מוהילב

עיר בבלארוס

מוהילבבלארוסית: Магiлёў - מַאהִילְיוֹאוּ; ברוסית: Могилёв - מוגילוב; ביידיש: מאָגילעוו) היא עיר במזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה. העיר שוכנת לצידו של נהר הדנייפר כ-180 ק"מ מזרחית לבירה מינסק בקרבה יחסית לגבול עם רוסיה. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 בינואר 2023 אוכלוסיית העיר מנתה 353,338 תושבים והיא העיר החמישית בגודלה במדינה (אחרי מינסק, הומל, ויטבסק וגרודנו).

מוהילב
Магiлёў
סמל מוהילב
סמל מוהילב
סמל מוהילב
דגל מוהילב
דגל מוהילב
דגל מוהילב
פוטומונטז' של מוהילב
פוטומונטז' של מוהילב
מדינה בלארוסבלארוס בלארוס
מחוז מוהילב (מחוז)מוהילב (מחוז) מוהילב
ראש העיר Alaksandar Studniew
תאריך ייסוד 1267
שטח 108.7 קמ"ר
גובה 193 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 353,110[1] (1 בינואר 2024)
 ‑ צפיפות 3,251 נפש לקמ"ר (1 בינואר 2023)
קואורדינטות 53°54′N 30°20′E / 53.900°N 30.333°E / 53.900; 30.333
אזור זמן UTC +3
אתר מוהילב
מוהילב במאה ה-19

היסטוריה

עריכה

היישוב נזכר לראשונה בשנת 1267 בדברי הימים של ערים רוסיות. מוהילב הייתה חלק מנסיכות צ'רניגוב. בשנת 1335 הייתה לחלק מהדוכסות הגדולה של ליטא,[דרוש מקור] שנכנסה בהמשך לאיחוד הפולני-ליטאי. ב-1537 ויתרו המוסקבאים על העיר סופית. לקראת סוף המאה ה-16 שימשה העיר כקו הגנה נגד פלישות הטטרים של קרים לאיחוד הפולני-ליטאי. בשנת 1577 קיבלה העיר זכויות מגדבורג.

בעקבות חלוקת פולין הראשונה (1772) צורפה העיר לאימפריה הרוסית. מבחינה אדמיניסטרטיבית שינתה העיר פעמים רבות את מעמדהּ בתקופה הרוסית.

במהלך מלחמת העולם הראשונה בשנים 1915–1917 העיר הייתה מקום מושבו של הפיקוד העליון של צבא האימפריה הרוסית. לאחר המהפכה הרוסית, העיר הייתה תחת כיבוש גרמני קצר ב-1918, הייתה חלק מהרפובליקה העממית של בלארוס קצרת הימים, ולבסוף ב-1919 היא נכבשה על ידי כוחות ברית המועצות והפכה לחלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית.

במלחמת העולם השנייה העיר הייתה תחת כיבוש גרמניה הנאצית מ-26 ביולי 1941 עד ל-28 ביוני 1944. לאחר תקופה זו, העיר חזרה לשלטון ברית המועצות.

עם התפרקות ברית המועצות ב-1991 העיר הפכה לחלק מבלארוס, וכיום היא אחת הערים החשובות בה.

כלכלה

עריכה

לאחר מלחמת העולם השנייה הוקמו בעיר מרכז מטלורגיה ענק, מספר בתי חרושת לפלדה וכימיקלים וגם מספר מפעלים גדולים לייצור עגורנים, מכוניות וטרקטורים. בשנות ה-50 התעשייה העיקרית הייתה עיבוד עורות, והעיר הייתה מרכז גדול לסחר דגנים, מלח, סוכר ומשאבים אחרים.

עם התפרקות ברית המועצות והקמת בלארוס, מוהילב הפכה לאחד המרכזים הכלכליים החשובים במדינה.

תחבורה

עריכה

נמל התעופה מוהילב (אנ') משרת את העיר.

ספורט

עריכה

הקהילה היהודית

עריכה
  ערך מורחב – קהילת יהודי מוהילב

קהילת יהודי מוהילב נוסדה במאה ה-16. בעבר היו בעיר חיים יהודיים פעילים ופוריים, היו מספר לא מבוטל של בתי כנסת שכיום משמשים לבניינים ממשלתיים ויהודים רבים גרו בה.

במהלך מצור של האימפריה הרוסית ב-1654, אנשי העיירה רצו להיכנע וסיכמו עם הרוסים שהם יגרשו את היהודים בעיר ותושבי מוהילב יחלקו ביניהם את רכושם. למרות שהצאר אלכסיי הראשון הסכים לכך, הכוחות הרוסים הוציאו את היהודים מחוץ לעיר וטבחו בהם.

יהדות מוהילב בשואה

עריכה
  ערך מורחב – גטו מוהילב

לפי מפקד מ-1897 היו במוהילב 41,000 איש, מתוכם כ-50% היו יהודים. בערב השואה היו בעיר בסביבות 20 אלף יהודים, שהיוו כחמישית מהאוכלוסייה הכללית. באוגוסט 1941, במהלך הכיבוש הגרמני של העיר במלחמת העולם השנייה, היהודים שנותרו בעיר רוכזו בגטו שהוקם בה, בו הוטלו עליהם גזירות שונות. ב-2 עד 3 באוקטובר 1941 רצחו הגרמנים והבלארוסים 2,270 יהודים מהגטו ליד הכפר הסמוך קזימירובקה, וב-17 עד 19 באוקטובר 1941 רצחו אלו כ-3,700 יהודים נוספים מהגטו ליד הכפר הסמוך פוליחוביצ'י. ב-23 באוקטובר 1941 החלה אקציית חיסול בגטו שבעיר, בה נרצחו למעלה מ-1,000 היהודים שנותרו בו.

יהדות מוהילב כיום

עריכה

כיום מתגוררים בעיר מוהילב כ-5,000 יהודים. בעיר מתגורר שליח חב"ד מנחם מנדל אלפרוביץ הפועל מטעם "איגוד הקהילות היהודיות בחבר העמים" לקירוב יהודים ליהדות, אשר מפעיל בית ספר יהודי, בית כנסת ובית תמחוי ומחייה מחדש את החיים היהודיים בעיר.

אישים בולטים

עריכה

ערים תאומות

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה