ויליאם הנרי הריסון מוריס הבן

גנרל בצבא ארצות הברית, שפיקד על כוחות השריון במלחמת העולם השנייה

ויליאם הנרי הריסון מוריס הבןאנגלית: William Henry Harrison Morris, Jr.‎;‏ 22 במרץ 189030 במרץ 1971) היה לוטננט גנרל בצבא ארצות הברית אשר פיקד על כוחות שריון במלחמת העולם השנייה.

ויליאם הנרי הריסון מוריס הבן
William Henry Harrison Morris, Jr.‎
ויליאם הנרי הריסון מוריס הבן
ויליאם הנרי הריסון מוריס הבן
לידה 22 במרץ 1890
אושן גרוב, ניו ג'רזי, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
פטירה 30 במרץ 1971 (בגיל 81)
וושינגטון די. סי., וושינגטון, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
השתייכות הצבא האמריקניהצבא האמריקני צבא ארצות הברית
תקופת הפעילות 19111952 (כ־41 שנים)
דרגה לוטננט גנרל (צבא ארצות הברית) לוטננט גנרל
תפקידים בשירות
מפקד דיוויזיית השריון ה-6
מפקד קורפוס השריון ה-2
מפקד הקורפוס המוטס ה-18
מפקד דיוויזיית השריון ה-10
מפקד הקורפוס ה-6
מפקד פיקוד הגנת הקריביים
פעולות ומבצעים
עיטורים
צלב השירות המצוין (ארצות הברית)  צלב השירות המצוין
מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)  מדליית השירות המצוין
לגיון ההצטיינות (לגיונר) לגיון ההצטיינות (לגיונר)
כוכב הכסף  כוכב הכסף
כוכב הארד  כוכב הארד
לב הארגמן  לב הארגמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

תחילת דרכו עריכה

מוריס נולד ב-22 במרץ 1890 בעיר אושן גרוב שבמדינת ניו ג'רזי, ארצות הברית. לאחר שסיים את לימודיו, נרשם ב-1907 ללימודים באקדמיה הצבאית של ארצות הברית (וסט פוינט). הוא סיים את לימודיו ביוני 1911, והוצב כלוטננט משני ברגימנט הרגלים ה-19 אשר בסיסו היה בפיליפינים. בין 19121914 שרת ברגימנט הרגלים ה-15 אשר הוצב בטיינג'ין שבסין. בין 1914–1916 שרת בטקסס, ובין היתר היה קצין הכשרת מילואים ומאמן כדורסל וכן הקים משפחה עם אידה מרגריט דאונינג. ב-1917 מונה לקצין המודיעין של רגימנט הרגלים ה-9. ב-15 במאי 1917 הוא הועלה לדרגת קפטן, ולאחר הצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה קודם לדרגת מייג'ור.

ביולי 1918 נשלח לחזית המערבית כמפקד הגדוד ה-1 ברגימנט הרגלים ה-360. הרגימנט שלו היה חלק מהדיוויזיה ה-90 של חיל המשלוח האמריקני בפיקודו של ג'ון פרשינג. הוא פיקד על הגדוד שלו במהלך קרב סן מייל ומתקפת מז-ארגון, ונפצע ב-1 בנובמבר 1918, רק עשרה ימים לפני תום מעשי האיבה ב-11 בנובמבר. על חלקו במהלך המלחמה קיבל את צלב השירות המצוין - העיטור השני בחשיבותו של הכוחות המזוינים של ארצות הברית, וכן את לב הארגמן. לאחר סיום המלחמה, הגדוד שלו נותר בגרמניה כחלק מכוח הכיבוש האמריקני שם. לאחר חזרתו לארצות הברית שימש כראש מטה הקורפוס ה-9. עד 1937 למד במכללות שונות ומילא תפקידי ניהול ומטה. ב-1937 מונה למפקד הגדוד ה-2 שברגימנט הרגלים ה-66 אשר הוצב בפורט בנינג, ג'ורג'יה. בין 19381940 הוצב במטה הכללי, ולקראת סוף שנת 1940 מונה למפקד רגימנט השריון ה-66.

מלחמת העולם השנייה עריכה

  ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

עם כניסתה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה בדצמבר 1941, היה מוריס מפקד רגימנט השריון ה-66. בפברואר 1942 הועלה לדרגת בריגדיר גנרל (כוכב אחד), ומונה למפקד דיוויזיית השריון ה-6. במאי 1943 הוא הועלה לדרגת מייג'ור גנרל (שני כוכבים), ומונה למפקד קורפוס השריון ה-2. הוא נשלח כמשקיף על פלישת בעלות הברית לאיטליה באזור סלרנו, ובספטמבר 1943 חזר לארצות הברית. ב-9 באוקטובר של אותה שנה הפך הקורפוס שלו לקורפוס מוטס, ושמו שונה ל"קורפוס המוטס ה-18". ביולי 1944, בעקבות בקשה ששלח לג'ורג' מרשל, הוא הועבר לפקד על דיוויזיית השריון ה-10 ("טייגר"). ב-23 בספטמבר של אותה שנה, נשלחה הדיוויזיה שלו לחזית המערבית ונכנסה לצרפת דרך נמל שרבורג, ולאחר חודש אימונים נשלחה לחזית כחלק מהארמייה השלישית של ג'ורג' פטון.

הדיוויזיה שלו השתתפה בכיבוש מארס לה-טור ומץ מידי הגרמנים, ובפריצת קו זיגפריד. ב-18 בדצמבר 1944 נכנס צוות קרב מהדיוויזיה שלו לבסטון שבבלגיה, וחייליו היו לחיילים האמריקנים הראשונים שנכנסו אל העיר. הדיוויזיה לקחה חלק חשוב במצור על בסטון במהלך הקרב על הבליטה. בשל תפקודו המעולה בקרב הוא מונה למפקד הקורפוס ה-6, אשר היה חלק מהארמייה השביעית של אלכסנדר פאץ', אשר הייתה בתורה חלק מקבוצת הארמיות השישית של ג'ייקוב דיוורס. במסגרת זו השתתף בחציית הריין ב-24 במרץ 1945, ובפלישת בעלות הברית המערביות לגרמניה. חייליו הגיעו למעבר ברנר בגבול שווייץ ופגשו שם את כוחות הארמייה החמישית של מארק קלארק שהבקיעו מאיטליה. הוא פיקד על הקורפוס ה-6 עד סיום המלחמה.

לאחר המלחמה עריכה

לאחר סיום המלחמה שרת מוריס במשרד המלחמה בין 1945–1948, וב-1949 מונה למפקד פיקוד הגנת הקריביים של ארצות הברית, והועלה לדרגת לוטננט גנרל (שלושה כוכבים). בתפקיד זה הוא נותר עד פרישתו מהצבא ב-1952. הוא נפטר בוושינגטון די. סי. ב-30 במרץ 1971 שמונה ימים לאחר יום הולדתו ה-81. הוא נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון בווירג'יניה (מדור 5 קבר 47).

קישורים חיצוניים עריכה