השימשונים

"השימשונים" היא סדרת אנימציה, שיצר אמן הקומיקס דודו גבע. שודרה כסדרת מעברונים טלוויזיוניים של זכיינית השידור של ערוץ 2 - "טלעד". הסדרה נוצרה בעזרתו של נועם משולם, ביוזמתו של אילן דה-פריס, ובדיבובו של אייל ברטונוב.

השימשונים

סוגה	הנפשה
יוצרים	דודו גבע
מדבבים בעברית	אייל ברטונוב
ארץ מקור	ישראל
שפות	עברית
שידור
רשת שידור בישראל	ערוץ 2 (טלעד)
תקופת שידור מקורית	1994 – ספטמבר 1994

בשנת 1994, שנה לאחר עליית הערוץ השני המסחרי, בנתה חברת הטלוויזיה וזכיינית השידור "טלעד" פורמט חדש בשם "השימשונים". הסדרה תוכננה כסדרת מעברוני שידורים, כך שבשעות מסוימות בימי שני וחמישי שודר קטע אנימציה יחיד וקצר מתוכה. את הסדרה כתב, צייר וערך צייר הקומיקס והמאייר דודו גבע, שהיה מוכר בזכות סדרות ספרי הקומיקס שלו (עם קובי ניב וחנוך מרמרי) ובזכות טורי האיור העיתונאיים שלו בעיתונים "חדשות" ("שירת הברווז") ו"העיר" ("יוסף ואחיו"). בתחום האנימציה יצר גבע את הקליפים הישראליים הראשונים (לשירי אריק איינשטיין), מספר אנימציות לתוכנית "ניקוי ראש", סרט אנימציה עצמאי בשם "כוכב קטן" ואת האנימציות לאירוויזיון 1979 שנערך בישראל.

סדרת "השימשונים", כמו רוב עבודותיו של גבע, הייתה בנויה במסגרת קבועה. הסדרה הציגה את "משפחת שמשון" (השמשונים), שלה אם, אב ושני ילדים. משפחת השימשונים תוארה כמשפחה ממוצעת. בסדרה הוצגו מספר סיטואציות קבועות; ביניהן צפיית האב בחדשות, אקט בישול הברווז של האם והארוחה המשפחתית; יחד עם אלמנטים הומוריסטיים משעשעים (למשל האנשת הברווז, שמדבר עם האם דרך סיר הבישול). יש שהשוו את משפחת השמשונים למשפחת סימפסון. גבע אמר בראיון: "השמשונים זו משפחה לא כל כך ישראלית. יותר שייכת לדור הישן. האנונימיות היא סמלם המשפחתי. יש בהם משהו קצת יוספי. מין קבלה מובנת מאליה של כל מיני דברים מטורפים".

בספטמבר 1994 החליט מנכ"ל "טלעד", עוזי פלד, למרות אהבת קהל הצופים, להוריד את תוכנית המעברונים. בתגובה כתב גבע מכתב למנכ"ל: "אני לא יודע אם המדד שלי נכון, אבל יש נתק קבוע בין בעלי הממון, מו"לים, זכיינים ואחרים לבין הקהל. בכל מה שקשור לאגף הזה של ההומור והסאטירה". לאחר מותו המפתיע של גבע בפברואר 2005 שודרו בערוץ הראשון ובערוץ השני לקטים אהובים של הסדרה.

דמויות

• האב שרגא
• האם רבקה
• הברווז
• הילדים עוז ועזית
• קריין החדשות
• הקָּצַב