פתיחת התפריט הראשי

וולטר לילנד קרונקייט ג'וניוראנגלית: Walter Leland Cronkite;‏ 4 בנובמבר 1916 - 17 ביולי 2009) היה מהבולטים שבעיתונאים האמריקאים.

וולטר קרונקייט
Walter Leland Cronkite
Cronkitenasa.PNG
לידה 4 בנובמבר 1916
סנט ג'וזף, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 17 ביולי 2009 (בגיל 92)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עיתונאי, מגיש חדשות, בלוגר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מדליית החירות הנשיאותית
מדליית הכסף הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית
עיטור ארבע החירויות - חירות הדיבור
פרס ג'ורג' פולק (1970)
אגדה חיה של ספריית הקונגרס
פרס העיתונות הבינלאומי של איסקיה (1995)
פרס נירנברג (2002)
פרס פיבודי (1980)
פרס פיבודי (1962)
עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

חייועריכה

קרונקייט נולד בסנט ג'וזף, מיזורי, וגדל ביוסטון, טקסס. החל ללמוד באוניברסיטת טקסס באוסטין אך פרש לטובת עבודה ככתב ספורט וחדשות בעיתונים שונים. ב-1935 החל להגיש בתחנת רדיו באוקלהומה סיטי. ב-1937 הצטרף לסוכנות הידיעות יונייטד פרס והפך לאחד הכתבים המובילים בזמן מלחמת העולם השנייה בסקרו קרבות בצפון אפריקה ובאירופה. לאחר המלחמה סיקר את משפטי נירנברג ושירת ככתב הסוכנות במוסקבה במשך שנתיים.

ב-1950 גויס על ידי אדוארד מורו להצטרף למערכת החדשות של חטיבת הטלוויזיה של CBS. ב-1962 התמנה למגיש של מהדורת החדשות המרכזית של הרשת, ובתפקיד זה הפך לאחד מאנשי החדשות החשובים והמוערכים ביותר בארצות הברית. קרונקייט היה הראשון לדווח בשידור חי על רצח קנדי ועל ההתנקשות במרטין לותר קינג. כן דיווח קרונקייט על משבר הטילים בקובה, על הנחיתה על הירח, על פרשת ווטרגייט ועל משבר בני הערובה האמריקניים באיראן. הוא נהג לחתום את מהדורת החדשות במשפט: "and that's the way it is" (באנגלית: "וכך הם פני הדברים").

מעמדו המקצועיעריכה

קרונקייט זכה למוניטין של אחד השדרנים הסולידיים, הסמכותיים והאמינים ביותר בתולדות השידור האמריקאי. קרונקייט נהג להקפיד לשמור על דיווח עובדתי בלא להביע את דעותיו האישיות. כאשר בכל זאת הביע באופן חריג את דעתו, אחרי סדרת כתבות מהשטח על מלחמת וייטנאם ב-1968, שלא ניתן לנצח במלחמה, הדבר עורר הד עצום, והנשיא לינדון ג'ונסון אמר, לפי המדווח, ש"אם איבדתי את קרונקייט, איבדתי את האמריקני הממוצע" ("If I've lost Cronkite, I've lost Middle America").

על פי מדיניות הרשת קרונקייט נאלץ לפרוש ב-1981, כאשר מלאו לו 65. ב-6 במרץ 1981 שידר קרונקייט בפעם האחרונה את מהדורת החדשות המרכזית. את מקומו תפס דן ראת'ר. קרונקייט המשיך להגיש משדרים מיוחדים וסרטים.

ב-1981 העניק לו הנשיא ג'ימי קרטר את מדליית החירות הנשיאותית.

ב-17 ביולי 2009 נפטר קרונקייט בניו יורק בגיל 92 לאחר שלקה בשבץ מוחי בעקבות מחלת דם ממנה סבל[1].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה