השליח ממנצ'וריה

השליח ממנצ'וריה
The Manchurian Candidate
מבוסס על	השליח ממנצ'וריה
בימוי	ג'ון פרנקנהיימר
הופק בידי	ג'ון פרנקנהיימר, ג'ורג' אקסלרוד
תסריט	ג'ורג' אקסלרוד; ריצ'רד קונדון
עריכה	פריס ובסטר
שחקנים ראשיים	פרנק סינטרה; לורנס הארווי; ג'נט לי; אנג'לה לאנסברי
מוזיקה	דייוויד אמרם
צילום	ליונל לינדון
מדינה	ארצות הברית
חברה מפיצה	יונייטד ארטיסטס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	24 באוקטובר 1962
משך הקרנה	126 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	פילם נואר, סרט דרמה, סרט מלחמה, סרט ריגול, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט פוליטי, סרט מתח, סרט מתח פוליטי
תקציב	2.2 מיליון דולר
הכנסות	$10,474,179
הכנסות באתר מוג'ו	manchuriancandidate62
	דף הסרט ב־IMDb

השליח ממנצ'וריה (באנגלית: The Manchurian Candidate) הוא סרט קולנוע משנת 1962 בבימויו של ג'ון פרנקנהיימר, על פי ספרו של ריצ'רד קונדון באותם שם.

הסרט יצא להקרנה בשנה שקדמה לרצח הנשיא קנדי. המוטיב העיקרי בסרט הוא הרעיון כי מאחורי רטוריקה סופר-פטריוטית, לאומנית ואנטי-קומוניסטית יכולה להסתתר למעשה חתרנות אנטי-אמריקאית. הסרט הציג מזימה קומוניסטית לגרום לבחירת נשיא ארצות הברית שיהיה סוכן המופעל בידי הסובייטים והסינים, על ידי הצגתו כמועמד פטריוטי תוך יצירת היסטריה לאומית. הספר והסרט טבעו את הביטוי "המועמד המנצ'ורי" (שם שסולף בגרסה העברית ל"שליח ממנצ'וריה") לתיאור מצב זה^[1], והביטוי משמש עד היום לתיאור תרחישי התערבות פוליטית זרה בבחירות בארצות הברית^[2].

עלילה

עלילת הסרט מציגה את דמותו של ריימונד שאו (בגילומו של לורנס הארווי), סמל ראשון בכוחות האמריקאיים שלחמו במלחמת קוריאה, שעבר שטיפת מוח בזמן שהוחזק בשבי הקומוניסטי במנצ'וריה הסינית ותוכנת לפעול כמתנקש במועמד לנשיאות ארצות הברית, בעת שזה ישא את נאום ההכתרה בוועידה הארצית שבחרה במועמדותו; זאת על מנת שהמועמד לתפקיד סגן הנשיא, שהיה סנטור רב מלל ומסית אנטי-קומוניסטי, ולמעשה סוכן סובייטי, יבוא במקומו וייבחר לנשיא שיהיה נשיא-בובה בשרות הסובייטים. משחקה של אנג'לה לאנסברי בדמות אמו השתלטנית של ריימונד שאו, שהייתה גם מפעילתו של בנה במשימת הרצח, ואשתו של הסנטור חדל-האישים שנועד למלא את תפקיד הנשיא-מטעם, וכן משחקו של פרנק סינטרה (שבסרט זה, בנוסף לסרט "סדנלי" - Suddenly משנת 1954, שב לשחק בסרט שנושאו התנקשות בנשיא), בתפקיד מפקדו של ריימונד שאו שחשף את המזימה, הפכו את הסרט למוערך מאוד בעת הקרנתו לראשונה.

תגובות לסרט

לאחר רצח קנדי עלו נקודות הדמיון שבין הסרט לבין אירוע רצח הנשיא: המתנקש בסרט היה "פתי" (patsy) שנשלט בידי כוחות חזקים ממנו, כפי שרוב תאוריות הקונספירציה בנוגע לרצח קנדי, מייחסות כינוי זה ללי הארווי אוסוואלד. הירי היה מתא הקרנה של אולם הוועידה שנמצא בגובה ממול לבמה. זווית הירי והמרחק מן המטרה היו דומים לאלו שבין מחסן הספרים בדאלאס לבין מכונית הנשיא. הירי היה אף הוא ברובה צלפים. ריימונד שאו התגייס לצבא לאחר אכזבה בחיי האהבה שלו בדומה ללי הארווי אוסוואלד שהתגייס לחיל הנחתים.

כשהחלו להיווצר תאוריות הקונספירציה על רצח קנדי, חלקן סבוכות ומסובכות מאוד, קשה היה שלא למצוא מכנה משותף בינן לבין המזימה המתוחכמת שבסרט.

בעקבות כל אלה הפך הסרט לסרט פולחן (Cult Movie). לסרט מעלות משלו שאינן דווקא בהקשר לרצח קנדי: הבימוי של ג'ון פרנקנהיימר (שביים בין היתר את "איש הציפורים מכלא אלקטרז" ואת "שבעה ימים במאי"), גילום הדמויות האמין של בעלי התפקידים הראשיים, לורנס הארווי כריימונד שאו, שנבחר להיות בעל כורחו למתנקש, אנג'לה לאנסברי כאמו המפלצתית (במציאות הייתה לאנסברי מבוגרת בשלוש שנים בלבד מ"בנה" לורנס הארווי) ופרנק סינטרה כמפקדו של ריימונד שאו שהפך לקצין מודיעין וחשף את המזימה, דמות של קצין מיוסר ומהורהר.

יש לציין גם את משחקם של שני שחקני משנה שהשתתפו בסרט. ג'יימס גרגורי כסנטור אייסלין, דמגוג פוליטי ריקני ורברבן שהיה מיועד על-פי המזימה למלא את תפקיד "המועמד המנצ'ורי" לנשיאות ארצות הברית וכן קאי דיי (Khigh Dhiegh) כסוכן הסיני שהיה אחראי להפעלת המזימה. שחקן זה, אף שהיה ממוצא מצרי, גילם בקולנוע ובטלוויזיה תפקידים של סיני בגלל חזותו המונגולית, וזכור בתפקיד איש הביון הסיני באחדים מפרקי סדרת הטלוויזיה "הוואי חמש אפס".

הסרט זכה למועמדויות לפרס האוסקר בשנת 1963. אנג'לה לאנסברי הייתה מועמדת לשחקנית המשנה הטובה ביותר. הסרט קיבל מועמדות נוספת לאוסקר בקטגוריית "העריכה הטובה ביותר", וכן מועמדות לפרס גלובוס הזהב לג'ון פרנקנהיימר בקטגוריית הבימוי, וזכייה לאנג'לה לאנסברי כשחקנית המשנה הטובה ביותר.

הסרט יצא להקרנה מחודשת בשנת 1987 ומאז הוא מוקרן מדי פעם בטלוויזיה, לרבות פעמים אחדות בערוצי הטלוויזיה בישראל.

גרסאות נוספות של הסרט

ב-30 ביוני 2004 הועלתה בהצגת בכורה גרסה חדשה של "השליח ממנצ'וריה". הסרט הוקרן בישראל בשם "המועמד ממנצ'וריה" (שוב עיוות של שמו המקורי "המועמד המנצ'ורי"). תסריטאי הסרט נאלצו להתמודד עם השינויים שחלו בעולם עם קריסת ברית המועצות והגוש הקומוניסטי ומצאו כתחליף לגוף רב העצמה, העומד מאחורי המזימה להשליט נשיא בובה על ארצות הברית, את הגלובליזציה המתגלמת בדמותו של תאגיד בדיוני הנקרא "התאגיד המנצ'ורי הגלובלי". במתן שם זה לתאגיד הצליחו יוצריו לפתור את בעיית שמירת שמו המקורי של הסרט. בגרסה החדשה ריימונד שאו עצמו הוא האיש המיועד למלא את תפקיד הנשיא-בובה, אמו היא סנאטורית רבת-עוצמה, ודמותו של הסנאטור אייסלין נמחקה.

את תפקיד ריימונד שאו ממלא בגרסה החדשה השחקן לייב שרייבר, אמו הדורסנית היא מריל סטריפ ומפקדו חושף המזימה הוא דנזל וושינגטון. במאי הסרט הוא ג'ונתן דמי שביים את "שתיקת הכבשים".

ספרו של ריצ'רד קונדון, עליו מבוסס הסרט, הופיע פעמיים בתרגום עברי: