השועל בלול התרנגולות

רומן סאטירי מאת אפרים קישון

השועל בלול התרנגולות הוא שמו של רומן סאטירי שכתב אפרים קישון בשנת 1955 ושל סרט שכתב וביים בשנת 1977.

השועל בלול התרנגולות
עטיפת הספר, הוצאת עם עובד, 1972
עטיפת הספר, הוצאת עם עובד, 1972
מידע כללי
מאת אפרים קישון
שפת המקור עברית
סוגה רומן סאטירי
הוצאה
הוצאה עם עובד (1972), ספריית מעריב (1987)
תאריך הוצאה 1955
מספר עמודים 192
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 9780980238600

"השועל בלול התרנגולות" היה הרומן הסאטירי הראשון של אפרים קישון. הרומן יצא לראשונה בשנת 1955 בשם "עין כמונים" וב-1972 יצא בהוצאת עם עובד בשם "השועל בלול התרנגולות."

הספר עריכה

 
הספר בהוצאת ספריית מעריב, 1987

במוקד הרומן עומד אמיץ דולניקר, עסקן מפא"יניקי-הסתדרותי טיפוסי, הלוקה בבריאותו ונשלח לצורכי החלמה לכפר גלילי נידח בשם עין כמונים - מושב האחראי על כלל תצרוכת הכמון בישראל.

דולניקר מגלה לחרדתו כי לאיש מתושבי הכפר הנידח אין תודעה פוליטית מזערית. זאת ועוד, בכפר קיימת שוויוניות מושלמת, כך ש"עדיין לא נוצרו בו הפערים החברתיים שיש לבטלם." השוחט, הספר, הסנדלר ושאר יושבי הכפר חיים בעוני מרוד ובשלווה מוחלטת, בלי שתעלה על דעתם המחשבה כי יש צורך בשינוי כלשהו באורחות חייהם או כי משהו חסר להם.

דולניקר פועל בעקביות כדי לשנות מצב זה: בלשון חלקלקות מצופה בקלישאות עסקניות הוא מסית את בני הכפר זה כנגד זה ויוצר במו שהותו בכפר את הפערים החברתיים שיש לבטלם. מטרתו של דולניקר היא להפוך את הכפר הנידח למערכת שבה הוא ימשול, כמתווך היודע כיצד פני הדברים צריכים להיראות, אך מזימתו זו עולה בתוהו, כאשר מתברר כי בני הכפר התמימים למדו מהר מהצפוי את אמנות התככים הפוליטיים. בסופו של הסיפור, מוחה שיטפון את הכפר כולו.

הסרט עריכה

  ערך מורחב – השועל בלול התרנגולות (סרט)

קישון עיבד את ספרו לסרט בשנת 1978, בשינויים מועטים בלבד, שהבולט בהם היה הפיכת עלילת הסיפור ממציאות לחלום של דולניקר. בתפקיד הראשי בסרט כיכב שייקה אופיר, כשלצידו, בתפקיד עוזרו זאב, ספי ריבלין. שחקנים קבועים אחרים של קישון שימשו בתפקידים נוספים: זהרירה חריפאי כגאולה דולניקר/מלכה הרמנוביץ', ניצה שאול כעלמה גורביץ'/אחות, גדעון זינגר כפרופסור טננבאום/אליפז הרמנוביץ'. שחקנים בולטים נוספים היו יעקב בודו כזלמן חסידוב ושושיק שני כגברת חסידוב.

הסרט, שיצא לאקרנים בשנת 1978, זכה להצלחה קופתית וביקורתית דלה והיה מן הגורמים שהרתיעו את קישון מיצירת סרטים נוספים. כישלונו של הסרט "השועל בלול התרנגולות" היה כישלונו המשמעותי הראשון של קישון בזירה הישראלית מאז הופיע בה לראשונה בשנת 1952. בראיון שנערך עמו בערוב ימיו, עשרים וחמש שנה אחרי צאת הסרט, עדיין ביכה קישון את הכישלון. דווקא כאשר למד היטב את מלאכת עשיית הסרטים והיה בשל מאי–פעם, טען, בא הכישלון הזה וחסם אותו מלהמשיך את קריירת הבימוי הקולנועית שלו. הסרט היה עשוי היטב, גרס, ולכן לא הוא שנכשל כאן אלא "הקהל נכשל".

גישה שונה ביטא מבקר הסרטים אורי קליין, שגרס כי "השועל בלול התרנגולות" נעשה אחרי זמנו: הנושאים בהם עסק הסרט, ובייחוד הביקורת על העסקנות המפא"יניקית, חדלו מלעמוד במרכז ההוויה הישראלית בדור שאחרי מלחמת יום הכיפורים ובמיוחד אחרי עליית "הליכוד" לשלטון בשנת 1977. לדעתו הספר שכתב קישון בשנת 1955, כאשר מפא"י ניצבה בשיא כוחה ודומה היה כי עסקניה הקשישים ימשלו בישראל לעד, חדל מלהיות רלוונטי עשרים ושתיים שנים מאוחר יותר, כאשר עסקני מפא"י ושלטון מפא"י עצמו חלפו ועברו מן העולם.

חוות עין כמונים עריכה

חווה חקלאית בקרבת בקעת בית כרם (דרום מערבית לצפת) אימצה לעצמה את השם עין כמונים, בעקבות יצירת קישון ובאישורו, ועקב קרבתה להר כמון.

קישורים חיצוניים עריכה