וכל מאמינים

פיוט שחיבר הפייטן הארץ-ישראלי הקדום, יניי

וְכֹל מַאֲמִינִים הוא פיוט העוסק בשבחיו של הקב"ה ונאמר בקהילות האשכנזים בתפילת מוסף של ראש השנה ושל יום הכיפורים. הפיוט נמצא בקטע מהקדושתא ליום הכיפורים של הפייטן הארץ-ישראלי הקדום יניי, ולכן מיוחס לו מספק.[10]

וְכֹל מַאֲמִינִים

הָאוֹחֵז בְּיַד מִדַּת מִשְׁפָּט[1]
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא אֵל אֱמוּנָה[2]
הַבּוֹחֵן וּבוֹדֵק גִּנְזֵי נִסְתָּרוֹת
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא בּוֹחֵן כְּלָיוֹת[3]
הַגּוֹאֵל מִמָּוֶת וּפוֹדֶה מִשַּׁחַת
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא גּוֹאֵל חָזָק[4]
הַדָּן יְחִידִי לְבָאֵי עוֹלָם
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא דַּיָּן אֱמֶת
הֶהָגוּי בְּאֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה[5]
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה
הַוַּדַּאי שְׁמוֹ כֵּן תְּהִלָּתוֹ
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא וְאֵין בִּלְתּוֹ
הַזּוֹכֵר לְמַזְכִּירָיו טוֹבוֹת זִכְרוֹנוֹת
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא זוֹכֵר הַבְּרִית
הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם
הַטּוֹב, וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא טוֹב לַכֹּל
הַיּוֹדֵע יֵצֶר כָּל יְצוּרִים[6]
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא יוֹצְרָם בַּבָּטֶן
הַכֹּל יָכוֹל וְכוֹלְלָם יָחַד
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא כֹּל יָכוֹל
הַלָּן בְּסֵתֶר בְּצֵל, שַׁדַּי[7]
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא לְבַדּוֹ הוּא
הַמַּמְלִיךְ מְלָכִים וְלוֹ הַמְּלוּכָה
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא מֶלֶךְ עוֹלָם
הַנּוֹהֵג בְּחַסְדּוֹ כָּל דּוֹר
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא נוֹצֵר חֶסֶד
הַסּוֹבֵל, וּמַעְלִים עַיִן מִסּוֹרְרִים
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא סוֹלֵחַ סֶלָה
הָעֶלְיוֹן, וְעֵינוֹ אֶל יְרֵאָיו
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא עוֹנֶה לָחַשׁ
הַפּוֹתֵחַ שַׁעַר לְדוֹפְקֵי בִתְשׁוּבָה
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא פְּתוּחָה יָדוֹ
הַצּוֹפֶה לָרָשָׁע וְחָפֵץ בְּהִצָּדְקוֹ
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא צַדִּיק וְיָשָׁר[2]
הַקְּצַר בְּזַעַם וּמַאֲרִיךְ אַף
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא קָשֶׁה לִכְעֹס
הָרַחוּם וּמַקְדִּים רַחֲמִים לְרֹגֶז[8]
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא רַךְ לִרְצוֹת
הַשָּׁוֶה וּמַשְׁוֶה קָטֹן וְגָדוֹל
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא שׁוֹפֵט צֶדֶק
הַתָּם וּמִתַּמֵּם עִם תְּמִימִים
  וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא תָּמִים פָּעֳלוֹ[9]

מבנה ותוכן הפיוט עריכה

הפיוט כתוב על פי אקרוסטיכון אלפביתי כפול. כל אחת מאותיות האלף בית מופיעה פעמיים: פעם אחת בתיאור שבחו של ה' ופעם שנייה לאחר המילים "וכל מאמינים שהוא" בתחילת שבח נוסף של ה'. הפיוט אינו מחורז.

הפיוט מתאר את גודלו ומידותיו של ה'. הוא מלא בתיאורי מידות ה' וכוחו שלקוחים מהתנ"ך וכן טוען שכל העולם מאמינים בכוחו ומידותיו. העובדה שמידותיו של ה' מופיעות בכל האותיות מבטאת את שלמותו של האל. המידות של האל המופיעות בפיוט הן גם מידות דין וגם מידות רחמים.

אמירת הפיוט עריכה

בימי הביניים, השיר היה ידוע ומושר בלחן בארץ הריין.[דרוש מקור] בקינה שכתב על אשתו שנרצחה, הזכיר רבי אלעזר מגרמייזא שנהגה לומר בכל יום את הפיוט "וכל מאמינים".[11]

הפיוט נאמר אצל קהילות האשכנזים באמצע ברכת קדושת השם בחזרת הש"ץ בתפילות המוסף של ראש השנה ויום הכיפורים. נהוג לפתוח את ארון הקודש ולאומרו בעמידה. לאחר הקטע המתחיל במילים: "ובכן יתקדש שמך" אומרים את התפילה "עוד יזכור לנו אהבת איתן". תפילה זו מסתיימת במילים:

באין מליץ ישר מול מגיד פשע, תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט, וצדקנו במשפט המלך המשפט

מיד לאחר מכן אומרים את הפיוט, שמתחיל גם הוא במידת המשפט של ה'. המהרי"ל נהג להתחיל את הפיוט ברצף לשורה הקודמת, וכך להפוך את השורה "האוחז ביד מידת משפט" שהיא תחילת הפיוט, להמשך השורה הקודמת "וצדקנו במשפט המלך המשפט".

בקהילות רבות לא אומרים את הפיוט כסדרו: שתי שורות המתחילות באותה האות ולאחר מכן שתי שורות אחרות. במקום זאת השורה הראשונה של הפיוט נאמרת בנפרד ולאחר מכן נאמרת בכל פעם שורה המתחילה במילים "וכל מאמינים" ואתה השורה שלאחריה, ששייכת כבר לאות הבאה. בסיום הפיוט על פי שיטה זו נאמרות שלוש שורות ביחד. לדוגמה, במקום לומר:

הַזּוֹכֵר לְמַזְכִּירָיו טוֹבוֹת זִכְרוֹנוֹת - וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא זוֹכֵר הַבְּרִית
הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי - וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם

אומרים:

וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא זוֹכֵר הַבְּרִית - הַחוֹתֵךְ חַיִּים לְכָל חַי
וְכֹל מַאֲמִינִים שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם - הַטּוֹב, וּמֵטִיב לָרָעִים וְלַטּוֹבִים

אמירת הפיוט כך היא שיבוש וככל הנראה איננה כוונת המחבר.[12] סיבה אפשרית לאמירה משובשת זאת היא מפני שבעבר שליח הציבור היה אומר את המשפט הראשון של כל אות והציבור אחריו היה עונה "וכל מאמינים". עם השנים הציבור החל לומר גם את המשפט הבא, שאמור להיאמר מיד על ידי החזן, וכך נוצרה האמירה המשובשת.[13] בחלק מקהילות אשכנז המערבי, מקפידים לומר את הפיוט בצורתו המקורית, שהחזן אומר חלקו הראשון והקהל אומרים חלקו השני.[14]

הפיוט הולחן כמה פעמים, בין השאר בוצע הפיוט על ידי מרדכי בן-דוד בלחן של שלמה קרליבך.[15]

לחנים וביצועים עריכה

לחנים שונים לפיוט:

קישורים חיצוניים עריכה

  •   וכל מאמינים, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים עריכה

    1. ^ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק מ"א   וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי.
    2. ^ 1 2 ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק ד': אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא.
    3. ^ ספר ירמיהו, פרק י"ז, פסוק י': אֲנִי ה' חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת.
    4. ^ ספר ירמיהו, פרק נ', פסוק ל"ד: גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת.
    5. ^ ספר שמות, פרק ג', פסוק י"ד: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה.
    6. ^ 1-ספר תהילים, פרק ק"ג, פסוק י"ד: כִּי הוּא יָדַע יִצְרֵנוּ.
    7. ^ ספר תהילים, פרק צ"א, פסוק א': יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן.
    8. ^ ביטוי דומה ישנו בפיוט אל תעש עמנו כלה בניסוח של בקשה: "רחמיך יקדמו רגזך".
    9. ^ ספר דברים, פרק ל"ב, פסוק ד': הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ.
    10. ^ מנחם זולאי, פיוטי יניי, ברלין תחר"צ, עמ' שלו–שלז, באתר היברובוקס.
    11. ^ נדפסה בידי אברהם מאיר הברמן, גזירות אשכנז וצרפת, ירושלים תש"ו, עמ' קסה, באתר היברובוקס.
    12. ^ תרצה ליבוביץ, עיון בפיוט וכל מאמינים, באתר הפיוט והתפילה, בהערה 1.
    13. ^ יעקב שטרנפלד, "בעניין צורת אמירת הפיוטים 'וכל מאמינים' 'לאל עורך דין'", קובץ בית אהרן וישראל יט [א] (קט; תשרי תשס"ג), עמ' קלד–קלה, באתר היברובוקס; יעקב לויפר, מקומות שאין להם הכרע - שיבושים נפוצים בפיוטים, חצי גבורים – פליטת סופרים ח (אלול תשע"ה), עמ' תקסז–תקסט, באתר היברובוקס.
    14. ^ מנהגי בית הכנסת לבני אשכנז לשנת תש"ף, בתוך ירושתנו יא, עמ' 4.
    15. ^ מנגינת השיר ״טוב להודות לה׳״.