ויינה אלטונן
ויינה ואלדמר אלטונן (בפינית: Wäinö Valdemar Aaltonen; 8 במרץ 1894 – 30 במאי 1966) היה פסל פיני. נחשב לאחד מגדולי הפסלים של פינלנד במאה העשרים.
 | |
| ויינה אלטונן | |
| לידה |
8 במרץ 1894 קארינאיינן, פינלנד  |
|---|---|
| פטירה |
30 במאי 1966 (בגיל 72) הלסינקי, פינלנד |
| שם לידה |
Wäinö Waldemar Aaltonen |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
מ-1916 |
| תחום יצירה |
אמנות, פיסול |
| יצירות ידועות | ראו בהמשך הערך |
| פרסים והוקרה |
מדליית הנסיך אויגן (1947) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת הלסינקי (1950) דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לונד (1941) |
| בן או בת זוג |
Aino Pietiläinen (1920–1929) |
| צאצאים |
מאטי אאלטונן, Maija Aaltonen |
  | |
קורות חיים עריכה
אלטונן נולד בכפר קארינאיינן שבפינלנד והיה בנו של חייט. בילדותו הפך חירש ונשלח לבית ספר לציור של אגודת האמנות של טורקו בגיל 16. אלטונן למד בבית ספר זה בין השנים 1910–1915. בבית הספר למד ציור, אולם לימד את עצמו פיסול.
בשנת 1923 נסע לאיטליה, שם הושפע מהקוביזם ומהפוטוריזם.
עם הקמת רפובליקת פינלנד ולאחר מלחמת העולם הראשונה פיסל אלטונן אנדרטאות לנופלים במלחמות אלה, והיה לפסל הלאומי של פינלנד. יצירותיו הציגו פסלים מונומנטליים של תושבי פינלנד, ושל אישי תרבות וציבור פיניים. ב-1925 יצר פסל ברונזה של פאבו נורמי, שהוצב בחזית אצטדיון הלסינקי.
ב-1927 הוצגה תערוכה מיצירותיו בסטוקהולם.
פסל נודע נוסף שיצר אלטונן היה פסלו של ז'אן סיבליוס בשנת 1928, העשוי ברונזה.
מרבית פסליו של אלטונן עשויים ברונזה, אך הוא פיסל גם באבן ובזכוכית.
אלטונן נישא ארבע פעמים.
יצירות רבות שלו מוצגות כיום בתצוגת קבע במוזיאון ויינה אלטונן לאמנות שבטורקו.
יצירותיו עריכה
- Tytön pää, 1917
- Graniittipoika, 1917-1920
- Maria Jotuni, 1918-1920
- Opettajani, 1919
- Aaro Hellaakosken pronssipää, 1919
- Savonlinnan sankaripatsas (קבר הגיבורים), 1919-1921
- Punagraniittinen neito, 1923
- Mustagraniittinen neito, 1924
- פאבו נורמי, juoksijapatsas, 1924-1925
- Seisova nainen, 1920-1924
- Istuva nainen, 1920-1925
- Uimaan lähtevä nainen, 1924
- Turun Lilja, 1924-1926
- Musica, 1926
- אלכסיס קיווי, Aleksis Kiven patsas, 1926-1927
- Tampereen Hämeensillan patsaat: Eränkävijä, Veronkantaja, Kauppias ja Suomen neito, 1927-1929
- Myrsky (אנדרטה ל-53 הקורבנות של טביעת ספינת טרפדת פינית), 1930
- Eduskuntatalon täysistuntosalin syvennyksien alastonfiguurit, 1930-1932
- Aleksis Kiven patsas, 1930-1939
- Marjatta, 1934
- Delaware-muistomerkki, 1937-1938
- Vapauden jumalatar seppelöi nuoruuden, 1939-1940
- Tampereen Osuustoimintamuistomerkki, 1949-1950
- Ystävyys solmitaan (אנדרטה לערים טורקו וגוטנברג), 1948-1955
- Lahden sankaripatsas, 1952
- Rautatienrakentajien muistomerkki, 1957, Hyvinkää
- Genius ohjaa nuoruutta (הפסל ניצב בחזית ספריית אוניברסיטת טורקו), 1958-1960
- Presidenttien patsaat eduskuntatalon edessä: K. J. Ståhlberg, 1957-1958 ; P. E. Svinhufvud, 1957-1959
- Genius Montanus (הפסל ניצב על קברו של אלטונן בטורקו), 1960
קישורים חיצוניים עריכה
- ויינה אלטונן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
