ממלכת יוון

ממלכת יוון (ביוונית: Βασίλειον τῆς Ἑλλάδος) הייתה מדינה שהוקמה ב-1832, בוועידת לונדון, על ידי המעצמות הגדולות (בריטניה, צרפת ורוסיה). היא קיבלה הכרה בינלאומית באמנת קונסטנטינופול, שנחתמה באותה שנה ובה הובטחה עצמאותה המלאה מן האימפריה העות'מאנית.

ממלכת יוון
Βασίλειον τῆς Ἑλλάδος

דגל סמל
ממשל
משטר	מונרכיה
ראש מדינה	King of Greece
King of Greece	קונסטנטינוס השני, מלך יוון
שפה נפוצה	יוונית
עיר בירה	נאפפליו (1832-1834) אתונה (1834-1974) 38°00′N 23°43′E
גאוגרפיה
יבשת	אירופה
היסטוריה
הקמה	ועידת לונדון (1832)
תאריך	30 באוגוסט 1832
פירוק	ההכרזה על הקמת הרפובליקה ההלנית השלישית
תאריך	8 בדצמבר 1974
ישות קודמת	האימפריה העות'מאנית, האיים היוניים, נסיכות סאמוס, מדינת איקריה החופשית, מדינת כרתים, רפובליקת צפון אפירוס, ממלכת איטליה (איים), (אנ'-Kingdom of Greece)
ישות יורשת	הרפובליקה ההלנית השלישית
שטח בעבר	131,990 קמ"ר (נכון ל-1973)
אוכלוסייה בעבר	8,768,372 (נכון ל-1971)
דמוגרפיה
דת	נצרות יוונית-אורתודוקסית
כלכלה
מטבע	דרכמה

ערך זה הוא חלק מסדרת היסטוריה של יוון

יוון בעת העתיקה תרבויות אגאיות יוון המינואית יוון המיקנית התרבות הקיקלאדית התרבות ההלאדית יוון העתיקה תקופת המעבר ביוון יוון הארכאית יוון הקלאסית יוון ההלניסטית יוון תחת שלטון רומא יוון בימי הביניים יוון תחת שלטון ביזנטיון יוון תחת שלטון הצלבנים העת החדשה יוון העות'מאנית מלחמת העצמאות היוונית יוון העצמאית ממלכת יוון מלחמות הבלקן יוון במלחמת העולם הראשונה מלחמת יוון–טורקיה יוון במלחמת העולם השנייה מלחמת האזרחים ביוון המשטר הצבאי ביוון

יוון

המונרכיה קמה על יסודותיהן של הממשלות הזמניות שפעלו במהלך מלחמת העצמאות היוונית, והתקיימה עד 1924, אז בוטלה והוכרז על כינונה של הרפובליקה ההלנית השנייה . ב-1935 הוקמה הממלכה מחדש, והיא הוסיפה להתקיים עד 1974. באותה שנה, לאחר שבע שנות דיקטטורה צבאית, בוטל המשטר המלוכני ונוסדה הרפובליקה ההלנית השלישית של ימינו.

רקע

ערך מורחב – מלחמת העצמאות של יוון

במאה ה-15 נכבשה יוון על ידי האימפריה העות'מאנית, לפני כיבוש זה הייתה יוון חלק מהאימפריה הביזנטית, הגוף הממשיך הישיר של האימפריה הרומית, ששלטה ברוב האזורים דוברי היוונית במשך יותר מ-1,100 שנים. הכיבוש התאפשר עקב היחלשות האימפריה הביזנטית כתוצאה מבזיזת קונסטנטינופול על ידי צלבנים.
הכיבוש העות'מאני ביוון התרחש לאחר הכיבוש השטחים הסרבים מצפון לה. בשנת 1371 ניצחו העות'מאנים את הכוחות הסרבים בקרב בנהר המריצה. לאחר מכן, בשנת 1389, ניצחו העות'מאנים בקרב קוסובו.

ללא כל התנגדות מהסרבים, ועקב מלחמות האזרחים באימפריה הביזנטית, בשנת 1453 נכבשה קונסטנטינופול על ידי העות'מאנים. לאחר כיבוש קונסטנטינופול פלשו העות'מאנים דרומה ליוון, ובשנת 1458 כבשו את אתונה. עד שנת 1460, הצליחו היוונים להחזיק בפלופונסוס, והונציאנים והג'נובאנים שלטו בחלק מהאיים, אך עד שנת 1500, רוב יוון הייתה בשלטון עות'מאני.

בשנת 1571 נכבשה קפריסין בידי העות'מאנים, ובשנת 1670 נכבשה כרתים. האיים היוניים היו השטח היחיד שלא נכבש ונשאר בשליטת הוונציאנים
בשנת 1821, תושבי יוון התקוממו נגד השלטון העות'מאני. ובשנת 1829 הוצעה לראשונה הקמת מדינה יוונית עצמאית. הרוזן יואניס קפודיסטריאס נבחר להיות ראש הממשלה הראשון של יוון, אבל בשנת 1831 הוא נרצח.

בנוכחות נציגי המעצמות, בשנת 1832 התקיימה בלונדון ועידה שבה הוכרזה יוון כמונרכיה. בהתחלה דרש פדרו הראשון, קיסר ברזיל את המלוכה, אבל הוחלט לתת אותה לאותון, מלך יוון.

היסטוריה

שלטון אותון (1833–1863)

ערך מורחב – אותון, מלך יוון

במהלך שנותיו הראשונות בתפקיד, ועקב גילו הצעיר, קבוצה של עוצרים בווארים שלטה בשמו. העוצרים הבווארים ניסו להחדיר ליוון רעיונות גרמניים, כגון ממשלה היררכית נוקשה שתשלוט על יוון, תוך כדי שמירת משרדי הממשלה החשובים ביותר הרחק מהם.

אף על פי התנהלותם הפוליטית, הם תרמו את אבני היסוד למערכות הצבא, הממשל, מערכות המשפט והחינוך היווניות.

בשנת 1837 נפסק שלטונם של העוצרים הבווארים, ואותון מינה ממשלה יוונית, אפילו שרוב הצבא והממשל עדיין היה בשליטה בווארית.

ראו גם

• משפחת המלוכה היוונית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ממלכת יוון בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.