וורן ברגר

נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית

וורן ארל ברגראנגלית: Warren Earl Burger‏; 17 בספטמבר 1907, סיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית25 ביוני 1995, וושינגטון די. סי.) היה נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית בין השנים 19691986.

וורן ברגר
Warren Burger
וורן ברגר
וורן ברגר
לידה 17 בספטמבר 1907
סיינט פול, מינסוטה, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 25 ביוני 1995 (בגיל 87)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא וורן ארל ברגר
מדינה ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון, וושינגטון די. סי., ארצות הברית
השכלה
עיסוק שופט, עורך דין, פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הרפובליקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית ה־15
23 ביוני 196926 בספטמבר 1986
(17 שנים)
נשיא ממנה ריצ'רד ניקסון
שופט בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה
29 במרץ 195623 ביוני 1969
(13 שנים)
נשיא ממנה דווייט אייזנהאואר
פרסים והוקרה
מדליית החירות הנשיאותית עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Warren E Burger Signatrue.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ב-1969, לאחר פרישתו של ארל וורן, מונה ברגר, שנחשב ל"שמרן מתון", לנשיא בית המשפט העליון על ידי הנשיא ריצ'רד ניקסון, ומינויו אושר במהירות בסנאט[1]. הוא הושבע לתפקידו ב-23 ביוני 1969.

למרות היותו בעל דעות שמרניות (המתנגד לזכויות להט"ב), כנשיא בית המשפט העליון הוא הוביל החלטות ליברליות ובכלל זה בנושא הפלות מלאכותיות, אינטגרציה גזעית ועונש מוות.

ביוגרפיהעריכה

נולד בסיינט פול, מינסוטה בשנת 1907, למשפחה בת שבעה ילדים ממוצא גרמני. סבו, שהיגר משווייץ לחם בצבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית וקיבל על שירותו את מדליית הכבוד.

בזמן נעוריו, היה יו"ר מועצת התלמידים והתאמן רבות בהוקי, כדורגל ושחייה. סיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1925. סיים תואר ראשון במשפטים בהצטיינות באוניברסיטת מינסוטה בשנת 1931.

בשנת 1933 התחתן עם אלוורה סטרומברג. נולדו להם שני ילדים. סטרומברג נפטרה בוושינגטון די. סי ב -30 במאי 1994, בגיל 86.

בשנת 1952 לקח חלק מרכזי במינויו של דווייט אייזנהאואר למועמד המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית, בכך שהוביל את משלחת מינסוטה בוועידה המפלגתית לבחירה באייזנהאואר. לאחר שנבחר, אייזנהאואר מינה אותו ליועץ משפטי במחלקת המשפטים של ארצות הברית.

בשנת 1956 מונה על ידי הנשיא לכהן בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה. הוא כיהן בתפקיד זה כ-13 שנים, עד שנבחר לכהונתו כנשיא בית המשפט העליון של ארצות הברית. בשנת 1968 שופט בית המשפט העליון ארל וורן פרש מתפקידו והנשיא לינדון ג'ונסון רצה למנות את השופט אייב פורטאס למחליפו, אך פיליבסטר של המפלגה הרפובליקנית בסנאט חסם את המינוי. לבסוף וורן נשאר בתפקידו כשנה עד שג'ונסון סיים את תפקידו כנשיא, וברגר מונה כשריצ'רד ניקסון נכנס לתפקידו.

אמנם היה צפוי כי ברגר (שהיה ידוע בנטיותיו השמרניות ובביקורתו על וורן) יבטל כמספר פסיקות של וורן, אך הוא לא עשה זאת, ואף המשיך חלק מהדוקטרינות שלו.

ב-24 ביולי 1974 פסק בית המשפט העליון פה אחד כנגד הנשיא ניקסון בפרשת ווטרגייט.

בשנת 1986 פרש מבית המשפט העליון, בכך כיהן כנשיאו תקופה ארוכה יותר מכל אדם אחר במאה ה-20. בשנת 1988 זכה במדליית החירות הנשיאותית.

נפטר בשנת 1995 בוושינגטון די. סי. בגיל 87 מאי-ספיקת לב. נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון. צוואתו תיחשף לציבור רק בשנת 2026.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא וורן ברגר בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.