אל תעש עמנו כלה

הפיוט אל תעש עמנו כלה הוא תחינה שהתחברה ככל הנראה מאות שנים אחדות לאחר חורבן בית שני, ותוכנו הוא בקשת ישועה לאומית ורוחנית לעם ישראל: בקשה על שיבת ציון, על חידוש הסנהדרין, ועל כך שעם ישראל ינצח את אויביו.

אל תעש עמנו כלה

אֱלהֵינוּ וֵאלהֵי אֲבותֵינוּ.
אַל תַּעַשׂ עִמָּנוּ כָלָה[1]. תּאחֵז יָדְךָ בַּמִּשְׁפָּט[2]:
בְּבא תוכֵחָה נֶגְדֶּךָ. שְׁמֵנוּ מִסִּפְרְךָ אַל תֶּמַח[3]:
גִּשְׁתְּךָ לַחֲקר מוּסָר. רַחֲמֶיךָ יְקַדְּמוּ רָגְזֶךָ:
דַּלּוּת מַעֲשִׂים בְּשׁוּרֶךָ. קָרֵב צֶדֶק מֵאֵלֶיךָ:
הורֵנוּ בְּזַעֲקֵנוּ לָךְ. צַו יְשׁוּעָתֵנוּ בְּמַפְגִּיעַ:
וְתָשִׁיב שְׁבוּת אָהֳלֵי תָם[4]. פְּתָחָיו רְאֵה כִּי שָׁמֵמוּ:
זְכר נָאַמְתָּ. עֵדוּת לא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעו:
חותָם תְּעוּדָה תַתִּיר. סודְךָ שִׂים בְּלִמּוּדֶךָ:
טַבּוּר אַגַּן הַסַּהַר. נָא אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג:
יָהּ דַּע אֶת יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יְדָעוּךָ. מַגֵּר אֶת הַגּויִם אֲשֶׁר לא יְדָעוּךָ:
כִּי תָשִׁיב לְבִצָּרון. לְכוּדִים אֲסִירֵי הַתִּקְוָה[5]:

לפי נוסח הספרדים ויהודי תימן פיוט זה נאמר בסליחות הנאמרות בכל השנה בימים שני וחמישי, כחלק מאמירת התחנון (שבימי ב' וה' כולל אמירת סליחות)[6], וכן כחלק מהסליחות הנאמרות בימי חודש אלול ועשרת ימי תשובה. גם ביום הכיפורים נאמר פיוט זה בסליחות אצל יהודי ספרד ותימן.

גם לפי מנהג יהודי אשכנז הפיוט נאמר ביום הכיפורים, אך לא בסליחות, אלא כחלק מהתחינות לאחר סדר העבודה במוסף של יום הכיפורים[7].

ייתכן שהפיוט נכתב במקורו בארץ ישראל כדי שיאמר כתחינה ביום הכיפורים, ורק במנהגי ספרד (או בבל) הוא הועבר לשמש כסליחה[8].

הפיוט בנוי באקרוסטיכון לפי סדר אתב"ש, ויש בו הרמזים רבים.

לפיוט לחנים עתיקים רבים לפי מנהגי עדות שונות.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רומז ללשון הכתוב בספר ירמיהו, פרק ה', פסוק י"ח: "וְגַם בַּיָּמִים הָהֵמָּה נְאֻם ה' לֹא אֶעֱשֶׂה אִתְּכֶם כָּלָה".
  2. ^ על פי לשון הכתוב בספר דברים, פרק ל"ב, פסוק מ"א: "אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי".
  3. ^ בשורה זו הוא מבקש בקשה לאומית: גם כאשר מגיעה תוכחה, ומתברר שישראל עשו עוונות רבים, אנו מבקשים ששמנו יישאר קיים וכתוב בספרו. נסמך על בקשת משה רבנו בספר שמות, פרק ל"ב, פסוק ל"ב: "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ".
  4. ^ על פי הפסוק בספר ירמיה, פרק ל', פסוק י"ח: "הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב", ויעקב מכונה "תם" בספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק כ"ז.
  5. ^ על פי ספר זכריה, פרק ט', פסוק י"ב: "שׁוּבוּ לְבִצָּרוֹן אֲסִירֵי הַתִּקְוָה". הביטוי "אסירי התקווה" פירושו אלה הקשורים בתקוות הישועה בחוזק רב.
  6. ^ ראו כאן. למנהג הספרדים הסליחה נאמרת אחרי אמירת הסליחה אנשי אמונה אבדו, אל מלך ושלוש עשרה מידות הרחמים, הסליחה תמהנו מרעות, אל מלך ושלוש עשרה מידות הרחמים.
  7. ^ ראו כאן.
  8. ^ ראו שולמית אליצור, "לאופיו ולנתיבות השפעתו של המרכז הפייטני בבבל: הרהורים בעקבות ספריה של טובה בארי", תרביץ עט [ב] (תש"ע/תשע"א), עמ' 246.