פתיחת התפריט הראשי

ויליאם יוג'ין בלקסטון

ויליאם יוג'ין בלקסטון
ספרו על בעיית היהודים בתרגום לעברית

ויליאם יוג'ין בלקסטוןאנגלית: William Eugene Blackstone;‏ 6 באוקטובר 1841 - 7 בנובמבר 1935) היה כומר אוונגליסט אמריקאי וציוני נוצרי. נודע בכך שחיבר ב-1891 את עצומת בלקסטון הפרו-ציונית, הקוראת להשבת ארץ ישראל לעם היהודי ולסיוע פעיל של ארצות הברית בכך.

ביוגרפיהעריכה

בלקסטון נולד בעיירה אדמס שבמדינת ניו יורק לאנדרו וסאלי בלקסטון. בגיל 11 הפך לנוצרי אוונגליסט בעקבות כנס התעוררות נוצרי בכנסייה המתודיסטית המקומית, אותה פקדה משפחתו. במהלך מלחמת האזרחים של ארצות הברית שירת בארגון הסיוע האמריקני "המשלחת הנוצרית" - USCC. ב-1866 נישא לשרה לי סמית', והם התיישבו ב-1870 באוק-פארק הסמוכה לשיקגו, אילינוי, שם עסק בלקסטון בהשקעות בנדל"ן במקביל לפעילות דתית. לבני הזוג נולדו שני בנים ובת.

בעקבות לילה של התחבטות וחוויה רוחנית אישית שעבר, החליט בלקסטון להקדיש את חייו לעבודת האל. הוא החל לכתוב ולנאום ברחבי ארצות הברית באשר לאמונתו המשיחית. ב-1878 חיבר ספר בנושא ביאתו השנייה של ישו, שנמכר בחמישים השנים הבאות במאות אלפי עותקים ברחבי העולם ותורגם ל-48 שפות. כן חיבר מאמרים רבים בהם תיאר את עמדותיו הדתיות.

לפי חישוביו של בלקסטון, עמד העולם בסופו של העידן האחרון לפני בוא "ממלכת אלף השנים" (ימות המשיח). לפי תפיסתו, מרכיב חשוב בהבאת העידן לקצהו הוא שובם של היהודים לארץ ישראל. על פי עמדתו, מטרת שיבה זו היא לקדם את היהודים לקראת אמונה בישו לאחר מלחמת גוג ומגוג. לפיכך החל לעסוק בנאומיו שיבת היהודים לארץ ישראל.

בשנים 1888-1889 סייר בלקסטון בארץ ישראל יחד עם בתו, פלורה. הוא התרשם שהארץ שוממה ובמקביל התרשם ממושבות העלייה הראשונה שהחלו להתפתח. הוא ראה בכך אישוש לתפיסתו ולחישוביו לפיו הרגע להשבת העם היהודי לארצו הגיע. במקביל ביטא דאגה לגורלם של יהודי רוסיה, שסבלו מפוגרומים (שכונו "הסופות בנגב"). ב-24-25 בנובמבר 1890 כינס בשיקגו ועידה בין-דתית לחשיבה על עתיד העם היהודי.

לאחר הוועידה, ב-1891, כתב בלקסטון עצומה שנועדה לעורר את ממשל ארצות הברית לפעולה אקטיבית על מנת להחזיר את היהודים לארץ ישראל, מתוך טיעונים של יחסים בינלאומיים ולא בלשון דתית או משיחית. על עצומת בלקסטון חתמו 431 אמריקאים בעלי עמדה, רובם פרוטסטנטים: ראשי ערים, מושלים, חברי קונגרס, אנשי דת בכירים, שופטים, עיתונאים, עורכים ומוציאים לאור של עיתונים חשובים ואנשי עסקים חשובים. העצומה הועברה לנשיא ארצות הברית בנג'מין הריסון ב-5 במרץ 1891, אך השפעתה לגבי המדיניות האמריקאית הייתה זעומה. עם זאת, בקרב הציבור היהודי עוררה העצומה ויכוח ער: מספר אגודות חובבי ציון קדם-הרצליוניות קידמו אותה בברכה, בעוד אחרים, בעיקר רפורמים, סברו ששאיפות לאומיות מעין אלה עלולות דווקא לסכן את היהודים בארצות מושבם ולעורר גלי אנטישמיות.

בהמשך התוודע למאמציו של בנימין זאב הרצל להקמת בית לאומי ליהודים. הוא הביע התנגדות לרעיון ההתיישבות באוגנדה, ושלח להרצל ספר תנ"ך אישי בו סימן התייחסויות ספציפיות של הכתוב להתיישבות בארץ ישראל בלבד.

ב-1916, לבקשת נתן שטראוס ולואי ברנדייס, העביר שוב בלקסטון את העצומה לנשיא ארצות הברית דאז, וודרו וילסון. הדבר תרם לגיבוי שהעניק וילסון לראש ממשלת בריטניה, לויד ג'ורג', בפרסום הצהרת בלפור ב-1917.

בלקסטון מת ב-1935 ונקבר בגלנדייל, קליפורניה.

ב-1966, לרגל יובל ה-75 לעצומת בלקסטון, ארגנה אגודת הידידות אמריקה-ישראל אזכרות לזכרו של בלקסטון, והקרן הקיימת לישראל נטעה עצים לזכרו בהרי ירושלים.

כתביו בתרגום עבריעריכה

  • הופעת המשיח השניה; מתורגם מאנגלית לעברית על ידי יעל [=יוסף עמנואל לנדסמן], ניו יורק: [חמו"ל], 1925.
  • האלהים ועולמו; מתורגם מאנגלית על ידי יע"ל (יוסף עמנואל לנדסמן), שיקגו, The Book Store, [תר"ץ לערך].
  • איכה נכירנו?; מתורגם מאנגלית על ידי יע"ל [=יוסף עמנואל לנדסמן], שיקגו, The Book Store, [תרצ"-?]. (ספרון) (הוצאה חדשה ומתוקנת: ירושלים: דפוס עדות כתבי קדשית במזרח הקרוב, 1942)
  • לבה של הבעיה היהודית, ירושלים: [חמו"ל, תש"-?]. (ספרון)

קישורים חיצונייםעריכה