וולף אופנהיימר

שמעון וולף אופנהיימר (או: אופנהיים; וינה סביבות ה'ת"י, 1650ט"ז בחשוון ה'תפ"ז, 10 בנובמבר 1726) היה איש עסקים ובנקאי יהודי גרמני ויהודי חצר מטעם הבוחר של ברונסוויק-לונבורג בהאנובר.

שמעון וולף אופנהיימר
לידה המאה ה־17
וינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בנובמבר 1726
ט"ז בחשוון ה'תפ"ז
הנובר
מקום קבורה Old Jewish Cemetery, Hanover עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד בווינה סביבות ה'ת"י 1650 והיה בנו הגדול של שמואל אופנהיימר שעבד עבור הקיסר לאופולד הראשון.

נישא בפעם הראשונה לפריידא ברנדס, בתו של משה יעקב כ"ץ מהנובר, נכדתו של ליפמן כ"ץ (אנ').[1] ולאחר מותה, נישא לרבקה שפרה בתו של הפרנס מאיר רהיינגאנום.

במחצית השנייה של המאה ה-17, הציע הבוחר ארנסט אוגוסט "כמה אנשי כספים וספקים יהודים לחצרו כיהודים מגנים" וגם קרא לשמעון וולף אופנהיימר להנובר. עם זאת, בשל התנגדותם של האזרחים הנוצרים של העיר העתיקה, אופנהיימר הצליח להתיישב רק בקלנברגר נוישטאדט (גר'), שם נבנה "בית כנסת קטן בחצר נסתרת" רק ב-1703.

לאחר שייסד את הבנק ובית המסחר שלו בקלנברגר נוישטאדט, ששימש גם כ"סניף" של הבנק הווינאי של אביו, אופנהיימר - האופנהיימרים ההנוברים - הייתה אחת ממשפחות החצר היהודיות המובילות באימפריה הרומית הקדושה של הגרמנים. "שייצגה רשת הקשורה קשר הדוק על ידי קשרים משפחתיים ועסקיים." אופנהיימר פעל כחלק מרשת יהודית בולטת שנראתה כמעט כאריסטוקרטיה, לעיתים קרובות באמצעות נישואים של יהודים חצר קרובים בווינה, ברלין, הנובר, קרלסרוהה ובתי מגורים אחרים של האימפריה.

לאחר שנת 1700, הגיע להאנובר המתמטיקאי והאסטרונום רפאל לוי הנובר תפס תפקיד כרואה חשבון של אופנהיימר, ולאחר מכן, בהסכמתו, הפך לתלמידו של גוטפריד וילהלם לייבניץ.

נפטר בהנובר ביום ראשון בט"ז בחשוון ה'תפ"ז. אופנהיים נקבר, יחד עם אשתו, בנו יעקב ואשתו ושניים מילדיהם, בבית הקברות היהודי הישן באוברשטראסה (אנ'). לקברו ניתן המספר 186.

בנו יעקב וולף אופנהיימר השתלט על עסקי הבנקאות שלו לאחר מותו ב-1726, ולאחר מכן העסיק את מאיר אנשל רוטשילד כשוליה בין השנים 1757 ו-1763.[2]

משפחתו

עריכה
  • בנו - יעקב וולף אופנהיים (נפטר ב-6 ביולי 1760), בית הקברות אוברנשטראסה, מספר קבר 189
    • אשתו הראשונה שרה מרים יעקב אופנהיים לבית דנקוורת, בתו של משה דנקוורת (נפטרה ב-6 באוקטובר 1728), בית הקברות אוברנשטראסה, מספר קבר 188
    • אשתו השנייה אדל יעקב אופנהיים (נפטרה ב-14 באפריל 1783), לבית איציג אופנהיים, בתו של יצחק אופנהיים; בית הקברות אוברנשטראסה, מספר קבר 213

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Stern, Selma (1950). The Court Jew: A Contribution to the History of the Period of Absolutism in Europe. Transaction Publishers. p. 213.
  2. ^ Spingola, Deanna (2011). The Ruling Elite: A Study in Imperialism, Genocide and Emancipation. Trafford. pp. 9–10. ISBN 978-1-4269-5462-7.