ויזר

ויזר (באנגלית: Weezer) היא להקת רוק אלטרנטיבי שנוסדה בעיר לוס אנג'לס, במדינת קליפורניה, ארצות הברית ב-1992.

ויזר
Weezer

מקום הקמה	לוס אנג'לס
מוקד פעילות	לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1992
סוגה	רוק אלטרנטיבי אינדי רוק פאוור פופ אינדי פופ
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	Universal Music Group, גפן רקורדס
פרסים והוקרה	פרס VMA לקליפ פורץ הדרך (1995) פרס הווידאו קליפים של MTV לבימוי הטוב ביותר (1995) פרס MTV Video Music לעריכה (1995) פרס VMA לקליפ מוזיקה אלטרנטיבית (1995) פרס גראמי לווידאו קליפ (2008)
www.weezer.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
ריברס קואמו פטריק וילסון בריאן בל סקוט שרינר
חברים לשעבר
ג'ייסון קרופר מאט שארפ מייקי וולש

היסטוריה

היווסדות והוצאת אלבום הבכורה (1986–1995)

להקת ויזר צמחה בזירת הרוק של לוס אנג'לס בשנות ה-90, להקת גראז' שחבריה נראו כמו חנונים אמריקאים ולא כמו כוכבי רוק טיפוסיים. השם של הלהקה, "ויזר" מגיע מכינוי הילדות של קואומו. המוזיקה שלהם הושפעה מהפיקסיז ומהרוק האלטרנטיבי של שנות ה-90. אף על פי שהלהקה קמה ופעלה בלוס אנג'לס, אף אחד מחבריה לא גדל באזור. סולן הלהקה, ריברס קואומו, גדל בקונטיקט ועבר ללוס אנג'לס בסוף שנות ה-80 עם הלהקה שלו מהתיכון. בשנת 1992 קואומו הקים את הלהקה יחד עם הבסיסט מאט שארפ והמתופף פטריק וילסון. לאחר שהצטרף הגיטריסט בריאן בל החלה הלהקה להופיע במועדונים של לוס אנג'לס.

אחרי תקופת הופעות הוחתמה על חוזה עם חברת DGC השייכת לדייוויד גפן. האלבום הראשון של הלהקה הופק בשנת 1994 על ידי ריק אוקאסק, סולן להקת "The Cars", שהשכיל לשלב בין המתיקות המלודית של השירים של קואומו לבין הדיסטורשן הכבד שכיסה אותם. האלבום, שנקרא Weezer, זכה להצלחה רבה בזכות סינגלים כמו "Undone", "באדי הולי" ו-"Say It Ain't So". ההצלחה של השירים הייתה קשורה גם לקליפים שיצר במאי הקליפים ספייק ג'ונז. הקליפ לשיר "באדי הולי", בו משולבת הלהקה בתוך סצינות מסדרת הרטרו "ימים מאושרים", זכה בשנת 1995 בפרס בטקס MTV בקטגוריית הקליפ האלטרנטיבי הטוב של השנה ופריצת הדרך הגדולה של השנה. האלבום הגיע באותה שנה למקום ה-16 במצעד האלבומים של המגזין בילבורד והפך את הלהקה לסיפור הצלחה.

אחרי סיבוב הופעות שהתלווה לאלבום לקחה הלהקה פסק זמן. קואומו הלך ללמוד באוניברסיטת הרווארד וסבל ממשבר כתיבה. וילסון ושארפ הקימו הרכב חדש בשם The Rentals, שזכה להצלחה מתונה בחוג האינדי.

Pinkerton ‏(1996–1997)

בדצמבר 1995 הלהקה לקחה הפסקה מסבב ההופעות של תקופת החגים. קוואמו נסע חזרה לביתו בקונטיקט, והחל להקליט חומר חדש לאלבום הבא של הלהקה. הקונספט המקורי של קואמו לאלבום השני של הלהקה היה בסגנון אופרת רוק. הלהקה החלה להקליט דמואים ולפתח את הקונספט של קואמו דרך הקלטות רבות אשר התבצעו באביב ובקיץ של שנת 1995. לבסוף הוחלט לרדת מהקונספט המקורי של קואמו ובמקום זאת לשים באלבום שירים שהולחנו על ידי הלהקה לפני צאת האלבום הראשון שלהם, בנוסף לשירים חדשים אותם קואמו כתב בזמן שלמד בהארוורד.

האלבום השני של הלהקה, "Pinkerton", יצא ב-24 בספטמבר 1996. האלבום, שזכה לביקורות נלהבות, לא הצליח לשחזר את ההצלחה הגדולה של הלהקה מהאלבום הראשון. גורם נוסף בכישלון היחסי היה העובדה שבניגוד לאלבום הראשון, הלהקה בחרה שלא לעשות קליפים לשירים מתוך האלבום.

פסק זמן (1997–2000)

ויזר סיימו את סיבוב ההופעות של אלבומם "Pinkerton" בקיץ 1997. חברים הלהקה לקחו לאחר סיבוב ההופעות הפסקה, כאשר המתופף פטריק וילסון חזר לביתו בפורטלנד, אורגון והחל לעבוד על להקה משלו בשם "The Special Goodness", מאט שארפ עבד על האלבום של הלהקה הקודמת בה היה חבר – "The Rentals". וברייאן בל הלך לעבוד בלהקה משלו בשם Space Twins.

ריברס קואומו חזר לבוסטון, מסצ'וסטס, אבל לקח הפסקה מאוניברסיטת הארוורד כדי להתמקד בכתיבת שירים. קואומו ניגן לצד מוזיקאים נוספים מאזור בוסטון והחל לאסוף חומר חדש, אשר כלל שירים אפשריים לאלבום הבא של ויזר.

ריברס קואומו, פאט וילסון וברייאן בל חזרו לבסוף ללוס אנג'לס והחלו לעבוד על אלבומם הבא. מאט שארפ לא חזר ללהקה ולבסוף הוא עזב את הלהקה באופן רשמי באפריל 1998. הלהקה החליטה לצרף את מייקל וולש ללהקה במקומו של שארפ. ויזר המשיכה לבצע חזרות ולהפיק דמואים עד סתיו 1998. תיסכול ומחלוקות יצירתיות בין חברי הלהקה הובילו לירידה בכמות החזרות של הלהקה. בסוף סתיו 1998 הלהקה לקחה פסק זמן נוסף.

הלהקה התאחדה מחדש באפריל 2000 כאשר פסטיבל הפוג'י ביפן הציעה ללהקה להופיע בפסטיבל באוגוסט 2000 תמורת תשלום רב. הפסטיבל שירת כזרז לפרודוקטיביות של הלהקה, ומאפריל עד מאי 2000, הלהקה ביצעה חזרות רבות והקליטה דמואים של שירים חדשים בלוס אנג'לס. הלהקה חזרה להופיע בפני קהל ביוני 2000, אבל לא תחת השם של Weezer. במקום כן הלהקה השתמשה בשם הבדוי "Goat Punishment" כדי שהם יוכלו לנגן רק בפני המעריצים הוותיקים של הלהקה אשר הכירו את השם. לאחר מכן הלהקה חזרה להופיע תחת השם ויזר.

באותה תקופה האלבום השני של הלהקה צבר קהל מעריצים גדול בניגוד לביקורות הראשונות כאשר יצא.

צבירת פופולריות מחודשת (2000–2001)

בקיץ 2000 הלהקה (אשר כעת הייתה מורכבת מריברס קואומו, מייקי וולש, פאט וילסון ובריאן בל) החל להופיע בסיבוב הופעות מחודש. במהלך סיבוב ההופעות הלהקה ניגנה 13 שירים חדשים. כאשר 13 השירים הללו לא הופיעו באלבום הבא של הלהקה, המעריצים פתחו עצומה בדרישה שהלהקה תוציא גרסאות אולפן לשירים הללו.

