השתלת מח עצם

השתלת מח עצם הוא תהליך בו מושתלים תאי גזע המטופויאטיים, שמקורם ממח העצם, איסוף מדם פריפריאלי או מחבל הטבור. השתלת מח עצם יכולה להיות אוטולוגית, שזו השתלה בה משתמשים תאי מח העצם של האדם עצמו, השתלת מח עצם אלוגנאית, בה מקור השתל הוא מתורם וכן השתלת מח עצם סינגנאית, מתאום זהה של המטופל, שבמקרה זה ההרכב הגנטי של השתל זהה לזה של המקבל.

הליך זה הוא עתיר סיכונים עבור החולה והוא מבוצע עבור חולים הנמצאים בסכנת חיים כגון מחלות סרטניות בדם ובמח העצם, כמו מיאלומה נפוצה או לוקמיה, במקרים של מחלות גנטיות מסכנות חיים כמו אוסטאופטרוזיס או כשל חיסוני משולב חמור (SCID) ואף מחלות אוטואימוניות. טרם ההשתלה מח העצם של החולה מושמד על ידי כימותרפיה או קרינה והוא מוחלף על ידי מח העצם של התורם. הסיכונים השכיחים בהשתלת מח עצם מתורם זר הם זיהומים ומחלת השתל נגד המאכסן.

תרומת מח עצם מתבצעת בבנק הדם שבבתי החולים. לעיתים מח העצם המשמש להשתלה, מתקבל מהחולה עצמו ולאחר תהליך רפואי שעובר החולה, מח העצם מוחזר אליו. בשאר המקרים נדרש תורם לצורך השגת מח העצם עבור ההשתלה. תורמי מח עצם חייבים להיות זהים למושתל, מבחינת מאפיין סיווג הרקמות, הידוע בשם 'חלבוני HLA’. בשל המספר הכמעט בלתי מוגבל של צירופי HLA אפשריים, הסיכויים להתאמה בין נתרם לתורם, שאינו בן משפחתו, הם נמוכים. בנוסף, בפועל רק 30% מהחולים מצליחים למצוא תורם מתאים מקרב בני משפחתם (סיכוי ההתאמה עם אחים הוא 25%). בשאר המקרים מתאפשרות ההשתלות הודות לקיום מאגרי תורמים ממחשבים בינלאומיים גדולים, המאפשרים לבדוק התאמה למיליונים רבים של אנשים אחרים. הסיכוי למצוא תורם במאגרים נאמד היום ב-55%.^[^{דרוש מקור]} בקרב האוכלוסייה האירופאית קיימים 80% סיכויי התאמה^[1].

השתלת מח עצם החלה בסוף שנות ה-70^[2].

תהליך תרומת מח עצם

על תורם תאי מח העצם להתחייב לביצוע התהליך לפחות שבועיים לפני מועד התרומה וההשתלה, משום שאז מתחיל החולה את ההכנות הנדרשות של כימותרפיה אינטנסיבית והקרנות כדי להשמיד את תאי הסרטן ולהכין את גופו להשתלה.

בעבר התבצע איסוף התרומה באופן כירורגי, מעצם האגן של התורם. התהליך התבצע בחדר ניתוח, תחת הרדמה מלאה או חלקית (אפידורל), ונמשך כשעה. לאחר התאוששות קלה שוחרר התורם לביתו.

כיום, הודות להתפתחויות טכנולוגיות, ניתן לבצע איסוף תאי מח עצם מווריד היד. לשם ביצוע התהליך מקבל התורם במשך ארבעה ימים זריקות המעודדות את ייצור תאי האב במח העצם בכמות מוגברת, ו”זריקתם” לזרם הדם ההיקפי (שזורם בגוף). זריקות אלו נקראות נויפוגן והן עלולות לגרום לתורם להרגשה של "שפעת", כלומר ייתכנו כאבי עצמות כדוגמת כאבי גב, או כאבים בעצמות הארוכות של הגפיים, עליהם ניתן להקל על ידי לקיחת משככי כאבים. ביום החמישי מתבצע האיסוף.

