אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק
אז'ן עמנואל ויולה-לה-דוק (בצרפתית: Eugène Emmanuel Viollet-le-Duc; 27 בינואר 1814 – 17 בספטמבר 1879) היה אדריכל ותאורטיקן צרפתי חשוב במאה ה-19. ויולה-לה-דוק היה אחד האישים החשובים ביותר בתחום השימור האדריכלי ונודע בזכות שיפוצם ושימורם של מבנים חשובים רבים, בעיקר בצרפת. הוא גם נודע כאחת הדמויות החשובות ביותר בתנועת "התחייה הגותית" ופעל לקידומה בתחום האדריכלות.
לידה |
27 בינואר 1814 פריז, הקיסרות הראשונה |
---|---|
פטירה |
17 בספטמבר 1879 (בגיל 65) לוזאן, שווייץ |
שם לידה | Eugène Emmanuel Viollet Leduc |
מקום קבורה | בית הקברות בואה דה וו |
זרם באמנות | התחייה הגותית |
יצירות ידועות | Abbadia Castle, פסל החירות, Château de la Flachère, Château de Montdardier, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה |
פרסים והוקרה | |
צאצאים | Eugène-Louis Viollet-le-Duc |
חתימה | |
ביוגרפיה
עריכהויולה-לה-דוק נולד בפריז והושפע שם מעבודתו של הנרי לאברוסט. לאחר סיום לימודיו ב-1836 שהה כשנה וחצי באיטליה ושם למד על אדריכלות התקופה הגותית עם הארכאולוג לאסו. ב-1839 הוזמן להיות האדריכל הראשי של "הוועדה הממלכתית לשימור בניינים היסטוריים" שהוקמה רק כמה שנים קודם לכן על ידי פרוספר מרימה.
ויולה-לה-דוק עסק בשימור של מבנים שונים, בעיקר כנסיות וקתדרלות גותיות שנחרבו או לא הושלמו. גישתו בנושא השימור הייתה השלמת המבנה כאילו נבנה בשלמותו על ידי האדריכל המקורי שלו. תפקיד השחזור, לדבריו, ”אינו העתק או בנייה מחדש אלא יצירת מצב של שלמות שאולי לא התקיים בשום פרק זמן”. כלומר, הוא ראה בשחזור האדריכלי לא רק טיפול במראה הבניין ומבנהו אלא גם ברוחה וצורתה של הבנייה, על ידי שילוב עקרונות התפישה של העבר עם אלו המודרניים (בתקופתו). ויולה-לה-דוק העריץ את הטכנולוגיה החדשה שהביאה איתה המהפכה התעשייתית ועימה שפה חדשה של עיצוב הנובעת מפיתוח המכונות התעשייתיות והשימוש בפלדה. לדבריו, יש בסגנון של המכונות והקטרים, יסודות של אמת בדומה לאלו הקיימים בגותיקה: ”הקטר הוא כמעט יצור חי, שצורתו החיצונית היא ביטוי לעוצמתו... על כן יש לקטר סגנון המביע את הישות הפיזית של כוחו הגולמי.” אמירות אלו השפיעו רבות על אדריכלים עתידיים כגון אנשי הזרם הפוטוריסטי ואנשי התנועה המודרניסטית.
עקרונותיו יושמו בפעילותו המעשית בכמה מבנים אותם שיפץ:
- 1840 - כנסיית מארי-מדלן בווזלה (Vézelay)
- 1840 - כנסיית סנט שאפל בפריז.
- 1845 - קתדרלת נוטרדאם דה פריז ובית הבישוף.
- 1848 - בזיליקת סן-דני.
- 1849 - קתדרלת אמיין.
- 1852 - חומות קרקסון.
- 1862 - כנסיית סן סרנין (אנ') בטולוז.
- טירת קוסי (עבודה חלקית בלבד מחוסר תקציב)
ויולה-לה-דוק נודע גם בזכות ספרים רבים שפרסם אודות האדריכלות הצרפתית המוקדמת: זו של התקופה הקרולינגית ואדריכלות הרומנסק בצרפת ועד הגותיקה המאוחרת. לספרים אלו הייתה השפעה מכרעת על אדריכלים רבים אשר בנו בסגנון הנאו-גותי במהלך המאה ה-19 באירופה ובארצות הברית. כמו כן הייתה לו השפעה רבה על האדריכל הקטלוני אנטוני גאודי.