ויטוריו אמנואלה, נסיך נאפולי
ויטוריו אמנואלה, נסיך נאפולי (באיטלקית: Vittorio Emanuele di Savoia; 12 בפברואר 1937 – 3 בפברואר 2024) היה בנו של אומברטו השני, מלך איטליה. ויטוריו אמנואלה טען לראשות בית סבויה, אך טענה זאת הייתה במחלוקת מצד דודנו הנסיך אמדאו, דוכס אאוסטה. ויטוריו אמנואלה היה מעורב בכמה פרשיות פליליות, ואף ישב במאסר למשך תקופה.
.jpg) | |||||||||
| אמנואלה, 2009 | |||||||||
| לידה |
12 בפברואר 1937 נאפולי, ממלכת איטליה | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 בפברואר 2024 (בגיל 86) ז'נבה, שווייץ | ||||||||
| מדינה | איטליה | ||||||||
| מקום קבורה |
בזיליקת סופרגה  | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| בת זוג | מרינה, נסיכת נאפולי | ||||||||
| שושלת בית סבויה | |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה עריכה
ראשית חייו עריכה
ויטוריו אמנואלה נולד ב-12 בפברואר 1937 בנאפולי, לאומברטו, נסיך פיימונטה ולמארי ז'וזה, נסיכת בלגיה, בתם של אלברט הראשון, מלך הבלגים ואליזבת מבוואריה, מלכת הבלגים.
גלות המשפחה עריכה
כאשר הודח מוסוליני מהשלטון, בשנת 1943 נאלץ סבו ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה לצאת לגלות במצרים, והפקיד ביד אביו אומברטו את תפקיד עוצר איטליה.
בשנת 1946 התפטר סבו מתפקידו ואביו קיבל את התואר אומברטו השני, מלך איטליה. ימי מלכותו של אביו לא ארכו יותר מכחודש ימים וזאת בעקבות עריכת משאל עם באיטליה בשנת 1946, משאל שבו החליטו תושבי איטליה לבטל המלוכה ולהכריז על איטליה כרפובליקה. ראש ממשלת איטליה אלצ'ידה דה גספרי, התמנה לראש המדינה הזמני עד לבחירת נשיא איטליה הראשון.
לאחר משאל העם נאלץ אביו לצאת לגלות בפורטוגל, ובמהלך ימי גלותו שם התגרשו אביו ואמו המלכה מארי ז'וזה. ויטוריו אמנואלה התיישב עם אמו באחוזה בשווייץ.
נישואיו עריכה
בשנת 1960 פגש ויטוריו אמנואלה את מרינה ריקולפי דוריה, בתם של רנאטו ריקולפי דוריה ואיריס עמליה בננוטי, שהייתה אלופת עולם בסקי מים, וב-7 באוקטובר 1971 התחתנו השניים בטהראן, שם שהו השניים לרגל חגיגות 2500 שנים לאימפריה הפרסית. הנישואים נערכו ללא אישורו של אביו, ומשום כך הוציאו אביו מסדר הירושה של ראשות בית סבויה, והעביר את התואר לנסיך אמדאו, דוכס אאוסטה. הזוג התגורר בז'נבה, שם עבד בתחילה ויטוריו אמנואלה כסוכן מכירות של כלי טיס, ולאחר מכן כסוחר נשק, ובשנת 1972 נולד בנם היחיד אמנואלה פיליברטו, נסיך ונציה.
החזרה לאיטליה עריכה
על פי החוקה האיטלקית משנת 1947 נאסר על בני משפחת המלוכה הזכרים לבקר באיטליה. בשנת 1999 הגיש ויטוריו אמנואלה תביעה לבית המשפט האיטלקי לביטול האיסור, בטענה שהוא פוגע בזכויות האדם שלו, ועל מנת לחזק את הפופולריות שלו, ויתר על תביעותיו לתכשיטי הכתר שהוחרמו עם ביטול המלוכה. בפברואר 2002 ויטוריו אמנואלה ובנו אמנואלה פיליברטו, נסיך ונציה כתבו מכתב חתום, שפורסם דרך משרד עורכי דין, ובו הם הביעו את נאמנותם הרשמית לחוקת איטליה.
ב-23 באוקטובר 2002 בוטלה ההוראה בחוקת איטליה, אשר מנעה מחברי בית המלוכה לשעבר לחזור לאיטליה. במסגרת עסקה עם הממשלה, חתם ויטוריו אמנואלה על הסכם שמכיר ברפובליקה כממשלה החוקית של המדינה, וויתר על כל הטענות לכס המלוכה. ויטוריו אמנואלה הורשה להיכנס שוב למדינה ב-10 בנובמבר 2002, וב-23 בדצמבר אותה שנה הוא עשה את המסע הראשון שלו הביתה, אחרי למעלה מחצי מאה. בביקור של יום אחד, הוא, אשתו ובנו זכו לפגישה בת 20 דקות עם האפיפיור יוחנן פאולוס השני בוותיקן.
בביקורם הראשון בשנת 2003 בנאפולי, שם נולד ויטוריו אמנואלה, ומשם יצאה משפחתו לגלות בשנת 1946, הייתה קבלת הפנים מעורבת; רוב האנשים היו אדישים אליהם, חלקם עוינים, מעטים תומכים. כלי התקשורת דיווחו כי רבים בנאפולי לא שמחו לראות את שובם של בני המשפחה, ומאות מפגינים רועשים קראו סיסמאות שליליות במהלך התקדמותם בעיר. הפגנות בוצעו על ידי שתי סיעות מנוגדות באופן מסורתי: אנטי-מונרכיסטים מצד אחד, ותומכי בית בורבון של ממלכת שתי הסיציליות, שהודחו במהלך איחוד איטליה, מצד שני.
ראשות בית סבויה עריכה
ביוני 2006 הכריז הנסיך אמדאו, דוכס אאוסטה על עצמו כ"דוכס סבויה", מכיוון שוויטוריו אמנואלה הוצא מסדר הירושה על ידי אביו, בעקבות נישואיו ללא היתר. בעקבות כך תבעו אותו ויטוריו אמנואלה ובנו אמנואלה פיליברטו, נסיך ונציה בבית משפט איטלקי, והלה פסק על דוכס אאוסטה לשלם להם 50,000 אירו פיצויים, ולהפסיק להשתמש בתואר. דוכס אאוסטה ערער על פסק הדין, ובית המשפט הפך את ההחלטה, ביטל את הקנס והתיר לדוכס אאוסטה להשתמש בשם "סבויה".
ויטוריו אמנואלה נפטר ב-3 בפברואר 2024.
פרשיות בחייו עריכה
הכרזתו כמלך איטליה עריכה
ב-15 בדצמבר 1969 הכריז ויטוריו אמנואלה על עצמו חד-צדדית כמלך איטליה, וטען כי בהסכמתו להיכנע למשאל עם על מקומו כראש המדינה, ויתר אביו - אומברטו השני, מלך איטליה על זכותו לכתר. ויטוריו אמנואלה נקט בפעולה הזאת, לאחר שאביו קרא לנסיך אמדאו, דוכס אאוסטה לבקר אותו בפורטוגל, כדי שיוכל למנותו כיורשו. תחת סמכותו כמלך איטליה, העניק ויטוריו אמנואלה לארוסתו את התואר "דוכסית סנט'אנה די ולדיירי".
הריגת דירק האמר עריכה
בליל 17 באוגוסט או בבוקר 18 באוגוסט 1978, שהה ויטוריו אמנואלה באי קאבאלו (השוכן בחוף הדרומי של קורסיקה), ולפתע גילה כי סירת הגומי של היאכטה שלו נלקחה וחוברה ליאכטה סמוכה. ויטוריו אמנואלה התחמש ברובה, וניסה לעלות על הספינה. הוא ירה לעבר נוסע שקם לעברו, אך הירייה החטיאה את הנוסע ופצעה אנושות את דירק האמר (בנה בן ה-19 של רייק גירד האמר), שישן על סיפון יאכטה סמוכה נוספת. הנסיך הודה באחריותו האזרחית למוות במכתב מיום 28 באוגוסט, וב-7 בנובמבר מת דירק האמר מפצעיו, ובעקבות כך ויטוריו אמנואלה נעצר.
