ויליאם רנקוויסט
ויליאם הבס רנקוויסט (באנגלית: William Hubbs Rehnquist; 1 באוקטובר 1924 – 3 בספטמבר 2005) היה נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית בשנים 1986–2005.
 | |||||||||
| ויליאם רנקוויסט | |||||||||
| לידה |
1 באוקטובר 1924 מילווקי, ויסקונסין, ארצות הברית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
3 בספטמבר 2005 (בגיל 80) ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||||
| שם מלא | ויליאם הבס רנקוויסט | ||||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||||
| מקום קבורה | בית הקברות הלאומי ארלינגטון, ארלינגטון, וירג'יניה, ארצות הברית | ||||||||
| השכלה |
| ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
  | ||||||||
  | |||||||||
קורות חייו
עריכהרנקוויסט נולד ב-1924 במילווקי, ויסקונסין. הוא שירת בצבא בתקופת מלחמת העולם השנייה, ואחר כך החל בלימודים אקדמיים. ב-1952 קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת סטנפורד. הוא סיים ראשון במחזורו ושימש מתמחה אצל שופט בית המשפט העליון רוברט ג'קסון. בתקופת ממשלו של ריצ'רד ניקסון מונה בידי הנשיא, שהעריך את פעילותו הפוליטית השמרנית, לעוזר לתובע הכללי. ב-1973 מינה אותו ניקסון לשופט בבית המשפט העליון. המינוי אושר ברוב גדול בסנאט (68-26), לא לפני שהתחוללה סערה סביב מזכר מהתקופה שבה היה רנקוויסט מתמחה, ושבו ייעץ לשופט ג'קסון להתנגד להחלטה שפסלה הפרדה בין גזעים בטענה שהיא מנוגדת לחוקה. ב-1986 מינה אותו הנשיא רונלד רייגן לנשיא בית המשפט העליון במקומו של וורן ברגר, גם מינוי זה עבר (ברוב של 33–65) רק לאחר ימים ארוכים של ויכוחים בסנאט. בין השאר התברר מהתחקיר שערך הסנאט בעניינו כי רנקוויסט חתם על חוזה לרכישת בית נופש בורמונט שבו הוא מתחייב שלא להשכיר את הבית ליהודים. רנקוויסט הגיב באומרו שהוא נדהם ושלא היה מודע לקיום הסעיף בחוזה ושאינו בר אכיפה לפי החוקה ממילא. רנקוויסט החל בתפקידו ב-26 בספטמבר 1986, את מקומו כשופט מן המניין בבית המשפט העליון מילא אנטונין סקאליה.
תפקיד נשיא בית המשפט העליון אינו מקנה קול עודף בהצבעות, ורנקוויסט מצא את עצמו בדעת מיעוט ברבות מן ההחלטות, בשל נטייתו השמרנית הבלתי מתפשרת. בתחילת כהונתו היה מרבה לכתוב דעות יחיד, אך בסיומה כבר היו בבית המשפט שמרנים ממנו, כמו השופטים אנטונין סקליה וקלרנס תומאס.
בין דעות המיעוט של רנקוויסט נמנית תמיכתו בזכותן של המדינות לאסור על הפלות בתחומן. רנקוויסט גם לא סבר שחוקים נגד קיום יחסי מין בין גברים סותרים את החוקה. הוא תמך בהתרת תפילות בבתי ספר ציבוריים, למרות עקרון הפרדת הדת מהמדינה.
גישתו לענישה הייתה מחמירה (אישר עונש מוות למפגרים ולקטינים ואפילו על אונס). תמך בזכויותיהן של המדינות מול הממשל הפדרלי. לרוב עמדתם של המדינות שמרנית יותר משל הממשל הפדרלי, אך אירע גם שדווקא היצמדותו לזכויות המדינות הובילה אותו לתמוך בתוצאה ליברלית יותר משופטי הרוב - כך היה כשתמך בזכותה של קליפורניה לאשר שימוש במריחואנה רפואית[דרושה הבהרה].
היה ידוע בהתנגדותו לאקטיביזם שיפוטי ליברלי. בראשית דרכו התנגד רנקוויסט לחובה להזהיר עצור שדברים שיאמר עלולים לשמש כנגדו, אך כחלק מהגמשה מסוימת בעמדותיו, הוא שינה את דעתו בנידון. רנקוויסט הצטרף להחלטה השנויה במחלוקת שהפסיקה את ספירת הקולות בפלורידה בבחירות 2000, ובכך העניקה למעשה את הנשיאות לג'ורג' בוש. בתוקף תפקידו כנשיא בית המשפט ניהל את משפט ההדחה נגד ביל קלינטון בסנאט.
בשלהי 2004 התברר כי רנקוויסט סובל מסרטן. מחלתו עוררה שמועות על פרישה צפויה, אולם הוא הודיע כי ימשיך בתפקידו כל עוד בריאותו מאפשרת זאת. הוא נפטר, בעודו מכהן כנשיא בית המשפט, ב-3 בספטמבר 2005, בביתו שבווירג'יניה. במקומו מונה לנשיא בית המשפט העליון ג'ון רוברטס.
רנקוויסט כתב ספרים רבים על בית המשפט העליון וההיסטוריה שלו.
קישורים חיצוניים
עריכה
- האף-בי-איי: נשיא ביהמ"ש העליון בארה"ב היה מכור לתרופות הרגעה, באתר הארץ, 6 בינואר 2007
- איתי גודר, חלל עמוק בחדר הסגלגל, באתר גלובס, 5 בספטמבר 2005
- ויליאם רנקוויסט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- ויליאם רנקוויסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)