ויליאם סארויאן

סופר ומחזאי ארמני-אמריקאי

ויליאם סארויאןאנגלית: William Saroyan;‏ 31 באוגוסט 190818 במאי 1981) היה סופר ומחזאי אמריקאי, זוכה פרס פוליצר ופרס אוסקר לסיפור הטוב ביותר.

ויליאם סארויאן
William Saroyan
לידה 31 באוגוסט 1908
פרזנו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במאי 1981 (בגיל 72)
פרזנו, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה tomb of William Saroyan עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Fresno High School עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות The Time of Your Life, My Name Is Aram, הקומדיה האנושית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1934 עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Carol Grace עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Lucy Saroyan, Aram Saroyan עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס האוסקר לסיפור הטוב ביותר (1943)
  • פרס פוליצר לדרמה (1940) עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ויליאם סארויאן

ביוגרפיה עריכה

נולד בפרזנו שבקליפורניה כבנם של מהגרים ממוצא ארמני שהגיעו מטורקיה והתייתם בילדותו מאביו. בגיל 4 הושם בבית יתומים באוקלנד יחד עם אחותו ואחיו, את חוויותיו מתקופה זו תיאר מאוחר יותר בספריו. בגיל 9, אחרי שאמו מצאה עבודה קבועה בבית חרושת לשימורים, התאחדה המשפחה שנית. סרויאן נשלח לבית ספר מקצועי, אותו עזב בגיל 15 לצורך מציאת עבודה כסיוע לכלכלת המשפחה.

סרויאן החליט להיות סופר אחרי שאמו הראתה לו כתבי-יד של אביו. מספר סיפורים קצרים שלו התפרסמו בעיתונים וירחונים. קובץ סיפוריו הראשון "הצעיר המעז על הטרפז המעופף"[1] יצא לאור בשנת 1934. סיפוריו של סארויאן מאופיינים בעיקר בנימה אנושית רכה והומור. גיבוריו האופייניים הם הילד מזה והגבר הנאבק על קיומו מזה. ייחודו כסופר בא לידי ביטוי בחשיפת הרהורים תמימים של ילד. מלבד המאפיינים הללו, סיפוריו מאופיינים גם במשהו מקורי, טבעי, קל וקולח. ביצירותיו יש סגנון אימפרסיוניסטי חסר עלילה.

עיקר סיפוריו נסובים סביב תקופת המשבר הכלכלי של שנות ה-30 בארצות הברית. בין היתר הושפע מכתיבתו של שרווד אנדרסון. סארויאן זכה בשנת 1940 בפרס פוליצר על המחזה "שנותיכם היפות"[2]. בתקופה זו, סוף שנות השלושים וראשית הארבעים, נחשב לאחת מהתקוות הגדולות של התיאטרון האמריקאי. אחרי מלחמת העולם השנייה ירדה קרנו במידה ניכרת. כמה מספריו עובדו לקולנוע - הנודע שבהם - "הקומדיה האנושית".

בתקופת מלחמת העולם השנייה גויס סרויאן לצבא ארצות הברית והוצב בניו יורק. ב-1942 נשלח כחלק מצוות צילום ללונדון וב-1943 נישא. במהלך כל התקופה המשיך בכתיבה ופרסם את כתביו. ב-1943 זכה בפרס אוסקר לסיפור הטוב ביותר על עיבוד ספרו לסרט "הקומדיה האנושית". מ-1958, אחרי גירושיו (הוא נישא פעמיים לאותה אשה), התגורר בעיקר בפריז, וחי חיי בדידות ונדודים, מנוכר כמעט לחלוטין לשני ילדיו. אחרי פטירתו, חצי מאפרו פוזר בקליפורניה וחצי בארמניה כסמל לדואליות שבחייו. לילדיו לא הוריש דבר.

בנו, ארם סארויאן הפך לסופר ומשורר בזכות עצמו. לאחר מות אביו פרסם ספר זכרונות מרגש בשם - "פולחנים אחרונים". ובתו לוסי (שנפטרה בגיל צעיר יחסית) הייתה שחקנית שלא זכתה להצלחה ממשית והופיעה בתפקידים קטנים, באופן ארעי.

מכתביו עריכה

  • שמי ארם (1940), תורגם לעברית בידי ליאורה הרציג, זמורה ביתן, 1987
  • ואחד בלב - רומן בגידה , תורגם לעברית בידי נורית נור, הוצאת דשא, 1959
  • הקומדיה האנושית (1943), תורגם לעברית בידי יהודה אטלס, הוצאת מודן, 2014
  • הקיץ של הסוס הלבן היפהפה
  • הספר שנמר מאולף ערף את ראש דודו (הופיע גם בתרגום אחר-בשם התספורת)
  • הרפתקאות ווזלי ג'קסון, תורגם לעברית בידי ינץ לוי (הוצאת חרגול, 2004)
  • נסיעה קצרה כרכרה מתוקה, תורגם בידי ינץ לוי, הוצאת מודן

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ The Daring Young Man on the Flying Trapeze
  2. ^ The Time of Your Life