ואסוס מברובוניוטיס
ואסו ברג'ביץ' (בסרבית: Васо Брајевић) הידוע ביוון גם בשם ואסוס מברובוניוטיס (ביוונית: Βάσος Μαυροβουνιώτης, "ואסוס המונטנגרי"; 1797 – 1847) היה גנרל מונטנגרי, שמילא תפקיד משמעותי במהפכה היוונית כנגד האימפריה העות'מאנית בשנת 1821 וסגן המלך.
 | |
| לידה |
1790 Bjelopavlići plain, מונטנגרו  |
|---|---|
| פטירה |
9 ביוני 1847 (בגיל 57 בערך) אתונה, ממלכת יוון |
| מדינה |
יוון |
| בן או בת זוג |
Eleni Vassou |
| צאצאים |
טימולאון ואסוס, Alexandros Vasos |
| דרגה |
גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העצמאות של יוון (1821–1832) | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
ואסו ברג'ביץ' (Васо Брајевић) נולד במודז' במפרץ קוטור (מונטנגרו של ימינו).[1][2][3] למד בבית הספר הימי בהרצג נובי,[4] שם הצטיין.[5]
קיבל את הכינוי "Mavrovouniotis" או "Mavrovouniota", "מונטנגרי" (Васо Црногорац), ביוון.[2]
המהפכה היוונית עריכה
ב-1821 הוביל כוח של 120 מונטנגרים ויוונים, והצטרף לשלבים הראשונים של המהפכה היוונית. התחנה הראשונה שלו הייתה במרכז יוון, שם נפגש עם ניקולאוס קריזוטיס, לוחם יווני ותיק[6] מנהיג המהפכה היוונית באוויה, ונהפך ל"ולמי" שלו (אח רוחני, מנהג בלקני עתיק של אחוות דם). ב־1822 השתתף במאבק נגד הטורקים באתונה הפגין אומץ לב ונחשב לאחד הלוחמים הטובים ביותר.
ב־1824 פרצה מלחמת אזרחים ביוון. מברובוניוטיס חבר לכוחות הממשלה שהורכבו בעיקר מיוונים שהכיר מתחילת המהפכה. בזכות מחויבותו לצד שניצח במלחמה מונה לגנרל ופיקד על כוח של 1,500 לוחמים, כוח גדול באותה תקופה. בתקופה שבין 1826–1827 הוא היה אחד מלוחמי הגרילה הבודדים שלא הובסו על ידי הכוחות המצרים בפיקודו של אבראהים פאשא, שכמעט הכניע את היוונים.
מברובוניוטיס השתתף במשלחת יוונית כושלת לקפריסין ולבנון שנועדה לעורר מרד באזורים הללו.[7]
ממלכת יוון עריכה
במדינה היוונית שהוקמה בשנות ה-30 של המאה העשרים, הפך לחבר באליטה שהקיפה את אותון, מלך יוון הראשון, נסיך בוואריה. מברובוניוטיס היה חבר במועצה הפרטית וסגן המלך.
זכה להערכה רחבה של העם היווני כאחד ממנהיגי הקוממיות וכאחד הדמויות המובילות של המדינה העצמאית.[8] בקריירה הצבאית שלו הוביל לוחמים בשלושים ושישה קרבות וסבל מפציעות רבות, כולל פציעה חודרת בחזה.[9]
מברובוניוטיס נפטר ב־9 ביוני 1847.
פגיון השייך למברובוניוטיס מוצג במוזיאון הלאומי של אתונה. האובייקט דמוי הכידון (charbi, χαρμπί) שימש כמשייף סכינים או כמטעין לוע. הפגיון נושא את הכיתוב (ביוונית): "נלחם בקרבות קדושים למען חברו יוון. וסוס מברובוניוטס".
חיים אישיים עריכה
ב-1826 נשא את הלנה פנגלאו ממשפחת פנגלאוס הידועה. הלנה הלכה בעקבותיו לאורך הקמפיינים הקשים נגד הטורקים בהרי יוון. נפטרה בשנת 1891. לזוג היו שני בנים, אלכסנדרוס וטימולאון, שניהם היו גנרלים בצבא יוון.
לקריאה נוספת עריכה
- Papageorgiou, Stefanos P. (2014). "VASOS MAVROVOUNIOTES" (PDF). Mediterranea-ricerche Storiche (32): 463–488.
- Whitcombe, Thomas Douglas; Eliot, Charles William James (1992). Campaign of the Falieri and Piraeus in the Year 1827, Or, Journal of a Volunteer, Being the Personal Account of Captain Thomas Douglas Whitcombe. ASCSA. pp. 175–. ISBN 978-0-87661-405-1.
- Chrysologis, Athanasios (1876). "The Greek Fight: Vassos Mavrovouniotes, a talk given at the "Byron" Philologic Society, Athens, Jan. 8th, 1876".
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Васко Костић, "У страним устанцима", Подвизи Бокеља ван Боке,
Бокељи су одлазили на пут у најблиставијим народним ношњама. Грци их ни по чему нису разликовали од Црногораца. Онима који су се у Грчкој задржали или постали познати, пред презименом су додавали надјевак "Мавро... " (Црногорац) са хеленизираним "ис" или "ос" завршетком. Тако су Бокељи Перо Миховић, Лесо Кордић и Васо Брајевић постали:
Петрос Мавромихалис, Александрос Маврокордатос и Васос Мавровунотис. Од осам најпознатијих вођа грчког општег устанка за ослобођење, три су била Мавро...са. Они су били активисти Фелики хетерије или клефте још прије озваничења устанка, а укључили су се у устанак од првих битака.
Бокељи, који су пристизали као добровољци, придодавани су Мавросима због лакшег споразумијевања. Тако је Крсто Брајић, јунак од заната из Брајића, придодат устаничком вођи Васу Брајевићу из Мојдежа, односно Васосу Мавровунотису. Већ након првих битака и показаног јунаштва Крста Брајића, четовођа Васос га је поставио за свог ађутанта. Да то није учинио Васос се можда никад не би прославио. - ^ 1 2 Историски записи. Vol. 14, 18. с.н. 1961. p. 499.
Слично њему био је про- зван јуначким именом Црногорца (Маугоуишо1о) неустрашиви и храбри поморски капетан Васо Брајевић, родом из Мојдежа у херцегновској општини, који се као филхелен нарочито просла- вио у ...
- ^ Miloš Crnjanski (2003). Najlepši putopisi Miloša Crnjanskog. Prosveta. p. 76.
На бедеме Триполице, у време ослобоћења грчког, први је хришћански барјак развио Васа Брајевић, капетан из Мојдежа. Он је тај који је дошао у помоћ и спасао грчку војску Фабијера, на Еубеји, па га грчки краљ Ото именова ...
- ^ Boka. Vol. 1–3. 1969. p. 154.
... поморских предмета у Поморској школи у Херцег-Новом, пом. капетани Шпиро и Марко Радуловићи из Мојдежа, Никола Јанковић из Топле и Марко Гојковић из Мокрина. У том колу најпознатији је био Васо Брајевић из Мојдежа,
- ^ Kotor (Montenegro) Pomorski muzej (1975). Godišnjak. Vol. 23–25. p. 117.
Ту се истичу: Васо Брајевић из Мојдежа,
- ^ Makrygiannēs, Iōannēs (2001). Memoirs. Narok. p. 532. ISBN 9789608708402.
- ^ Chrysologis 1876, pp. 32-37.
- ^ Whitcombe & Eliot 1992.
- ^ Chrysologis 1876, p. 16.