וילי אנדרסון

כדורסלן עבר אמריקאי

וילי לויד אנדרסון הבןאנגלית: .Willie Lloyd Anderson Jr; נולד ב-8 בינואר 1966) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק באופן פעיל בין השנים 1988–1998. ממוצעיו הכוללים לאורך 9 עונותיו בליגת ה-NBA הם 12.2 נקודות, 3.8 ריבאונדים ו-3.8 אסיסטים למשחק.[1] כמו כן שיחק עבור קבוצות היורוליג אולימפיאקוס, א.א.ק. אתונה ומכבי תל אביב.

וילי אנדרסון
Willie Anderson
לידה 8 בינואר 1966 (בן 58)
גרינוויל, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית
עמדה קלע, סמול פורוורד
גובה 2.01 מטרים
מכללה אוניברסיטת ג'ורג'יה
דראפט בחירה עשירית, 1988
סן אנטוניו ספרס
קבוצות כשחקן
1988–1995
1995–1996
1996
1996
1997
1997–1998
1998
סן אנטוניו ספרס
טורונטו ראפטורס
ניו יורק ניקס
אולימפיאקוס
מיאמי היט
א.א.ק. אתונה
מכבי תל אביב
הישגים כשחקן
חמישיית הרוקיז של העונה ב-NBA(1989)
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
ארדסיאול 1988כדורסל גברים

אחיו המבוגר של כדורסלן העבר שנדון אנדרסון, אשר שיחק ב-NBA בין השנים 1996–2006.

קריירת מכללות ונבחרת ארצות הברית

עריכה

אנדרסון נולד בעיר גרינוויל שבקרוליינה הדרומית, וגדל באטלנטה, ג'ורג'יה. בין השנים 1984–1988 למד באוניברסיטת ג'ורג'יה, ושיחק בקבוצת הכדורסל שלה תחת המאמן חבר היכל התהילה של כדורסל המכללות יו דורהם. בשתי עונותיו הראשונות בליגת המכללות שימש כשחקן ספסל, ובשתי העונות הבאות הוביל את קבוצתו הן בנקודות והן באסיסטים, עם ממוצעים של 16.3 נקודות ו-4.4 אסיסטים למשחק.[2]

בסיום עונתו האחרונה בג'ורג'יה השתתף אנדרסון בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת סיאול (1988), כשחקן נבחרת ארצות הברית, לצדם של כוכבי מכללות נוספים כגון דייוויד רובינסון, מיץ' ריצ'מונד, דני מאנינג ודן מארלי. לאחר שהפסידה בחצי גמר הטורניר מול נבחרת ברית המועצות, גברה נבחרת ארצות הברית על נבחרת אוסטרליה במשחק על המקום השלישי, וזכתה במדליית הארד. לאורך הטורניר קלע אנדרסון 5.0 נקודות בממוצע למשחק.[3]

קריירת משחק מקצועית

עריכה

בדראפט ה-NBA‏ 1988 נבחר אנדרסון על ידי סן אנטוניו ספרס, בבחירה העשירית.[4] כבר במשחקו הראשון ב-NBA הצטיין עם 30 נקודות, 6 אסיסטים ו-5 ריבאונדים בניצחון הספרס מול לוס אנג'לס לייקרס,[5] ועד לסיום עונת הרוקי שלו המשיך להציג יכולת גבוהה עם ממוצעים של 18.6 נקודות (ראשון בספרס), 5.1 ריבאונדים, 4.6 אסיסטים ו-1.9 חטיפות למשחק. בעונה העוקבת קלע 15.7 נקודות למשחק, וסייע לקבוצתו להעפיל לחצי גמר האזור המערבי בפלייאוף, לראשונה מזה 7 שנים. ב-4 העונות הבאות נותר אחד השחקנים הבולטים של סן אנטוניו, לצדם של דייוויד רובינסון, טרי קאמינגס, שון אליוט, רוד סטריקלנד ודייל אליס, והעמיד ממוצעים של 11.9 נקודות ו-4.3 אסיסטים למשחק. בעונת 1994/1995 שותף אנדרסון ב-38 משחקים בלבד בשל פציעות ברגליו, וקלע 4.9 נקודות למשחק, בעוד הספרס העפילו לגמר האזור המערבי.

בדראפט ההרחבה של שנת 1995 נבחר אנדרסון על ידי טורונטו ראפטורס, והצטרף אליה לאחר 7 עונות רצופות בסן אנטוניו.[6]

לאחר 49 משחקים בטורונטו, הועבר לצד ויקטור אלכסנדר בטרייד לניו יורק ניקס, בתמורה לדאג כריסטי והרב ויליאמס.[7] בפלייאוף 1996 העפיל עם הניקס לחצי גמר האזור המערבי, כמחליפם מהספסל של ג'ון סטארקס ואנתוני מייסון.

בתחילת עונת 1996/1997 חתם על חוזה באולימפיאקוס מליגת העל היוונית והיורוליג, אך כבר לאחר 10 משחקים, בהם קלע 11.8 נקודות, עזב את הקבוצה.[8]

בינואר 1997 הצטרף למיאמי היט עד לסיום עונת 1997/1998. בפלייאוף 1997 שותף ב-9 מתוך 17 משחקי קבוצתו, אשר הפסידה מול שיקגו בולס בגמר האזור המזרחי.

בעונת 1998/1999 שיחק עבור א.א.ק. אתונה. את אותה עונה סיימה אתונה במקום הרביעי בליגה היוונית, והפסידה הן בגמר היורוליג והן בגמר הגביע היווני; במשחק חצי גמר היורוליג הצטיין אנדרסון עם שיא עונתי של 21 נקודות, בניצחון קבוצתו 69–66 מול בנטון טרוויזו,[9] אולם במשחק הגמר קלע 4 נקודות בלבד (2 מ-13 מהשדה), בהפסד קבוצתו מול וירטוס בולוניה בתוצאה 44–58.[10]

בקיץ 1998 חתם על חוזה במכבי תל אביב, אך כבר לאחר שישה משחקים שוחרר מהקבוצה ופרש ממשחק, בגיל 32.[11][12]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה