נשיא ארצות הברית

ראש המדינה וראש הרשות המבצעת הנבחר של ארצות הברית

נשיא ארצות הברית של אמריקהאנגלית: President of the United States, ובקיצור הרווח POTUS) הוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת הנבחר של ארצות הברית. הנשיא עומד בראש הממשל הפדרלי, והוא המפקד העליון של הכוחות של ארצות הברית.

נשיא ארצות הברית
President of the United States
דגל נשיא ארצות הברית
דגל נשיא ארצות הברית
איוש נוכחי ג'ו ביידן
תאריך כניסה לתפקיד 20 בינואר 2021
דרכי מינוי בחירה עקיפה בידי חבר האלקטורים
תחום שיפוט ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מעון ארצות הבריתארצות הברית הבית הלבן, וושינגטון די. סי.
מושב המשרה ארצות הבריתארצות הברית וושינגטון די. סי., ארצות הברית
משך כהונה קצוב ארבע שנים
ייסוד המשרה 4 במרץ 1789
איוש ראשון ג'ורג' וושינגטון
WhiteHouse.gov

הנשיא נבחר באמצעות העם בבחירות לא ישירת באמצעות חבר האלקטורים לכהונה בת ארבע שנים. הנשיא, הוא אחד משני הנבחרים הפיקודיים הנבחרים ברמה הלאומית הפדרלית, לצד סגן נשיא ארצות הברית. התיקון ה-22 לחוקה, שאושר בשנת 1951, מגביל את הנשיא מבחירה לכהונה שלישית מלאה. 45 בני אדם שירתו בתפקיד זה.[א] הנשיא הנוכחי וה-46 של ארצות הברית הוא ג'ו ביידן.

הדרישות לתפקיד עריכה

בפרק 2 לחוקת ארצות הברית נקבעו הדרישות ההכרחיות למועמדים לתפקיד הנשיא: נולד כאזרח ארצות הברית או אזרח ארצות הברית בלידתו (במקור: natural born citizen), בן 35 לפחות, ותושב ארצות הברית במשך 14 שנים לפחות. הדרישה לאזרחות מלידה מונעת ממהגרים להתמודד על התפקיד. כך למשל היה במקרה של מושל קליפורניה לשעבר, ארנולד שוורצנגר, שהוא יליד אוסטריה, ויש שקראו לשינוי החוק, כך שיאפשר לו להתמודד על הנשיאות. הצעות לבטל את הדרישה עלו מספר פעמים, אולם לא הגיעו עד כדי שינוי החוקה.

הביטוי החוקתי "אזרח מלידה" מותיר מקום נרחב לפרשנות. לא ברור האם מי שנולד להורים אזרחי ארצות הברית מחוץ לגבולה, או מי שנולד בארצות הברית להורים שאינם אזרחים (וזכה לאזרחות מכוח התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית), נחשב לאזרח מלידה. התשובה לשאלה האם אזרחים כגון אלה יכולים לכהן כנשיאים, היא ככל הנראה חיובית, אך מעולם לא עמדה למבחן משפטי. הסנאטור ג'ון מקיין, יליד אזור תעלת פנמה היה מועמד לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית ב-2008, בלי שעלו ספקות לגבי כשירות וכך גם הסנאטור בארי גולדווטר המועמד מטעם הרפובליקנים בבחירות ב-1964, שנולד באריזונה, בשעה שזו הייתה טריטוריה אמריקאית בלבד, ולא מדינה ממדינות האיחוד.

