחרויות בהשתתפות בני אדםעריכה

באדריכלותעריכה

  ערך מורחב – תחרות אדריכלים – תחרות בין אדריכלים לתכנונו של מבנה או מתחם

תחרות אדריכלים היא סוג של תחרות תכנון ועיצוב, שבה מזמין אדם או תאגיד הצעות מאדריכלים לתכנן, לעצב ולהקים מבנה, קבוצת מבנים, שכונה או עיר חדשה. התכנון הזוכה נבחר בדרך כלל על ידי פאנל של אנשי מקצוע בתחום התכנון, העיצוב וההנדסה ושל בעלי עניין, כמו נציגי ממשלה ונציגי האזור, והאדריכל זוכה בפרס כספי. התחרות נועדה ליצור רעיונות חדשים לתכנון ועיצוב בניינים, לאפשר לאדריכלים חדשים לקבל חשיפה, לייצר פרסום לפרויקט ולעורר דיון ציבורי. תחרויות אדריכלים משמשות לעיתים למתן תוקף וכתב מינוי לתכנון מבני ציבור, ובמדינות כמו צרפת קובעים הכללים למכרזי בנייה של מבנים ציבוריים כי הם יתוכננו בתחרות אדריכלים פתוחה.[2]

זכייה בפרס הראשון בתחרות איננה מבטיחה את ביצוע הפרויקט על ידי הזוכה. לגוף המזמין יש זכות להטיל וטו על הפרויקט או על האדריכל שזכה בתחרות.[3][4][5] גם הדרישות והתקציב לפרויקט עלולים להשתנות, וגורמים לשינוי היעדים המקוריים של הפרויקט. תחרות התכנון מחדש של מרכז הסחר העולמי בשנת 2002 הייתה דוגמה לתחרות מתוקשרת שבה נותרו במבנה הסופי רק האלמנטים הבסיסיים של העיצוב הזוכה שתכנן דניאל ליבסקינד.

בבידורעריכה

  ערך מורחב – תחרות (בידור)

מופעי בידור שונים, באמצעי התקשורת או בפני קהל צופים, מתקיימים במתכונת של תחרות, שבסופה מוכרז המנצח.

בדומה לתחרויות ספורט גם תחרויות בתחום הבידור מפוקחות על ידי שופט או חבר שופטים, אך בנוסף לכך פעמים רבות משתתף גם הקהל בקביעת המנצח.

תחרות זמר היא תחרות בידור פופולרית שבה המתחרים מתמודדים בזמרה, בדרך כלל בשירים חדשים שנכתבו לתחרות. פופולרית במיוחד היא תחרות הזמר השנתית - האירוויזיון, המשודרת בטלוויזיה וברדיו וזוכה מדי שנה למאות מיליוני צופים ומאזינים.

שעשועון הוא תוכנית רדיו או תוכנית טלוויזיה שבה המשתתפים מתחרים ביניהם במילוי משימות למטרת זכייה בפרס. שעשועונים רבים מבוססים על שאלות טריוויה, משימות קצובות בזמן, וכדומה, המוצגים על ידי מנחה התוכנית למתמודדים. הפרס בשעשועונים הוא, לרוב, פרס כספי או חפצים בעלי ערך.

תחרות ידעעריכה

תחרות ידע היא תחרות שבה המתמודדים נדרשים להוכיח ידע בתחום מסוים או בשלל תחומים. תחרויות ידע מתקיימות לעיתים בצורה של שעשועון, כגון המרדף - שעשועון ידע בנושאי טריוויה, או אלגרו – חידון מוזיקלי. במקרים אחרים התחרות משמשת לעידוד תלמידים להצטיינות או כמבחן כניסה למוסד לימודים שהביקוש לו עולה על ההיצע.

בתחרויות הידע יש כאלה הדורשות בקיאות (למשל חידון התנ"ך, המצריך בקיאות בתנ"ך) ואחרות הדורשות יכולת פתרון בעיות (למשל האולימפיאדה הבינלאומית למתמטיקה) או כישורי ידע נוספים.

תחרות יופיעריכה

 
משתתפות בתחרות מיס תבל לשנת 2008
  ערך מורחב – תחרות יופי

תחרות יופי היא תחרות המתמקדת בשיפוט ודירוג מתמודדים לפי מראה חיצוני. למרות שבאופן מסורתי עוסקת התחרות ביופי חיצוני, ישנן תחרויות יופי שהתפתחו עם השנים, בהן נבחנת גם אישיותם של המתמודדים, ואינטליגנציה. תחרות יופי מורכבת בדרך כלל ממספר שלבים ובהם תחרות שמלות ערב, תחרות בגדי ים, ושלב שבו מתמודדים צריכים לענות על שאלות ששופטי התחרות שואלים אותם. לרוב זו תחרות שבה מתמודדות נערות ונשים צעירות. עם זאת ישנם סוגי תחרויות יופי מיוחדות כמו תחרות יופי לגברים, לנשים נשואות ועוד. זוכה בתחרויות יופי מכונה בדרך כלל "מלכת יופי".

בכלכלהעריכה

  ערך מורחב – תחרות (כלכלה)

בכלכלה, תחרות היא מצב שבו גופים שונים (בעיקר גופים עסקיים, אך גם גופים הפועלים ללא כוונת רווח) מציעים מוצרים או שירותים חלופיים, כך שכל גוף מנסה לשכנע את הצרכן לבחור בו. התחרות מתקיימת לפי מאפיינים אחדים, בהם: מחיר, טיב המוצר, מאמצי השיווק המושקעים בו והזמינות שלו. במסגרת התחרות ייתכן שיוצעו מוצרים דומים (למשל בתחרות בין שני יצרני עפרונות), מוצרים דומים פחות (למשל בתחרות שבין יצרן עטים ליצרן עפרונות) או שונים במידה ניכרת אך עדיין נותנים מענה לאותו צורך (למשל התחרות בין יצרן של מעבד תמלילים ליצרן עטים).

תחרות מגדילה את מגוון המוצרים המוצעים ומביאה למחירים נמוכים יותר, בהשוואה למצב שבו אין תחרות בתחום מסוים (פועל בו מונופול) או שמספר המתחרים מצומצם (אוליגופול). עקב כך יש מדינות שפועלות נגד צעדים שלדעתן נועדו לצמצם את התחרות, באמצעות חוקים שנועדו למנוע קרטל - התאגדות של יצרנים להקטנת התחרות ביניהם, ומטילות הגבלות על מיזוגים ורכישות שמביאים לצמצום התחרות. עם זאת, מדינות פועלות גם להגנה על יצרנים מקומיים מפני תחרות עם יצרנים במדינות זרות, באמצעות הטלת מכסים ומכסות על ייבוא, וחסמי כניסה רגולטוריים אחרים כגון תקנים ותקנות שונות. לעיתים מתקיים בצד התחרות שיתוף פעולה של מתחרים.

מידת התחרות המתקיימת בתחום מסוים תלויה בגורמים אחדים, בצד ההיצע (מספר היצרנים, חסמי כניסה לשוק) ובצד הביקוש (מספר הצרכנים הפוטנציאליים, מידת העניין שלהם במוצר ועוד).

כחלק מהתחרות מנסה כל יצרן להשיא את רווחיו, בין השאר על ידי הגדלת נתח השוק שלו. ככל שקטן חלקו של היצרן בעל נתח השוק הגדול ביותר, כך גדולה התחרות בשוק זה.[דרוש מקור]

תחרות היא מאפיין בסיסי של כלכלת שוק. לשמירה עליה או להפרעה לה משמשות במדינות רבות חקיקה ואסדרה. בישראל עוסקים בכך חוק התחרות הכלכלית ורשות התחרות שהוקמה מכוחו.

במדיניות מסעריכה

  ערך מורחב – תחרות מס

תחרות מס היא קביעת מדיניות מס שבה מדינה מתחרה במדינות אחרות, בין היתר, בניסיון להשיג עדיפות במשיכת השקעות באמצעות מתן הטבות מס שונות (פטורים, הנחות, זיכויים, שיעור מס אפס וכדומה).

אחד המאפיינים של הגלובליזציה היא הניידות המוגברת של גורמי הייצור. תופעה זאת מתחזקת באמצעות התנהגות תחרותית של מדינות המבקשות להשפיע על זרם ההשקעות העולמיות. התחרות יכולה להיות בהגמשת דיני החברות המקומיים, הרגולציה של איכות הסביבה ועוד. גם תחום המיסוי עשוי לשמש כמכשיר חשוב למשיכת השקעות גלובליות.

ברור כי משטר המס מהווה נדבך חשוב במדיניות פיסקלית של מדינות העולם לצורך קביעת סדר עדיפויות כלכלי וחברתי, השונה ממדינה למדינה. אכן, בצד ההטבות למשקיעים זרים, מדינות מעניקות תמריצים ממשלתיים באמצעות משטר המס לתושבים מקומיים לצורך עידוד סקטורים מסוימים או עידוד הייצוא. במקרה זה, בשונה מההטבות למשקיעים זרים, המניעים למתן ההטבה אינם מהווים בהכרח אסטרטגיה בתחרות המס אלא קידום מדיניות-פנים.

ישנם שיקולים נוספים, מלבד שיקולי המס, הנחשבים כמהותיים בעיני הנישומים בעת קביעת התחום הגאוגרפי של העסק. הנישומים מסווגים את המדינות, בין היתר, בהתאם ליציבות הכלכלית והפוליטית, תשתיות בכלל ותשתיות תקשורת בפרט, הגידול הצפוי במשק, עלות כוח העבודה, זמינות כוח עבודה מיומן, מערכת בנקאות יעילה וטובה.

בספורטעריכה

 
תחרויות בשלל ענפי ספורט
  ערך מורחב – תחרות (ספורט)

פעילות ספורטיבית שבה שני משתתפים או יותר מתחרים על הישג ספוטיבי

תחרות היא מרכיב מרכזי בפעילות ספורטיבית, ובמסגרתה מתמודדים שני משתתפים או יותר על הישג מסוים, כגון שיא, גביע (פרס) או אליפות בליגה. תחרויות ספורט, כגון משחקי הליגה בכדורגל או האולימפיאדה, מושכות עניין ציבורי רב.

תחרות ספורט מוסדרת מתקיימת בפיקוחו של שופט, המוודא שכל המתחרים מקפידים על כללי המשחק. לשופט סמכות לקבל החלטות שמשנות את מהלך המשחק, כגון הרחקת שחקן שהפר את הכללים. שופטים משתתפים במשחקי ספורט, כגון כדורסל, וגם בתחרויות שאינן משחק, כגון תחרויות אתלטיקה. במרבית תחרויות הספורט המנצח נקבע לפי נתונים אובייקטיביים, כגון מהירות בתחרות ריצה או מספר שערים במשחק כדורגל. בענפי ספורט מסוימים, כגון התעמלות אמנותית, המנצח נקבע גם לפי התרשמות סובייקטיבית של השופט.

תחרויות נוספותעריכה

תחרויות מתקיימות בשלל תחומים נוספים, כגון תחרויות אכילה, תחרויות בנושאי שיווק ופרסום, תחרויות כתיבה, ועוד.

תחרות בין בעלי חייםעריכה

באקולוגיהעריכה

  ערך מורחב – תחרות (אקולוגיה)
 
זכרי לטאות חולות נלחמים.
 
שושנות ים נלחמות בזרועותיהם על מקום. השושנות נלחמות עד המוות כשהמנצחת תגדל על שלד יריבתה.

באקולוגיה תחרות היא יחס גומלין בין פרטים הצורכים משאבים משותפים כגון מזון, טריטוריה וכו' תוך דחיקה של זה את זה. היחסים בתחרות הם תמיד שליליים ורק צד אחד ירוויח מהם, אף שגם הוא עלול להיפגע פיזית במהלך התחרות או מלחץ נפשי לאורך זמן.

ישנם מספר סוגי התנהגויות תחרות:

  • תחרות ניצול או תחרות עקיפה: תחרות הנגרמת ללא אינטראקציה ישירה בינן הפרטים. כלומר, הצריכה של המשאב על ידי פרט אחד משאירה פחות מאותו משאב לצריכתו של פרט שני. במקרה כזה, היכולת התחרותית של פרט נמדדת על ידי קצב הצריכה שלו ועל ידי יכולתו להמשיך להתקיים כאשר המשאב מתמעט בבית הגידול. הדבר נפוץ בעיקר אצל צמחים ביערות עבותים, בהם מחסור באור שמש נגרם עקב תחרות מרובה הגורמת למוות של שתילים רכים. אצל בעלי חיים הדבר נמדד בשתיית מים באזורים יבשים או באכילה של מזון מוגבל ואף שטח מחסה (כמו קן) מוגבל. גם אל עופות המחזרים אחרי נקבות באזור בולט מתחרים כך אחד בשני.
  • תחרות הפרעה: מתקיימת כאשר פרטים מתחרים ביניהם על ידי אינטראקציה אגרסיבית. לדוגמה, פרטים הנלחמים עד שהמפסיד מוברח מאזור בו משאב משותף מצוי בשפע. דוגמה נוספת היא הפרעה כימית בין ראשנים המפרישים למים חומרים כימיים המעכבים את גדילתם של ראשנים אחרים. קניבליזם הוא דוגמה קיצונית של תחרות הפרעה תוך-מינית.
  • אצל מספר גורי חיות ישנה גם תחרות משחק שאינה גורמת לנזק גדול למעורבים בה.