ב-11 באוקטובר 1989 הוגש כתב אישום נגד ויטוריו אמנואלה באשמת גרימת נזק קטלני והחזקת נשק מסוכן, אך ב-18 בנובמבר 1991, לאחר 13 שנות הליכים משפטיים, זיכה אותו בית-המשפט של פריז, מהפציעה הקטלנית והריגתו שלא במתכוון, ומצא אותו אשם רק בהחזקה בלתי-רשמית של רובה M1 גאראנד, והוא קיבל עונש מאסר על תנאי של שישה חודשים.
טענות אנטישמיות עריכה
בשנת 2003 אמר ויטוריו אמנואלה, שהחוקים האנטישמיים שנחקקו תחת שלטונו של מוסוליני היו "לא כל כך נוראים". גם בכירים אחרים מבית סבויה בעבר, המעיטו בחשיבותם של החוקים האנטי-יהודיים שנחתמו על ידי סבו של ויטוריו אמנואלה – ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה. נשיא איגוד הקהילות היהודיות של איטליה, עמוס לוצאטו, אמר בריאיון לעיתון קוריירה דלה סרה, "אני לא אומר שהוא זה שחתם על חוקי הגזע ב-1938, אך כיורש בית סבויה, ויטוריו אמנואלה מעולם לא התרחק מהם".
ב-27 בינואר 2005, במכתב שפורסם בעיתון קוריירה דלה סרה, פרסם ויטוריו אמנואלה התנצלות למנהיגות היהודית באיטליה וביקש סליחה מהקהילה היהודית באיטליה, והצהיר כי זו הייתה טעות עבור המשפחה המלכותית האיטלקית לחתום על חוקי הגזע של 1938.
מאבק עם דוכס אאוסטה עריכה
ב-21 במאי 2004 קיים חואן קרלוס הראשון, מלך ספרד ארוחת ערב בארמון זרזואלה ערב חתונת בנו פליפה, נסיך אסטוריאס. במהלך הערב נתן ויטוריו אמנואלה שני אגרופים לדודנו הנסיך אמדאו, דוכס אאוסטה בפנים, וגרם לו ליפול במדרגות. אנה מריה, מלכת יוון לשעבר תפסה את אמדאו, כדי למנוע ממנו להיפצע שוב, ועזרה לו להיכנס לבית, תוך שהיא מחזיקה את פניו המדממות עד שניתן היה לתת לו עזרה ראשונה. כתוצאה מהאירוע, חואן קרלוס, בן דודם של שני הגברים, הצהיר כי "לעולם לא עוד" ויותר הוא לא יזמין ביחד שני טוענים לכתר.
מאסר עריכה
ב-16 ביוני 2006 נעצר ויטוריו אמנואלה בווארנה ונכלא בפוטנצה, באשמת שחיתות וגיוס של זונות ללקוחות של קאסינו די קאמפיונה בקאמפיונה ד'איטליה.
החקירה התנהלה על ידי השופט האיטלקי ג'ון וודקוק, ממוצא בריטי, המפורסם במעצרים של אח"מים אחרים.
כעבור כמה ימים שוחרר ויטוריו אמנואלה והושם במעצר בית, וב-20 ביולי 2006 הוא שוחרר אף ממעצר הבית, אך נאלץ להישאר בגבולות איטליה. בעקבות המעצר דיווח העיתון לה רפובליקה, שבנו של ויטוריו אמנואלה – אמנואלה פיליברטו, נסיך ונציה התרחק מאביו. בשנים 2007 ו-2010 זוכה ויטוריו אמנואלה מכל החשדות נגדו.
בקשת פיצויים מאיטליה עריכה
בשנת 2007 תבעו ויטוריו אמנואלה ובנו אמנואלה פיליברטו, נסיך ונציה, כי המדינה תשלם פיצויים כספיים בסך של 260 מיליון אירו ותתחיל בהשבתם המלאה של כל הנכסים והחפצים שהוחרמו מבית המלוכה לאחר ביטול המלוכה. תביעת הנזקים הכספיים התבססה על עוול מוסרי במהלך הגלות. ממשלת איטליה דחתה את הבקשה וציינה, כי בתגובה היא רשאית לדרוש פיצויים בגין נזקים היסטוריים של בית המלוכה.
אילן יוחסין עריכה
