ויליאם דיי
ויליאם רופוס דיי (באנגלית: William Rufus Day; 17 באפריל 1849 – 9 ביולי 1923), היה משפטן ודיפלומט אמריקני שכיהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית ושופט בית המשפט העליון של ארצות הברית.
 | |||||||||
| ויליאם דיי | |||||||||
| לידה |
17 באפריל 1849 רוונה, אוהיו, ארצות הברית  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
9 ביולי 1923 (בגיל 74) מישיגן, ארצות הברית | ||||||||
| מדינה |
ארצות הברית  | ||||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות של ווסט לואן | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
 | ||||||||
  | |||||||||
ביוגרפיה עריכה
דיי נולד באוהיו, בה הוא התיישב לאחר סיום לימודיו באוניברסיטת מישיגן, בשנת 1872. כעורך דין עסק דיי במשפט מסחרי ופלילי, לצד ראשית פעילותו במסגרת המפלגה הרפובליקנית. קשרי ידידותו עם ויליאם מקינלי הביאו אותו לשמש כיועצו המשפטי במערכות הבחירות של מקינלי לקונגרס, למשרת מושל אוהיו ולנשיא ארצות הברית. לאחר היבחרו לנשיאות מינה אותו מקינלי לשמש כעוזר מזכיר המדינה ג'ון שרמן. בשנת 1898 בחר הנשיא להחליף את שרמן ומינה את דיי כמחליפו.
במלחמת ארצות הברית–ספרד שימש דיי כיושב ראש המשלחת אשר ניהלה את המשא ומתן לשלום שהסתיים בחתימת הצדדים על חוזה פריז ב-10 בדצמבר 1898, חוזה אשר הפך את ארצות הברית למעצמה עולמית. לאחר מכן מונה דיי על ידי מקינלי לשופט בית המשפט לערעורים. בתפקיד זה הוא כיהן בשנים 1899–1903, עד למינויו על ידי הנשיא תאודור רוזוולט לשופט בית המשפט העליון של ארצות הברית. במהלך תקופת כהונתו פסק דיי ב-439 משפטים, מהן 18 בלבד בדעת מיעוט. בשנת 1922, בתום 19 שנות כהונה בבית המשפט, פרש דיי מתפקידו.
קישורים חיצוניים עריכה
- ויליאם דיי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ויליאם דיי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)