ויטאלי גינזבורג

מדען רוסי

ויטאלי לזרביץ' גינזבורג (רוסית: Виталий Лазаревич Гинзбург; ‏4 באוקטובר 19168 בנובמבר 2009[1]) היה פיזיקאי ואסטרופיזיקאי יהודי רוסי, חבר האקדמיה הרוסית למדעים, יורשו של איגור תם בראשות המחלקה לפיזיקה תאורטית במכון לפיזיקה של האקדמיה (FIAN). חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2003.

ויטאלי גינזבורג
Виталий Лазаревич Гинзбург
לידה 4 באוקטובר 1916
מוסקבה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בנובמבר 2009 (בגיל 93)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים ברית המועצות
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט איגור תם, לב לנדאו עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות מכון לבדב לפיזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט יפים פרדקין, Vladimir Zheleznyakov, Vladislav Pustovoyt, Oleg Dolgov, ויאצ'סלב מוחאנוב, בנימין פיין, Leonid Keldysh, אלכסנדר גורביץ', בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג
  • Olga Zamsha Ginzburg
  • Nina Yermakova Ginzburg עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי
תרומות עיקריות
ניסוח תאוריה פנומנולוגית חלקית של מוליכות על, תאוריית לנדאו-גינזבורג, אותה פיתח עם לב לנדאו ב-1950; חקר התקדמות גלים אלקטרומגנטיים בפלזמה (למשל היונוספירה) ותאוריה אודות מקור הקרינה הקוסמית.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים

עריכה

גינזבורג נולד למשפחה יהודית במוסקבה ב-1916. אביו היה מהנדס, מומחה לטיהור מים. הוא נולד במוהילב וקיבל השכלה בריגה. אמו הייתה רופאה, ילידת ליאפייה. היא נפטרה בשנת 1920. אחותה עזרה לגדל את גינזבורג הצעיר. קרובי משפחתה נרצחו כאשר לטביה נכבשה על ידי הנאצים.

בשנת 1932 גינזבורג החל לעבוד במעבדה לצילומי רנטגן. במעבדה הוא הכיר את וינאמין צוקרמן ולב אלטשולר. הם הפכו לחברים קרובים עד סוף חייהם.

הוא סיים את לימודי הפיזיקה במוסקבה ב-1938. ב-1942 קיבל תואר דוקטור. החל משנת 1940 עבד במכון לבדב לפיזיקה במוסקבה. בין הישגיו: ניסוח תאוריה פנומנולוגית חלקית של מוליכות על; תאוריית לנדאו-גינזבורג, אותה פיתח עם לב לנדאו ב 1950; חקר התקדמות גלים אלקטרומגנטיים בפלזמה (למשל היונוספירה) ותאוריה אודות מקור הקרינה הקוסמית. בשנות החמישים מילא גינזבורג תפקיד מפתח בפרויקט פיתוח פצצת המימן הסובייטית.

רעייתו השנייה של גינזבורג נעצרה ב-1944 ונשלחה לשלוש שנים במחנה עבודה, לאחר שהורשעה בתכנון התנקשות בסטלין. הם התחתנו בשנת 1946, לאחר שחרורה.

גינזבורג זיהה עצמו כיהודי אתאיסט, ומאז התמוטטות ברית המועצות היה פעיל מאוד בחיים היהודיים ברוסיה. הוא היה חבר מועצת המנהלים של הקונגרס היהודי-רוסי ונודע כתומך ישראל ולוחם באנטישמיות.

פרסים ואותות כבוד

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ויטאלי גינזבורג בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה