ואדים מלר

אמן רוסי אוקראיני

ואדים מלררוסית: Вадим Георгиевич Меллер‏; 18841962) היה אמן אוקראיני-רוסי, צייר אקספרסוניסטי, צייר-קונסטרוקיסט. ב-1925 הוענקה לו מדליית זהב בתערוכה הבינלאומית של אמנויות דקורטיביות ותעשייה מודרנית (אר דקו) בפריז. [1]

ואדים מלר
אין תמונה חופשית
לידה 26 באפריל 1884
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 במאי 1962 (בגיל 78)
קייב, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות בייקובה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
תקופת הפעילות ? – 4 במאי 1962 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עיטור הדגל האדום של העמל
Honored Art Worker of the USSR
מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
עיטור אות הכבוד עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג נינה גנקה-מלר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ואדים מלר נולד בסנט פטרסבורג. הוא היה בנו השני של פקיד בכיר במשרד המשפטים באימפריה הרוסית. אביו, ג'ורג' מלר, היה שוודי בן אצילים; אמו, הלנה קרסו, הייתה חצי איטלקייה וחצי יוונית, וגם ממשפחת אצולה הוא התחתן עם נינה גנקה. ואדים מלר נפטר בקייב.

חינוךעריכה

בשנים 1903–1908 למד מלר באוניברסיטת קייב. בשנת 1905, הוא ביקר בז'נבה, שווייץ, שם לקח שיעורי אמנות בבית הספר הפרטי של פרנץ רובוד. ב-1908, המשיך את לימודיו בבית הספר הפרטי לאמנות לרישום וציור של היינריך קניר במינכן, גרמניה. שם פגש מלר את חברו הסטודנט, פול קלי, שהכיר לו את קבוצת הפרש הכחול.[2]

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת קייב עם תואר במשפטים, הוא רכש השכלה אמנותית באקדמיה לאמנויות יפות במינכן בשנים 1908–1912. מלר נשאר בקשר הדוק עם קבוצת הפרש הכחול. במהלך תקופה זו, הוא גם פגש את וסילי קנדינסקי, איתו התיידד.

יצירהעריכה

מלר החל להציג את עבודותיו לאחר שעבר לפריז, שם הצטרף לאגודת הציירים העצמאיים. באותו זמן ודים מלר היה תלמידו של אנטואן בורדל. בשנים 1912–1914, יחד עם קזימיר מלביץ', סוניה דלונה, אלכסנדר ארצ'פנקו ואלכסנדרה אקסטר, הוא השתתף במספר תערוכות לצד פבלו פיקאסו וז'ורז' בראק.

לאחר שחזר לקייב ב-1915, הוא עבד בציור מונומנטלי, עיצוב גרפי ועיצוב תלבושות. המעבר שלו לעיצוב במה כתחום פעילותו האמנותית העיקרי התרחש בשנים שלאחר המהפכה. בין השנים 1918–1921, הוא עבד עם המעצבת והרקדנית ברוניסלבה ניז'ינסקה בסטודיו לבלט שלה. בסוף תקופה זו הוא הפך לפרופסור באקדמיה הלאומית לאמנויות ואדריכלות.

בשנת 1925 מלר, יחד עם סוניה דלונה, אלכסנדרה אקסטר ונתן אלטמן, השתתפו בתערוכה הבינלאומית המודרנית (ארט דקו) בפריז שם זכה מלר במדליית זהב על עיצוב הבמה של ברזיל.[3] באותה שנה מלר השתתף בתערוכת התיאטרון הבינלאומית בניו יורק.

מלר הפך למנהיג תנועת הקונסטרוקטיביזם בעיצוב התיאטרון האוקראיני. הוא עבד בתיאטרון הלאומי כאמן ראשי עד 1945. מ-1925 ואילך לימד גם במכון לאמנות קייב יחד עם ולדימיר טטלין ואלכסנדר בוגומזוב. כמו כן, בשנת 1925, מלר הפך לחבר באיגוד האמנים אגודת המאסטרים המהפכניים של אוקראינה יחד עם דייוויד בורליוק (מייסד-שותף), אלכסנדר בוגומזוב (מייסד-שותף), וסילי ירמילוב, ויקטור פלמוב.

מלר עבד כמנהל בפועל של המכון המונומנטלי לציור ופיסול של האקדמיה לארכיטקטורה של ה-SSR האוקראינית (1946–1948), אמן ראשי של התיאטרון הקומדיה של קייב (1948–1953), ואמן ראשי של התיאטרון האקדמי בקייב (1953–1959).

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Vadym Meller,Theatrical and Decorative Art, Painting, Graphics. Exhibition Catalogue, p.53 ed. Z. V.Kucherenko, publisher Union of Artists of Ukraine, Kyiv, Ukraine, 1984
  2. ^ Avant-Garde Art in Ukraine 1910-1930 Contested Memory,Vadym Meller and Sources of Inspiration in Theater Artp.117, Myroslav Shkandrij, Boston, 2019.
  3. ^ Vadym Meller.Theatrical and Decorative Art, Painting, Graphics. Exhibition Catalogue, p.53 ed. Z. V.Kucherenko, publisher Union of Artists of Ukraine, Kyiv, Ukraine, 1984