השושלת השלישית של מצרים

השושלת השלישית של מצרים העתיקה (שושלת III) היא השושלת הראשונה של הממלכה הקדומה. שושלות אחרות של הממלכה הקדומה כוללות את הרביעית, החמישית והשישית. הבירה בתקופת הממלכה הקדומה הייתה בממפיס.

השושלת השלישית של מצרים
מדינה מצרים העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
בית האב הממלכה העתיקה של מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השושלת 2686 לפני הספירה – 2613 לפני הספירה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מקדש הלוויה של ג'וסר בסקארה.

סקירה

עריכה

לאחר השנים האחרונות הסוערות של השושלת השנייה, שאולי כללה מלחמת אזרחים, עברה מצרים לשלטונו של ג'וסר, וסימנה את תחילתה של השושלת השלישית.[1] גם רשימת המלכים מטורינו וגם רשימת המלכים מאבידוס מתעדים חמישה מלכים,[2] בעוד שבלוח סקארה מתעדים רק ארבעה, ומנתון מתעד תשעה,[3] שרבים מהם לא היו קיימים או שהם פשוט אותו מלך תחת מספר שמות.

  • רשימת המלכים מטורינו מציינת את נב-כא, ג'וסר, Djoserti, Hudjefa I וחוני.
  • רשימת המלכים מאבידוס מציינת את נב-כא, ג'וסר, טטי, Sedjes ונפרקארה.
  • לוח סקארה מציין את ג'וסר, ג'וסרטטי, נבקארה וחוני.
  • מנתון מציין את לנצ'רופס (נב-כא), טוסורתרוס (ג'וסר), טיריס (דז'וסרטי/סחמחת), מסוצ'ריס (סנחט, כנראה אותו אדם כמו נב-כא), סופיס (גם ג'וסר), טוסרטאזיס (גם דז'וזרטי/סחמחת (נ'ק), ; חעבה לא סביר, אולי לא קיים), Sêphuris (Qahedjet), ו-Kerpherês (חוני).

העדויות הארכאולוגיות מראות כי חעא סח'מוי, השליט האחרון של השושלת השנייה, הוחלף על ידי ג'וסר, שבאותה תקופה העיד רק שם הורוס Netjerikhet. יורשו של ג'וסר היה סחמחת, שהיה לו שם נבטי ג'סרטי. הפרעה האחרון של השושלת הוא חוני, שעשוי להיות אותו אדם כמו Qahedjet או, פחות סביר, חעבה. נותרו שלושה שמות הורוס של פרעוני השושלת השלישית ידועים: סאנח'ת, חעבה ואולי Qahedjet. אחד משלושת אלה, ככל הנראה סאנח'ת, קיבל שם נבטי נב-כא.[2]

תיארוך השושלת השלישית הוא מאתגר באופן דומה. שו נותן את התאריכים בערך מ-2686 עד 2613 לפני הספירה.[4] רשימת המלכים מטורינו מציגה בסך הכול 75 שנים לשושלת השלישית. ביינס ומאלק הציבו את השושלת השלישית כמשתרעת על השנים 2650–2575 לפנה"ס,[2] בעוד שדודסון והילטון מתארכים את השושלת ל-2584–2520 לפנה"ס. לא נדיר שההערכות הללו שונות ביותר ממאה שנה.[1]

מספר חוקרים הציעו מקור דרומי לשושלת השלישית. פיטרי האמין שהשושלת מקורה מסודאן בהתבסס על עדויות איקונוגרפיות, וקייטה טען שמקורה בנוביה.[5]

שליטים

עריכה

פרעוני השושלת השלישית שלטו במשך כ-75 שנים. עקב ממצאים ארכאולוגיים אחרונים באבידוס שחושפים שג'וסר הוא זה שקבר את חעא סח'מוי, השליט האחרון של השושלת השנייה, כיום רווחת האמונה שג'וסר הוא מייסד השושלת השלישית, כיורש הישיר של חעא סח'מוי והאחראי על גמר בניית קברו.[6] ממצאים אלה סותרים כתבים קודמים, כמו וילקינסון (Wilkinson 1999), שהעידו כי נב-כע/סאנח'ת היה מייסד השושלת. עם זאת, השניים לא היו רחוקים מאוד זה מזה מבחינה זמנית; ייתכן שהם היו אחים, יחד עם סחמחת,[7][8] בתור בניו של חעא סח'מוי ובת זוגו המועדפת נימאאתאפ (Nimaathap).

ציר הזמן של השושלת השלישית

עריכה
חוני (פרעה)חעבהסאנח'תסחמחתג'וסר

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 Dodson, Hilton, The Complete Royal Families of Ancient Egypt, 2004
  2. ^ 1 2 3 Toby A.H. Wilkinson, Early Dynastic Egypt, Routledge, 2001
  3. ^ Aidan Dodson: The Layer Pyramid of Zawiyet el-Aryan: Its Layout and Context. In: Journal of the American Research Center in Egypt (JARCE), No. 37 (2000). American Research Center (Hg.), Eisenbrauns, Winona Lake/Bristol 2000, ISSN 0065-9991, pp. 81–90.
  4. ^ Shaw, Ian, ed. (2000). The Oxford History of Ancient Egypt. Oxford University Press. p. 480. ISBN 0-19-815034-2.
  5. ^ Keita, S. O. Y. (March 1992). "Further studies of crania from ancient Northern Africa: An analysis of crania from First Dynasty Egyptian tombs, using multiple discriminant functions". American Journal of Physical Anthropology. 87 (3): 245–254. doi:10.1002/ajpa.1330870302. ISSN 0002-9483. PMID 1562056.
  6. ^ Bard, Kathryn (2015). An Introduction to the Archaeology of Ancient Egypt (2 ed.). John Wiley & Sons. pp. 140–145. ISBN 978-1-118-89611-2.
  7. ^ Toby A. H. Wilkinson: Early Dynastic Egypt. Routledge, London 2001, ISBN 0415260116, pp. 80–82, 94–97.
  8. ^ Silke Roth: Die Königsmütter des Alten Ägypten von der Frühzeit bis zum Ende der 12. Dynastie (=Ägypten und Altes Testament, vol. 46). Harrassowitz, Wiesbaden 2001, ISBN 3-447-04368-7, pp. 59–61, 65–67.