לבסוף, הלהקה חזרה לאולפן ההקלטות כדי להקליט את אלבומם השלישי בהפקתו של ריק אוקייסיק. גם לאלבום זה, כמו לאלבום הבכורה, קראו בשם Weezer והשניים נבדלו זה מזה בצבעי העטיפה. הראשון נקרא בקרב המעריצים "הכחול" והשלישי נקרא "הירוק", והוא נמכר בלמעלה משני מיליון עותקים והיה בין עשרת הגדולים במצעדי האלבומים של ארצות הברית ובריטניה. השיר Island in the Sun יצא לאור גם כסינגל וזכה להצלחה. לאחר הוצאת האלבום, הלהקה החל להופיע בסיבוב הופעות באמריקה בלבד.

ב-16 באוגוסט 2001 אושפז בסיסט הלהקה, מייקי וולש, בבית חולים פסיכיאטרי. בעקבות כך הלהקה נאלצה למצוא לוולש תחליף זמני. דרך ידיד משותף, קוואמו יצר קשר עם סקוט שרינר והציע לו למלא את מקומו של וולש באופן זמני. שרינר קיבל את ההצעה.

Maladroit ‏(2002)

בתהליך הפקת אלבומם הבא, החליטה הלהקה לנסות גישה חדשה, והיא אפשרה למעריצים להוריד את הדמואים של השירים החדשים שלהם מאתר האינטרנט הרשמי של הלהקה בתמורה למשוב. לאחר הוצאת האלבום, הלהקה ציינה שתהליך זה כשל, משום שהמעריצים לא סיפקו ללהקה משוב בונה ומועיל.

באפריל 2002 תבע מאט שארפ, הבסיסט הקודם של הלהקה, תמלוגים על שירי הלהקה, בטענה שהוא יצר חלק מהם. התביעה הוסדרה בפשרה מחוץ לבית המשפט.

האלבום הרביעי של הלהקה, "Maladroit", יצא לאור ב-14 במאי 2002, שנה אחת בלבד לאחר אלבומם הקודם. בנוסף לאלבום יצאו לאור שני סינגלים מתוכו - "Dope Nose" ו-"'Keep Fishin" – אשר נחלו הצלחה יחסית. אלבום זה סימן שינוי מסוים בגישה של הלהקה לאלבומיה, כאשר לראשונה כלל 13 שירים ובכך שבר למעשה את ה"מסורת" של עשרה שירים באלבום אולפן של הלהקה. בנוסף, בפעם הראשונה באלבום זה הלהקה צירפה אליו חוברת עם מילות השירים שנכללים בו. למרות חוסר הצלחה במצעדי המוזיקה ברחבי אמריקה ואירופה, האלבום זכה להצלחה מסחרית.

בהמשך הלהקה החלה לעבוד על אלבומם החמישי, והקליטו דמואים רבים בין ההופעות (הלהקה נהגה לעיתים להקליט אף קרוב ל-24 שירים ביום). השירים הללו לבסוף נזרקו, וויזר לקחו פסק זמן נוסף. במשך ההפסקה הזאת, בל ווילסון הוציאו לאור אלבומי LP עם הלהקות הנוספות שלהם, "Space Twins" ו-"The Special Goodness".

ויזר הוציאו את ה־DVD הראשון של הלהקה ב-23 במרץ 2004.

Make Believe‏ (2003–2006)

מדצמבר 2003 עד לסתיו של 2004 חברי הלהקה הקליטו כמות גדולה יחסית של חומר לצורך אלבומם הבא אשר היה מיועד לצאת באביב 2005. הדמואים אשר הלהקה הקליטה באותה העת ניתנו אז להורדה בחינם מאתר האינטרנט של הלהקה. הדמואים זכו לפופולריות רבה, אבל אף על פי כן, אף אחד מהשירים הללו לא נכלל באלבום הגמור. אלבום זה, אשר נקרא "Make Believe", יצא ב-10 במאי 2005. את האלבום קידם הסינגל הציני והמצליח "Beverly Hills", שהגיע למקום הראשון במצעד האמריקני ואף זיכה את הלהקה בפרס גראמי עבור "שיר הרוק הטוב ביותר". למרות תגובות פושרות מצד מבקרים, גם אלבום זה נחל הצלחה מסחרית. סינגל נוסף מתוך אלבום זה נשא את השם השנוי במחלוקת "We Are All On Drugs".