המשך תהליך התרומה זהה לתרומת טסיות דם והוא מתבצע באמצעות מחט המוחדרת לווריד הזרוע שואבים דם מהתורם. הדם עובר דרך מכונה מיוחדת שמפרידה ממנו את התאים הצעירים ש”נזרקו” ממח העצם הודות לזריקות שקיבל. תאים אלו נאספים בשקית פלסטיק קטנה (300 סמ”ק) וכל יתר הדם חוזר אל התורם באמצעות מחט המוחדרת לווריד הזרוע השנייה. ההליך מתבצע ללא הרדמה ולא צפויות לו תופעות לוואי. המכונה המשמשת לתהליך מבוססת על צנטריפוגה וסטרילית לחלוטין, שכן כל הצינוריות והמכלים שבהם עובר דם הם חד-פעמיים.

תהליך התרומה עשוי להתבצע ביום אחד למשך 5–6 שעות, או במשך יומיים. משך האיסוף תלוי בגיל ובמשקל החולה, כמו גם במשקל התורם. התורם, למעשה, לא מאבד דם כלל, ואילו התאים הצעירים שהופרדו מזרם דמו מתרבים מעצמם במהירות, תוך יממה אחת. אותם תאים שנלקחו מהתורם, מועברים לדמו של החולה במהירות, באמצעות עירוי, בדרך דומה לטיפולים כימותרפיים אחרים ובהגיעם אל מח העצם הם מתחילים לייצר תאי דם בריאים.

השתלות מח עצם בישראל

השתלות מח עצם בישראל החלו בתחילת שנות ה-80 בבית החולים הדסה בירושלים^[3].

בישראל קיים מאגר תורמי מח עצם בעל חשיבות מיוחדת למציאת תורמים מתאימים למציאת מתאם ליהודים שחיו במשך הדורות בקהילות סגורות, ובכך שימרו את הדמיון הגנטי ביניהם.

הארגונים זיכרון מנחם, עזר מציון ומאבק לחיים נוהגים לקיים מדי פעם מבצעי הצטרפות למאגר. כמו כן, עזר מציון, מתרים גם בשרשרת החיול שבבסיס צה"ל בתל השומר. ההצטרפות למאגר אינה כרוכה בתשלום מצד התורם, והיא כוללת דגימת דם או רוק. במקרה בו ההצטרפות היא באמצעות דגימת דם- כמות קטנה של דם (5CC) נלקחת מווריד בזרועו של התורם הפוטנציאלי. דגימת דם זו נשלחת לבדיקת סיווג רקמות (חלבוני HLA) ותוצאותיה מצורפות למאגר. דגימות נלקחות מתורמים בגילאי 18–50 בעלי בריאות תקינה. מעל גיל 50 התרבות התאים היא אטית יותר ולכן תרומה עשויה להיות מסוכנת הן לתורם והן לנתרם. ההצטרפות למאגר נעשית פעם אחת ותקפה לכל הזמן בו המצטרף כשיר לתרומה.

מאגר מח עצם הדסה הוא המאגר הראשון שהוקם בישראל בשנת 1995, המאגר מייצג את כלל האוכלוסיות במדינת ישראל,בשנת 2016 הוקם המאגר הדרוזי הראשון בעולם במבצע מח עצם מקיף שכלל את כל הכפרים הדרוזים בארץ, בנוסף התקיימו מבצעים להקמת מאגר לקבוצות מיעוטים נוספות כמו בדואים וצ'רקסים.

כיום מאגר מח עצם מייצג את כלל האוכלוסיות במדינת ישראל מתוך הכרה בשיויון זכויות להצלת חיים.

כיום מאגר מח עצם הדסה מנוהל על ידי גב' עפרה אלקובי.

ב-2008 הוקם מאגר גנטי בבית החולים הדסה עין כרם עבור האוכלוסייה הערבית והוא הכיל נכון לנובמבר 2010 דגימות של כ-9,000 תורמים. בראיון עמה אמרה, ד"ר אמאל בשארה, כי רק ל-10% מהפונים למאגר זה נמצאת התאמה גנטית^[1].

בישראל, מפגש בין תורם מח עצם והחולה שהתרומה ניתנה לו הוא אפשרי, אם שני הצדדים מעוניינים בכך, ומתבצע לאחר שנה, באמצעות מתאמת ההשתלות של מאגר מח העצם. במרכזים רפואיים מסוימים המפגש יכול להתבצע רק לאחר שנתיים או שהוא אינו אפשרי כלל.

החל משנת 1999 עמותת מאבק לחיים פעולת לקידום הנושא ומציאת תורמים מתאימים.