התחרות היא גורם חשוב בהנעת הברירה הטבעית, מאחר שהשתנות המינים נגרמת במקרים רבים עקב תחרות של מין ספציפי הנאלץ לנצל גומחות אחרות ממינים חופפים, מה שמסייע ליצירת מינים חדשים. התחרות גם מניעה את הברירה הזוויגית מאחר שפרטים שונים יפתחו הבדלים קיצוניים כדי להתחרות בהצלחה על רבייה. חלק מהמינים מצליחים לשרוד בתחרות ואחרים נכחדים בעוד מינים נוספים נאלצים להתחבא או להסתתר ואף להגר למקומות בעלי תחרות נמוכה וייתכן שייווצרו מינים חדשים (אפקט המייסד).

ביוזמת האדםעריכה

תחרות בין בעלי חיים נעשית גם ביוזמת האדם, כך שלמעשה התחרות היא בין בעליהם של בעלי החיים המתמודדים. בין פסולי העדות (אנשים שאסור להשתמש בעדותם במשפט העברי) מונה המשנה את מפריחי היונים,[6] ואחד הפירושים שמביא רבי עובדיה מברטנורא הוא שמדובר בהימור "אם תקדים יונתך ליונתי אתן לך כך וכך", כלומר בתחרות בין היונים. קרב תרנגולים, שהוא תחרות לחיים ולמוות בין שני תרנגולים, מתועד החל מהמאה ה-16. קרב כלבים, שאף הוא תחרות לחיים ולמוות, התקיים מימי הביניים, לצד קרבות נוספים בין בעלי חיים, כגון קרב בין דוב לכלבים, נערכו לשם בידור או לשם הימור.

במדעי המחשבעריכה

  ערך מורחב – תחרות (מדעי המחשב)

במדעי המחשב, מרוץ תהליכים, הקרוי גם תחרות או תנאי מרוץ, הוא מצב שבו מספר תהליכים או תהליכונים מנסים בו זמנית להשיג גישה למשאב משותף. כיוון שהגישה למשאב המשותף נעשית במסגרת קטע קריטי, המאפשר גישה רק למספר מוגבל של תהליכים או תהליכונים (ולרוב רק לאחד), במצב כזה מתקיימת תחרות בתנאי כל הקודם זוכה.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^   תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת הארץ), התשנ״ה–1995, בספר החוקים הפתוח
  2. ^ Jacques Cabanieu, Competitions and Architectural Excellence, Escholarship.org, Journal Places, 9(2), Placesjournal.org, ‏1 ביולי 1994 (באנגלית)
  3. ^ אדריכל יונתן פיק, תחרות אדריכלים, Pick-arch.com, "בעיה נוספת בארץ היא שבפעמים רבות נערכת תחרות, מוכרז הזוכה ואילו לאחר מכן התחרות מבוטלת, והפרויקט נגנז או שנמסר לתכנון אדריכל אחר", ‏21 באפריל 2020
  4. ^ האקדמיה ללשון העברית, תחרות פומבית דו-שלבית לתכנון מנווה האקדמיה ללשון העברית, Isra-arch.org.il, "האקדמיה וכל גורם אחר מטעמה אינם מחויבים להוציא מהכוח אל הפועל את העבודה או העבודות שייבחרו בתחרות. אם האקדמיה או מי מטעמה יחליטו לבצע את הפרויקט, תהא האקדמיה או מי מטעמה רשאים להתקשר על פי שיקול דעתם הבלעדי עם כל אדריכל שיבחרו בקשר עם תכנון המנווה נשוא התחרות, והם רשאים לדרוש כל שינוי בתוכניות עפ"י שיקול דעתם מהמתכנן הזוכה ומכל אדריכל אחר שיבחרו. למען הסר ספק, ההתקשרות עם הזוכה בתחרות או כל מציע אחר או כל אדריכל אחר תהא על פי שיקול דעתה של האקדמיה או מי מטעמה ובהתאם להסכם שינוסח על פי תנאי האקדמיה. אם תחליט האקדמיה לבצע את ההצעה הזוכה מהצעות התחרות, יקוזז סכום הפרס שיינתן להצעה הזוכה מהתשלום המגיע לזוכה בגין ביצוע עבודת התכנון", ‏מרץ 2020
  5. ^ דקל גודוביץ, ניצחת – הפסדת: תחרויות האדריכלים בישראל הן פיקציה, ואין מי שיילחם, באתר Xnet‏, 1 ביוני 2016
  6. ^ משנה, מסכת סנהדרין, פרק ג', משנה ג'