ולטר פון זיידליץ-קורצבאך
גנרל ולטר פון זיידליץ-קורצבאך (בגרמנית: Walther von Seydlitz-Kurzbach; 22 באוגוסט 1888 – 28 באפריל 1976) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על קורפוס במלחמת העולם השנייה, והשתתף בקרב סטלינגרד.
 | |
| ולטר פון זיידליץ-קורצבאך, 1942 | |
| לידה |
22 באוגוסט 1888 המבורג, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
28 באפריל 1976 (בגיל 87) ברמן, גרמניה המערבית  |
| מקום קבורה |
Riensberger Friedhof  |
| מדינה |
גרמניה |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1908–1943 (כ־35 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל התותחנים (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-12 מפקד הקורפוס ה-51 | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ביוגרפיה
עריכהקריירה מוקדמת
עריכה
פון זידדליץ-קורצבאך נולד ב-22 באוגוסט 1888 בהמבורג, שהשתייכה לאימפריה הגרמנית לאביו שהיה גנרל לוטננט בצבא הפרוסי, ובן למשפחת אצולה ידועה, והיה צאצא של הגנרל הפרוסי פרידריך וילהלם פון זיידליץ. בשנת 1908 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-36 (המערב פרוסי ה-2), ולחם בשורותיו במלחמת העולם הראשונה. ב-27 בינואר 1915 הועלה לדרגת אובר-לוטננט. וב-18 באפריל 1917 הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטור צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן, אות הפציעה בכסף, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף פון זיידליץ-קורצבאך לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 במרץ 1936 הועלה פון זיידליץ-קורצבאך לדרגת אוברסט, וב-6 באוקטובר 1936 מונה למפקד רגימנט הארטילריה ה-22.
מלחמת העולם השנייה
עריכהעם פרוץ המלחמה היה פון זיידליץ-קורצבאך מפקד רגימנט הארטילריה ה-22, ופיקד עליו בחזית המערבית כחלק מהדיוויזיה ה-22 במסגרת הארמייה החמישית. בסוף ספטמבר 1939 מונה פון זיידליץ-קורצבאך למפקד אגד הארטילריה ה-102, וב-1 בדצמבר 1939 הועלה לדרגת גנרל מיור. ב-10 במרץ 1940 מונה למפקד הדיוויזיה ה-12. במהלך המערכה על צרפת לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-2 במסגרת הארמייה הרביעית, ולאחר סיום המלחמה נשאר בצרפת ככוח כיבוש. ב-15 באוגוסט 1940 קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. במהלך מבצע ברברוסה לחם עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-2 במסגרת הארמייה ה-16, וב-1 בדצמבר 1941 הועלה לדרגת גנרל לוטננט. ב-31 בדצמבר 1941 קיבל תוספת עלי אלון לעיטור צלב האבירים של צלב הברזל, ובתחילת ינואר 1942 פרש מתפקידו והועבר לעתודת המילואים. בתחילת מרץ 1942 מונה למפקד "קבוצת זיידליץ", ושחרר עימה את הכוחות הגרמנים הלכודים בכיס דמיאנסק.
ב-8 במאי 1942 מונה פון זיידליץ-קורצבאך למפקד הקורפוס ה-51, שהיה חלק מהארמייה השישית, וב-1 ביוני 1942 הועלה לדרגת גנרל חיל התותחנים. פון זיידליץ-קורצבאך השתתף עם הקורפוס שבפיקודו במתקפת הקיץ הגרמנית, ולאחר מכן לחם עמו בקרב סטלינגרד. ב-31 בינואר 1943 נכנע פון זיידליץ-קורצבאך יחד עם כל שרידי הכוחות שהיו בכיס הדרומי בסטלינגרד ונלקח לשבי.
ב-12 ביולי 1943 הוקם במוסקבה הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית, ופון זיידליץ-קורצבאך היה אחד ממקימיו. חודשיים אחרי הקמת הוועד הלאומי למען גרמניה החופשית, הקים פון זיידליץ-קורצבאך את ליגת הקצינים הגרמנים (גרמנית: Bund Deutscher Offiziere) ארגון שמטרתו הייתה לאגד את הקצינים שבויי המלחמה בהתנגדות לנאציזם ולהפיץ תעמולה שמכוונת לצבא הגרמני.
לליגת הקצינים הגרמנים הצטרפו מספר חברים בולטים בוורמאכט שהחזיקו בדרגת גנרל, החבר הבכיר ביותר בליגה היה פלדמרשל פרידריך פאולוס.
בשל פעולותיו, נידון פון זיידליץ-קורצבאך באוגוסט 1944 בגרמניה למוות שלא בפניו, ואשתו נאלצה להתגרש ממנו על מנת למנוע פעולות נגד המשפחה.
לאחר המלחמה
עריכהב-8 ביולי 1950 נשפט פון זיידליץ-קורצבאך על פשעי מלחמה, ונידון ל-25 שנות מאסר עם עבודה בכפייה והיה כלוא זמן מסוים בכלא נובוצ'רקסק. פון זיידליץ-קורצבאך שוחרר מהשבי ב-7 באוקטובר 1955. לאחר שחרורו התגורר בברמן, וב-28 באפריל 1976 מת, והוא בן 88 שנים.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ולטר פון זיידליץ-קורצבאך באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)