בנימין זאב רייך
רבי בנימין זאב וולף (וילהלם) רייך (ה' בחשוון תרי"ג, 18 באוקטובר 1852, קרלבורג – י"ז בתמוז תרפ"ט, 25 ביולי 1927, באדן, אוסטריה), היה רב אוסטרי-הונגרי. רבה של עיר הקיט באדן הסמוכה לווינה (Baden bei Wien), קרוב לחמישים שנה.
 | |
| לידה |
18 באוקטובר 1852 ה' בחשוון תרי"ג |
|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 1927 (בגיל 74) י"ז בתמוז תרפ"ט |
| מקום פעילות | באדן, אוסטריה |
| תקופת הפעילות |
? – 25 ביולי 1927  |
| השתייכות | יהדות אוסטריה |
| תחומי עיסוק | תלמוד, אגדה והלכה |
| תפקידים נוספים | רב העיר באדן |
| רבותיו | אביו רבי אברהם יחזקאל רייך; רבי שמחה בונם סופר |
| חיבוריו | אמן והלל |
ביוגרפיה עריכה
רייך נולד ב־1853 בקרלבורג (אנ'), למשפחה רבנית הונגרית ידועה. אביו היה הרב אברהם יחזקאל רייך שכיהן אז כרב המקומי בקרלבורג, וסבו הוא הרב יעקב קופל אלטנקונשטט רבה של ורבו, ממנהיגי יהדות הונגריה האורתודוקסית.
למד בישיבת פרשבורג, ונסמך לרבנות בידי ראש הישיבה הרב שמחה בונם סופר, הרב חזקיה פייבל פלויט אב"ד שוראן ומחבר "לקוטי חבר בן חיים", והרב שמעון סידון רבה של טירנוי. נישא לסידוני זומר, ועבר לגור בסרבר (אנ'). ב־1876 נולד להם בנם הבכור נתנאל.
ב־1880, בהיותו בגיל 27, התמנה כרבה של עיר הקיט והספא באדן, בהיותה עיר קיט שמשכה מבקרים רבים מכל גוני האוכלוסייה, וכך גם מכל גוני האוכלוסייה היהודית, כעשור קודם לכן נקרעה הקהילה היהודית המקומית הקטנה בין האורתודוקסים ליריביהם הנאולוגים, מאבק שליטה זה השפיע גם על הבחירות לרבנות, והרב וילהלם רייך קיבל את ההחלטה לנהל את קהילתו במסלול הסטטוס קוו אנטה; באופן דומה נהג אחיו הרב משה (מוריץ) רייך בבאנוביץ', לאחר פטירת אביהם ב־1888. אחיהם הבכור היה הרב יעקב קופל רייך, מראשי היהדות האורתודוקסית ההונגרית במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
הרב בנימין זאב רייך היה מעורב גם בפעילות פוליטית, באוגוסט 1897 השתתף כציר בקונגרס הציוני העולמי הראשון, ובספטמבר 1923 השתתף בכנסייה הגדולה הראשונה של אגודת ישראל בווינה.
במאי 1898 נפטרה אשתו הראשונה, והוא נישא בראשית 1900 בזיווג שני לג'ני אלרן. בראשית המאה ה-20 הגיע לביקור בארץ ישראל, את רשמיו העלה בחוברת בשם "מזרחה" (בגרמנית).
בשבעה עשר בתמוז תרפ"ט (25 ביולי 1927), לאחר שנשא הספד בבית הקברות המקומי, חש ברע ונפטר. הוא נקבר באותו יום.
הותיר אחריו כתבים רבים. ספרייתו וכתביו נשלחו לארצות הברית לידי בנו הבכור, האגיפטולוג והבלשן פרופ' נתניאל יוליוס רייך, ועם מותו ב-1943 עברו יחד עם כל עזבונו לרשות דרופסי קולג' בפילדלפיה. מתוך אוסף זה הדפיס נכדו נחמן שטרנפלד, את הספר "אמן והלל" (בני ברק, תשע"א), הכולל חלק מהרצאותיו בענייני אקטואליה, שיעורים על ספר תהלים, ופירוש לפרקי אבות, לצד תשובות הלכתיות.
כתביו עריכה
כל כתביו שהודפסו בחייו, נדפסו בגרמנית:
- Patriotische Reden: Herausgegeben zum 40 jährigen Regierungs-Jubiläum Sr. Majestät des Kaisers Franz Josef I (1888)
- "Culturfragen": vom biblisch-talmudischen socialen und geschichtlichen Standpunkte aus; beleuchtet von Rabbiner W. Reich (1889)
- Gedächtnissrede auf Sr. k. k. Hoheit den durchlauchtigsten Kronprinzen Erzherzog Rudolf; gesprochen von Rabbiner W. Reich am. 6 Februar 1889 im Tempel der isr. Cultusgemeinde zu Baden b.W.
- Jesaias: Exegetisch-kritische studien vorzüglich auf historischer grundlage (1892)
- "Patriotische Reden" von W. Reich; hrsg. als weitere Folge zum 70. Geburtstage Sr. Majestät des Kaisers Franz Josef I (1900)
- "Misrachah": Nach Osten! Eine jüdische Gesellschaftsreise nach Palästina : Reisebericht (1905)[1]
- Berühmte Judengemeinden des osmanischen Reiches (1913)
קישורים חיצוניים עריכה
- ביוגרפיה של הרב בנימין זאב וולף רייך, בדף המבוא של "Wilhelm Reich Collection" באתר המרכז למחקרי יהדות מתקדמים
- געשטארבען דער הרב הכולל פון באדען, אונזער עקספרעס, 31 ביולי 1929
- ספרו
- אמן והלל, בני ברק, תשע"א, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים עריכה
- ^ חוברת זו תורגמה לעברית ונדפסה כנספח לספרו "אמן והלל" (להלן בפרק "קישורים חיצוניים").