פתיחת התפריט הראשי

דן (דני) לַחמָן (22 באפריל 19416 בספטמבר 2012) היה פעיל חברתי בתחום ההגנה על זכויות הפרט, תסריטאי ומבקר תרבות ישראלי. אחד האנשים שהשפיעו ועיצבו את התרבות הגאה בישראל. יזם את הקמת "הקו הלבן" כקו סיוע לפונים במצוקה ואת המרכז לסיוע לנפגעי תקיפה מינית. השתתף בכתיבה ובעריכה בעיתוני הקהילה הגאה מראשיתם וכיהן כחבר ועד אגודת הלהט"ב מראשיתה ויו"ר האגודה בשנים 1982–1985.

דן לחמן
אין תמונה חופשית
לידה 22 באפריל 1941
תל־אביב–יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בספטמבר 2012 (בגיל 71) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

לחמן נולד בתל אביב. בנעוריו היה פעיל בבנק"י, תנועת הנוער הקומוניסטי. בצעירותו הכיר את העיתונאי ומבקר התרבות מיכאל אוהד, והיה בן-זוגו במשך עשרים ושתיים שנה.[1] בשנת 1975 היה בין המצטרפים הראשונים לאגודה לשמירת זכויות הפרט. משנת 1976 היה שותף לעריכת "ריש גלי", כתב העת ההומו-לסבי הראשון בישראל, ולעריכת יורשו "נתיב נוסף". ב-1977 ייסד את "הקו הלבן" – קו תמיכה להומואים, לסביות והוריהם במצוקה. בשנת 1983 יזם הקמת ועד פעולה למלחמה באיידס, שהיה לוועד למלחמה באיידס, שנוסד רשמית ב-1985. בשנת 1990, לאחר שנים רבות של התנדבות בער"ן, יזם את הקמת המרכז לסיוע לנפגעי תקיפה מינית.

פעל במקביל כתסריטאי בישראל ובארצות הברית. יחד עם עמוס גוטמן חיבר את התסריט לסרטים "מקום בטוח", "נגוע" ו"צל אחר". הוא הופיע על המסך בסרטים "נגוע" הקצר, "עמוס גוטמן - במאי קולנוע", "מקום בטוח" ו"ילדים טובים".

כמבקר תרבות פרסם כתבות ומאמרים ב"דבר" (במסגרת המדור "הומוגני" שנכלל במוסף השבועי של העיתון), בכתבי העת של הקהילה הגאה "מגעים", "הזמן הוורוד" והפורטל GoGay ופרסם רשימות בנושאי תרבות, ספרות, קולנוע ותיאטרון באתר אימגו.

ביוני 2005 זכה בפרס יקיר הקהילה הלהט"בית על מפעל חיים. לחמן היה אב לבן.[2]

נפטר בספטמבר 2012, בגיל 71.

בשנת 2019 יצא סרט הקולנוע התיעודי "הדווקאים", שכולל בתוכו ראיונות עם לחמן.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ דן לחמן, שינוי בחיים, GoGay,‏ 27 ביוני 2005.
  2. ^ דוד מרחב, דור המדבר: לזכרו של דן לחמן, GoGay,‏ 9 בספטמבר 2012.