סמכויות הנשיא עריכה

  • הנשיא הוא ראש הזרוע המבצעת של הממשל הפדרלי. מלבד מינוי חברי ממשלו, הוא ממנה שגרירים, צירים, קונסולים, שופטי בית המשפט העליון ושופטים פדרליים, ואת שאר פקידי הממשל הפדרלי (על כל המינויים דרוש אישור של הסנאט). בארגונים הממשלתיים עובדים כ-4 מיליון אנשים (כמיליון מהם משרתים בכוחות המזוינים).
  • הנשיא הוא המפקד העליון (Commander in Chief) של הצבא, הצי ושל המשמר הלאומי של כל מדינה בארצות הברית, כאשר זה מגויס לשירות הממשלה הפדרלית.
  • הנשיא רשאי לתבוע דיווח בכתב על פעילות משרדי הממשלה השונים.
  • הנשיא יכול להוציא צווים נשיאותיים.
  • הנשיא בעל זכות הענקת חנינה על עבירות של חוקים פדרליים.
  • הנשיא יכול לחתום על אמנות בינלאומיות (הן זקוקות גם לאישור הסנאט ברוב של שני שלישים).
  • הנשיא בעל האפשרות להמלצה על חוקים שידונו בקונגרס, ומחויב למסור בפניו דיווח על מצב האומה.
  • הנשיא חותם ומחיל את תוקף החוקים שנתקבלו בקונגרס. אם הוא מתנגד לחוק מסוים, יש לו זכות להטיל עליו וטו שימנע את כניסת החוק לתוקף (הקונגרס יכול לעקוף זכות וטו זו אם יצליח להשיג רוב מיוחס של שני שלישים בשני בתיו).
  • על הנשיא וממשלו לדאוג שכל חוקי הקונגרס יוצאו לפועל בנאמנות ולאכוף אותם.
  • הנשיא מקבל את כתבי ההאמנה של שגרירים ונציגים זרים אחרים.

תהליך הבחירה עריכה

  ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ארצות הברית

השלב הראשון בתהליך הבחירה המודרני לנשיאות הוא הבחירות המקדימות ("פריימריז") שעורכות שתי המפלגות הגדולות (הדמוקרטית והרפובליקנית), ובהן נבחרים המועמדים לנשיאות. המועמד המנצח בוחר את מועמדו לתפקיד סגן הנשיא, ובהמשך נערכות הבחירות הכלליות לנשיאות (הנשיא וסגנו הם בעלי התפקידים היחידים שנבחרים על ידי כלל הציבור האמריקני – חברי הקונגרס נבחרים כנציגי מדינות או מחוזות בחירה, ובעלי תפקידים אחרים ממונים על ידי הממשל).

שיטת הבחירות לנשיאות איננה ישירה (כזו שבה הזוכה הוא זה שזכה לרוב קולות הבוחרים) אלא באמצעות חבר האלקטורים. כל מדינה בוחרת נציגים לחבר האלקטורים והוא זה אשר בוחר את הנשיא. מספר האלקטורים בכל מדינה נקבע לפי מספר הנציגים בבית הנבחרים (שהוא יחסי לגודל האוכלוסייה ונקבע אחת לעשור) ועוד מספר הנציגים בסנאט (שהוא שניים בכל המדינות). מספר האלקטורים הקטן ביותר הוא שלושה ונכון ל-2016, קיימות שמונה מדינות עם מספר כזה של אלקטורים. לבירה וושינגטון די. סי. מוקצה מספר האלקטורים של המדינה הקטנה ביותר (שלושה). ארבע המדינות עם מספר האלקטורים הגדול ביותר בעשור השני של המאה ה-21 הן קליפורניה (55), טקסס (38), ניו יורק (29) ופלורידה (29). בכל המדינות למעט נברסקה ומיין (לשתיהן מספר אלקטורים מועט, יחסית), מועמד שזכה ברוב הקולות במדינה מסוימת, גורף את כל קולות האלקטורים של אותה מדינה. מסיבה זאת, מערכת הבחירות של שני המועמדים מתמקדת בעיקר במדינות ה"מתנדנדות", בהן אין יתרון ברור למפלגה מסוימת. ייתכן מצב שבו מועמד זוכה ליותר קולות כלליים (מה שמכונה "Popular Vote") אך פחות קולות אלקטורליים, ולכן מפסיד בבחירות (למשל אל גור, שהפסיד בבחירות 2000 לג'ורג' ווקר בוש, והילרי קלינטון שהפסידה לדונלד טראמפ בבחירות 2016).

משך הכהונה עריכה

החוקה קבעה שמשך כהונת הנשיא (בין הבחירות) הוא ארבע שנים. בתחילה לא הגבילה החוקה את תקופת הכהונה המצטברת בתפקיד (אם ייבחר הנשיא מחדש), אך הנשיא הראשון ג'ורג' וושינגטון קבע את התקדים בו נשיא פורש אחרי שתי תקופות כהונה.

בעקבות כך, רק הנשיאים יוליסס ס. גרנט ותאודור רוזוולט חככו בדעתם האם לנסות להיבחר לכהונה שלישית, ורק הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט ניסה (והצליח) להיבחר לכהונה שלישית ואף רביעית. לאחר בחירתו של האחרון לארבע תקופות כהונה עבר התיקון ה-22 לחוקה, שהתקבל בשנת 1951 והגביל את תקופות הכהונה האפשריות לשתיים (בנסיבות רגילות – עד שמונה שנים, ובנסיבות מיוחדות – עד עשר שנים).

משנת קבלת התיקון, חמישה נשיאים נבחרו לשתי תקופות כהונה רצופות: דווייט אייזנהאואר, רונלד רייגן, ביל קלינטון, ג'ורג' ווקר בוש וברק אובמה. הגבלת שתי תקופות הכהונה בתוקף גם אם תקופות הכהונה אינן רצופות, והיא בתוקף לכל חייו של הנשיא וגם תקופת צינון לא תכשיר אותו לחזור למשרת הנשיא. על אותו המשקל, נשיא יכול להיבחר לשתי תקופות כהונה לא רצופות, כמו הנשיא גרובר קליבלנד.

משכן הנשיא, שכרו ותנאים נלווים עריכה

מעונו הרשמי של הנשיא ושל משפחתו הוא הבית הלבן, הנמצא בשדרות פנסילבניה מספר 1600 בעיר הבירה וושינגטון. בית הנופש הרשמי שלו נמצא בקמפ דייוויד שבמדינת מרילנד (בסמוך לעיר וושינגטון), ובית הארחתו הרשמי הוא בלייר האוס.

הקונגרס הראשון קבע ששכרו של וושינגטון יהיה 25,000 דולרים לשנה, סכום השווה לכ-340,000 דולרים ב-2015. וושינגטון, על אף הקושי הפיננסי שהיה נתון בו, דחה את המשכורת בתחילה כדי לא להיתפס כתאב בצע. הקונגרס המשיך לשכנע אותו, ולבסוף הסכים וושינגטון, מחשש שיקבע תקדים לפיו משרת הנשיא תוגבל אך ורק לעשירים שיוכלו למלא את תפקידם גם ללא משכורת. משנת 2001, השכר השנתי של הנשיא הוא 400 אלף דולר. הנשיא זוכה לשכר הגבוה ביותר במגזר הציבורי, ולכן השכר שלו מתעדכן בהתאם לשינויים במשק. ציוני דרך בולטים בשכר הנשיא:

לרשות הנשיא עומד מטוס מיוחד מדגם בואינג 747, המכונה "אייר פורס 1" המתופעל על ידי כנף אווירית 89 מבסיס אנדרוז בסמוך לוושינגטון די.סי. לטיסות לטווחים קצרים, משמש מסוק מיוחד מדגם סי-קינג, המכונה "מארין 1" המתופעל על ידי טייסת המסוקים HMX-1. המכוניות הנשיאותיות הן לימוזינות משוריינות מתוצרת קדילאק. לוחית הרישוי של הלימוזינה הנשיאותית נושאת את הכיתוב "USA 1".

הנשיא ובני משפחתו נשמרים בכל עת על ידי סוכנים של השירות החשאי של ארצות הברית.

הטבות הניתנות לנשיאים לאחר סיום כהונתם: תקציב עבור לשכה וצוות עובדים, פנסיה חודשית (משנת 1958) ומימון להקמת ספרייה נשיאותית.

מדי בוקר מקבל הנשיא את התקציר היומי לנשיא (מוכר גם כ-President’s Daily Brief. PDB) התקציר הוא סיכום סודי ביותר של המודיעין האמריקאי ואירועי העולם. התקציר מופק על ידי ראש המודיעין הלאומי.

לכל מקום אשר אליו הולך הנשיא, מתלווה אליו שליש צבאי אשר נושא את מזוודת הפוטבול (מזוודה מסוג זירו האליברטון) במשקל של 20 ק"ג שמכילה את הצפנים לשיגור נשק גרעיני.

שבועת התפקיד ויום ההשבעה עריכה

  ערך מורחב – השבעת נשיא ארצות הברית
 
המסוק הנשיאותי מטיס בפעם האחרונה את ג'ורג' ווקר בוש ורעייתו בעוזבם את וושינגטון, לאחר השבעתו של ברק אובמה לנשיאות. במרכז מדרגות הקפיטול, מנופפים לשלום הנשיא הנכנס אובמה, סגנו ביידן ונשותיהם (20 בינואר 2009)

לפני כניסתו לתפקיד באופן רשמי, על הנשיא הנבחר לשאת שבועה מיוחדת. שבועה זו, הכתובה בחוקה, היא:

אני נשבע חגיגית כי אמלא בנאמנות את תפקיד נשיא ארצות הברית, וכי אעשה כמיטב יכולתי לשמר, לשמור ולהגן על חוקת ארצות הברית.

המקור באנגלית
I do solemnly swear that I will faithfully execute the Office of President of the United States, and will to the best of my ability, preserve, protect and defend the Constitution of the United States.

נשיא רשאי להצהיר אמונים, במקום לשאת שבועה, אך מעולם לא היה נשיא שעשה כן. כל הנשיאים מאז ג'ורג' וושינגטון בחרו גם להוסיף בסופה של השבועה את המילים "So help me god" (כה יעזרני אלוהים), אף על פי שמילים אלה אינן מופיעות באף טקסט רשמי. את ההשבעה עורך נשיא בית המשפט העליון, והיא נעשית כאשר יד אחת של הנשבע, הנשיא הנבחר, מונחת על ספר התנ"ך. בהשבעות הנשיאים האחרונים, הונחה ידם על אותו הספר עליו הניח ידו אברהם לינקולן בעת השבעתו.

מאז 1937 יום השבעתו לתפקיד של הנשיא הוא 20 בינואר, קודם לכן היה זה ב-4 במרץ. מאז 1985, נעשית ההשבעה בצהרי היום, לרגלי בית הנבחרים, אלא אם כן, מזג האוויר החורפי אינו מאפשר זאת (כפי שהיה בעת השבעתו של רונלד רייגן לתקופת הכהונה השנייה שלו).

לאחר ההשבעה, נערכת בחצר בית הנבחרים פרידה של הנשיא ורעייתו מהזוג הנשיאותי היוצא, ולאחריה עוזבים האחרונים באופן רשמי את עיר הבירה. בעשורים האחרונים, עזיבת גבעת הקפיטול נעשית במסוק הנשיאותי. זה, לוקח בפעם האחרונה את הנשיא היוצא אל מחוז חפצו. לאחר מכן, יוצאת מהמקום שיירה, שבמרכזה רכבו של הנשיא. השיירה נוסעת באיטיות במסלול ידוע מראש בעיר, אשר לאורכו מתקבצים המונים, המנופפים בידיהם לנשיאם החדש. לעיתים, על פי הנוהג, יוצאים הנשיא ורעייתו מהרכב הממוגן וצועדים כברת דרך מסוימת ברגל.

בשעות הערב של יום ההשבעה, נערך מצעד חגיגי בשדרות פנסילבניה של הבירה וושינגטון. במצעד משתתפות תזמורות צעידה, המהוות נציגות של כל מדינות ארצות הברית. אלו עוברות בסך לפני הבית הלבן, כאשר הנשיא הנכנס וסגנו, בני משפחתם ומכובדים נוספים, מביטים בצועדים ומנופפים להם לשלום מתוך ביתן ממוגן, הנבנה במיוחד לצורך האירוע. מלבד התזמורות, אשר נבחרות על ידי ועדה מיוחדת, מבין רבות המבקשות להשתתף באירוע, צועדות בו גם תזמורות צבאיות, ולכל אלו נוספים גם מיצגי ענק הנישאים על גבי משאיות. המצעד משודר בשידור חי ברשתות טלוויזיה המסקרות את אירועי אותו יום.

לאחר המצעד החגיגי, נערכים בוושינגטון נשפים שונים לרגל היום המיוחד. מקובל כי הנשיא הנכנס ורעייתו יפקדו כעשרה מהם.

בעוד שטקס ההשבעה עצמו ממומן על ידי המדינה, נשפים רבים הנערכים ביום הזה ממומנים על ידי אנשים פרטיים או חברות.[1]

ממלאי מקום עריכה

  ערך מורחב – סדר הירושה של נשיא ארצות הברית

ממלא מקומו של הנשיא במקרה שנשיא לא מסיים את תקופת כהונתו (בעקבות מוות, התפטרות, הדחה, חוסר יכולת לתפקד או כל סיבה אחרת) הוא סגן הנשיא. החוק האמריקני הגדיר רשימה של בכירי ממשל, בסדר ההחלפה של תפקיד הנשיא בפועל:

# תפקיד נושא משרה נוכחי
1 סגנית הנשיא קמלה האריס
2 יושב ראש בית הנבחרים קווין מקארתי
3 הנשיאה הזמנית של הסנאט פטי מארי
4 מזכיר המדינה אנתוני בלינקן
5 מזכירת האוצר ג'נט ילן
6 מזכיר ההגנה לויד אוסטין
7 התובע הכללי מריק גרלנד
8 מזכירת הפנים דב האלנד
9 מזכיר החקלאות טום וילסאק
10 מזכירת המסחר ג'ינה ריימונדו
11 מזכיר העבודה מרטי וולש
12 מזכיר הבריאות ושירותי האנוש חבייר ביסרה
13 מזכירת השיכון והפיתוח העירוני מרשה פאדג'
14 מזכיר התחבורה פיט בוטיג'ג'
15 מזכירת האנרגיה ג'ניפר גרנהולם
16 מזכיר החינוך מיגל קרדונה
17 המזכיר לענייני חיילים משוחררים דניס מקדאנה
18 מזכיר ביטחון המולדת אלחנדרו מיורקס

רשימת הנשיאים עריכה

  ערך מורחב – רשימת נשיאי ארצות הברית

נכון ל-2022, כיהנו בארצות הברית 45 אנשים כנשיא (כולל הנשיא המכהן). עם זאת, על פי המניין המקובל בארצות הברית מונים 46 נשיאים, שכן גרובר קליבלנד כיהן שתי תקופות לא רצופות והוא מכונה הן הנשיא ה-22 והן הנשיא ה-24.

19 מנשיאי ארצות הברית השתייכו למפלגה הרפובליקנית, 17 מנשיאי ארצות הברית השתייכו למפלגה הדמוקרטית, 9 מנשיאי ארצות הברית השתייכו למפלגות אחרות ואחד (ג'ורג' וושינגטון), היה מועמד חסר מפלגה.

 
נשיאי ארצות הברית
מס. דיוקן שם

(תקופת חיים)

מפלגה תקופת כהונה מערכות בחירות סגן נשיא
התחלה סיום
1   ג'ורג' וושינגטון

George Washington

(1732–1799)

עצמאי 30 באפריל 1789 4 במרץ 1797 1789

1792

ג'ון אדמס
2   ג'ון אדמס

John Adams

(1735–1826)

המפלגה הפדרליסטית 4 במרץ 1797 4 במרץ 1801 1796 תומאס ג'פרסון
3   תומאס ג'פרסון

Thomas Jefferson

(1743–1826)

המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית 4 במרץ 1801 4 במרץ 1809 1800 ארון בר

4 במרץ 1801 – 4 במרץ 1805

1804 ג'ורג' קלינטון

4 במרץ 1805 – 4 במרץ 1809

4   ג'יימס מדיסון

James Madison

(1751–1836)

4 במרץ 1809 4 במרץ 1817 1808 ג'ורג' קלינטון

4 במרץ 1809 – 20 באפריל 1812

מת בכהונתו

ללא
1812 אלברידג' גרי

4 במרץ 1813 – 23 בנובמבר 1814

מת בכהונתו

ללא
5   ג'יימס מונרו

James Monroe

(1758–1831)

4 במרץ 1817 4 במרץ 1825 1816

1820

דניאל טומפקינס
6   ג'ון קווינסי אדמס

John Quincy Adams

(1767–1848)

4 במרץ 1825 4 במרץ 1829 1824 ג'ון קלהון
7   אנדרו ג'קסון

Andrew Jackson

(1767–1845)

המפלגה הדמוקרטית 4 במרץ 1829 4 במרץ 1837 1828 ג'ון קלהון

4 במרץ 1829 – 28 בדצמבר 1832

התפטר מכהונתו

ללא
1832 מרטין ואן ביורן

4 במרץ 1833 – 4 במרץ 1837

8   מרטין ואן ביורן

Martin Van Buren

(1782–1862)

4 במרץ 1837 4 במרץ 1841 1836 ריצ'רד ג'ונסון
9   ויליאם הנרי האריסון

William Henry Harrison

(1773–1841)

המפלגה הוויגית 4 במרץ 1841 4 באפריל 1841

מת בכהונתו

1840 ג'ון טיילר
10   ג'ון טיילר

John Tyler

(1790–1862)

המפלגה הוויגית

עד 13 בספטמבר 1841

4 במרץ 1841 4 במרץ 1845 ללא
עצמאי
11   ג'יימס פולק

James K. Polk

(1795–1849)

המפלגה הדמוקרטית 4 במרץ 1845 4 במרץ 1849 1844 ג'ורג' דאלאס
12   זאכרי טיילור

Zachary Taylor

(1784–1850)

המפלגה הוויגית 4 במרץ 1849 9 ביולי 1850

מת בכהונתו

1848 מילרד פילמור
13   מילרד פילמור

Millard Fillmore

(1800–1874)

9 ביולי 1850 4 במרץ 1853 ללא
14   פרנקלין פירס

Franklin Pierce

(1804–1869)

המפלגה הדמוקרטית 4 במרץ 1853 4 במרץ 1857 1852 ויליאם רופוס קינג

4 במרץ – 18 באפריל 1853

מת בכהונתו

ללא
15   ג'יימס ביוקנן

James Buchanan

(1791–1868)

4 במרץ 1857 4 במרץ 1861 1856 ג'ון ברקינרידג'
16   אברהם לינקולן

Abraham Lincoln

(1809–1865)

המפלגה הרפובליקנית 4 במרץ 1861 15 באפריל 1865

נרצח בכהונתו

1860 האניבל המלין

4 במרץ 1861 – 4 במרץ 1865

האיחוד הלאומי 1864 אנדרו ג'ונסון

4 במרץ 1865 – 15 באפריל 1865

17   אנדרו ג'ונסון

Andrew Johnson

(1808–1875)

15 באפריל 1865 4 במרץ 1869 ללא
המפלגה הדמוקרטית
18   יוליסס ס. גרנט

Ulysses S. Grant

(1822–1885)

המפלגה הרפובליקנית 4 במרץ 1869 4 במרץ 1877 1868 סקיילר קולפקס

4 במרץ 1869 – 4 במרץ 1873

1872 הנרי וילסון

4 במרץ 1873 – 22 בנובמבר 1875

מת בכהונתו

ללא
19   רתרפורד הייז

Rutherford B. Hayes

(1822–1893)

4 במרץ 1877 4 במרץ 1881 1876 ויליאם א. וילר
20   ג'יימס גרפילד

James A. Garfield

(1831–1881)

4 במרץ 1881 9 בספטמבר 1881

נרצח בכהונתו

1880 צ'סטר ארתור
21   צ'סטר ארתור

Chester A. Arthur

(1829–1886)

9 בספטמבר 1881 4 במרץ 1885 ללא
22   גרובר קליבלנד

Grover Cleveland

(1837–1908)

המפלגה הדמוקרטית 4 במרץ 1885 4 במרץ 1889 1884 תומאס הנדריקס

4 במרץ – 25 בנובמבר 1885

מת בכהונתו

ללא
23   בנג'מין הריסון

Benjamin Harrison

(1833–1901)

המפלגה הרפובליקנית 4 במרץ 1889 4 במרץ 1893 1888 לוי פ. מורטון
24   גרובר קליבלנד

Grover Cleveland

(1837–1908)

המפלגה הדמוקרטית 4 במרץ 1893 4 במרץ 1897 1892 עדלי סטיבנסון
25   ויליאם מקינלי

William McKinley

(1843–1901)

המפלגה הרפובליקנית 4 במרץ 1897 14 בספטמבר 1901

נרצח בכהונתו

1896 גארט הוברט

4 במרץ 1897 – 21 בנובמבר 1899

מת בכהונתו

ללא
1900 תאודור רוזוולט

4 במרץ – 14 בספטמבר 1901

26   תאודור רוזוולט

Theodore Roosevelt

(1858–1919)

14 בספטמבר 1901 4 במרץ 1909 ללא
1904 צ'ארלס וורן פיירבנקס
27   ויליאם הווארד טאפט

William Howard Taft

(1857–1930)

4 במרץ 1909 4 במרץ 1913 1908 ג'יימס שרמן

4 במרץ 1909 – 30 באוקטובר 1912

מת בכהונתו

ללא
28   וודרו וילסון

Woodrow Wilson

(1856–1924)

המפלגה הדמוקרטית 4 במרץ 1913 4 במרץ 1921 1912

1916

תומאס מרשל
29   וורן הרדינג

Warren G. Harding

(1865–1923)

המפלגה הרפובליקנית 4 במרץ 1921 2 באוגוסט 1923

מת בכהונתו

1920 קלווין קולידג'
30   קלווין קולידג'

Calvin Coolidge

(1872–1933)

2 באוגוסט 1923 4 במרץ 1929 ללא

2 באוגוסט 1923 – 4 במרץ 1925

1924 צ'ארלס דוז
31   הרברט הובר

Herbert Hoover

(1874–1964)

4 במרץ 1929 4 במרץ 1933 1928 צ'ארלס קרטיס
32   פרנקלין דלאנו רוזוולט

Franklin D. Roosevelt

(1882–1945)

המפלגה הדמוקרטית 4 במרץ 1933 12 באפריל 1945

מת בכהונתו

1932

1936

ג'ון גארנר

4 במרץ 1933 – 20 בינואר 1941

1940 הנרי וולאס

20 בינואר 1941 – 20 בינואר 1945

1944 הארי טרומן

20 בינואר 1945 – 12 באפריל 1945

33   הארי טרומן

Harry S. Truman

(1884–1972)

12 באפריל 1945 20 בינואר 1953 ללא
1948 אלבן ברקלי

20 בינואר 1949 – 20 בינואר 1953

34   דוויט אייזנהאואר

Dwight D. Eisenhower

(1890–1969)

המפלגה הרפובליקנית 20 בינואר 1953 20 בינואר 1961 1952

1956

ריצ'רד ניקסון
35   ג'ון פיצג'רלד קנדי

John F. Kennedy

(1917–1963)

המפלגה הדמוקרטית 20 בינואר 1961 22 בנובמבר 1963

נרצח בכהונתו

1960 לינדון ג'ונסון
36   לינדון ג'ונסון

Lyndon Johnson

(1908–1973)

22 בנובמבר 1963 20 בינואר 1969 ללא
1964 יוברט האמפרי

20 בינואר 1965 – 20 בינואר 1969

37   ריצ'רד ניקסון

Richard Nixon

(1913–1994)

המפלגה הרפובליקנית 20 בינואר 1969 9 באוגוסט 1974

התפטר מכהונתו

1968 ספירו אגניו

20 בינואר 1965 – 10 באוקטובר 1973

התפטר מכהונתו

1972
ללא
ג'רלד פורד

6 בדצמבר 1973 – 9 באוגוסט 1974

38   ג'רלד פורד

Gerald Ford

(1913–2006)

9 באוגוסט 1974 20 בינואר 1977 ללא
נלסון רוקפלר

19 בדצמבר 1974 – 20 בינואר 1977

39   ג'ימי קרטר

Jimmy Carter

(1924–)

המפלגה הדמוקרטית 20 בינואר 1977 20 בינואר 1981 1976 וולטר מונדייל
40   רונלד רייגן

Ronald Reagan

(1911–2004)

המפלגה הרפובליקנית 20 בינואר 1981 20 בינואר 1989 1980

1984

ג'ורג' הרברט ווקר בוש
41   ג'ורג' הרברט ווקר בוש

George H. W. Bush

(1924–2018)

20 בינואר 1989 20 בינואר 1993 1988 דן קווייל
42   ביל קלינטון

Bill Clinton

(1946–)

המפלגה הדמוקרטית 20 בינואר 1993 20 בינואר 2001 1992

1996

אל גור
43   ג'ורג' ווקר בוש

George W. Bush

(1946–)

המפלגה הרפובליקנית 20 בינואר 2001 20 בינואר 2009 2000

2004

דיק צ'ייני
44   ברק אובמה

Barack Obama

(1961–)

המפלגה הדמוקרטית 20 בינואר 2009 20 בינואר 2017 2008

2012

ג'ו ביידן
45   דונלד טראמפ

Donald J. Trump

(1946–)

המפלגה הרפובליקנית 20 בינואר 2017 20 בינואר 2021 2016 מייק פנס
46   ג'ו ביידן

Joe Biden

(1942–)

המפלגה הדמוקרטית 20 בינואר 2021 מכהן 2020 קמלה האריס

ראו גם עריכה

  ספר: נשיאי ארצות הברית
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים עריכה

ביאורים עריכה

  1. ^ בספירת שתי כהונותיו הלא רציפות של גרובר קליבלנד

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Trump’s Team to Raise Millions for Jan. 20 Events, באתר המודיע, 24 בנובמבר 2016