האלבום האדום (2007–2008)

אלבום האולפן השישי של הלהקה שיצא ב-2008, נושא שוב את שם הלהקה, אך קרוי בפי מעריצי הלהקה "האלבום האדום" בשל עטיפתו האדומה המבדילה אותו משאר האלבומים. האלבום תוכנן לצאת לאחר שזמן רב היו שמועות אודות פירוק של הלהקה, אשר לוו גם בהוצאה עצמאית של אלבום דמואים על ידי ריברס קואומו בסוף 2007. הסינגל שהוציאה הלהקה מתוכו נקרא "Pork & Beans", והוא נחשב לסינגל המצליח ביותר של הלהקה, ועמד בראש המצעד האמריקאי יותר משלושה שבועות.

נראה כי הלהקה הייתה פורה ביותר מבחינה יצירתית, מכיוון שעוד לפני שחרורו של האלבום האדום הם הצהירו בריאיון למגזין "ספין", שהם עתידיים להוציא את אלבומם הבא, השביעי במספר, בנובמבר 2009.

האלבום הירוק-כחול והאלבום השחור, 2018 -2019

הלהקה הוציאה לאור בינואר 2018 את אלבומם המכונה "האלבום הירוק-כחול" (Teal Album) שכולל גרסאות כיסוי ללהיטים ידועים של הלהקה.

בין היתר, בתחילת 2019, הוציאה הלהקה גרסת כיסוי כמחווה לקליפ המפורסם "Take on Me" של להקת "א-הא". את הקליפ שנערך בסגנון שנות ה-80 מוביל פין וולפהארד, כוכב הסדרה "דברים מוזרים".

ב-1 במרץ 2019 יצא "האלבום השחור", שכולל מוזיקה מקורית של הלהקה.

דיסקוגרפיה

• 1994 Weezer - האלבום הכחול
• 1996 Pinkerton
• 2001 Weezer - האלבום הירוק
• 2002 Maladroit
• 2005 Make Believe
• 2008 Weezer - האלבום האדום
• 2009 Raditude
• 2010 Hurley
• 2010 Death to False Metal
• 2014 Everything Will Be Alright In The End
• 2016 Weezer - האלבום הלבן
• 2017 Pacific Daydream
• 2018 Weezer - אלבום הטורקיז (Teal)
• 2019 Weezer - האלבום השחור
• 2021 OK Human
• 2021 Van Weezer

חברי ההרכב

חברי ההרכב בהווה:

• ריברס קואומו – שירה, גיטרה (החל ב-1992)
• פאטריק וילסון – תופים, שירה (החל ב-1992)
• ברייאן בל – גיטרה, שירה (החל ב-1993)
• סקוט שרינר – (בס, שירה) (החל ב-2001)

חברים לשעבר:

• ג'ייסון קרופר – גיטרה, שירה (1992–1993)
• מאט שארפ – בס, שירה (1992–1998)
• מייקי וולש – בס, שירה (1998–2001)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ויזר בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של ויזר

• ויזר, ברשת החברתית פייסבוק
• ויזר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• ויזר, ברשת החברתית אינסטגרם
• ויזר, ברשת החברתית טיקטוק
• ויזר, סרטונים בערוץ היוטיוב
• ויזר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• ויזר, באתר אייטונס (באנגלית)
• ויזר, באתר ספוטיפיי
• ויזר, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
• ויזר, באתר Last.fm (באנגלית)
• ויזר, באתר AllMusic (באנגלית)
• ויזר, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ויזר, באתר דיזר
• ויזר, באתר Discogs (באנגלית)
• ויזר, באתר Songkick (באנגלית)
• ויזר, באתר Genius
• ויזר, באתר SecondHandSongs
• ויזר, באתר בילבורד (באנגלית)
• ויזר, באתר טיידל (באנגלית)
• ויזר, באתר אמזון מיוזיק