פתיחת התפריט הראשי

ועדת דורנר

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

ועדת דוֹרְנֶר הוא כינויה של ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה. בראש הוועדה, שהוקמה על ידי הוועדה לביקורת המדינה בינואר 2008, עמדה שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר. שאר חברי הוועדה היו הכלכלן פרופ' עומר מואב ופרופ' צבי איזיקוביץ מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. במקביל, מינה משרד המשפטים את עו"ד אמנון דה-הרטוך לסייע לעבודת הוועדה[1].

תוכן עניינים

רקע: קליטת ניצולי השואה והסכם השילומיםעריכה

סמוך להקמתה של מדינת ישראל נקלטו בה כחצי מיליון עולים ניצולי השואה, יותר מכל ארץ אחרת.

ב-1952 נחתם הסכם השילומים בין ישראל לגרמניה המערבית, ובמסגרתו העבירה גרמניה לישראל, בין השנים 1953 ל-1965, סכום של כ-3 מיליארד מרק מערב גרמני כפיצוי על הסבל והנזק החומרי אשר נגרם ליהודים בתקופת השואה. גרמניה המזרחית סרבה להיות צד בהסכם ולא שילמה פיצויים לישראל או לניצולי השואה.

המגעים והחתימה על ההסכם עוררו סערה ציבורית בישראל שהגיע לידי קריאה למרד על ידי מנחם בגין והסתערות על הכנסת.

הסכם השילומים לא נועד למתן פיצוי אישי לנפגעי השואה אלא בהעברת כספים וסחורה למדינת ישראל.

במסגרת הסכם השילומים ויתרה ישראל על זכותם של ניצולי שואה אזרחי ישראל ביום 1.10.1953 לתבוע את גרמניה בגין נזקי בריאות, ועל מנת לפצותם נקבע הסדר פיצויים ישראלים מתקציב המדינה - חוק נכי רדיפות הנאצים תשי"ז-1957. כמו כן, ב-1954 נחקק חוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ד-1954[2].

הקמת הוועדה ופעולתהעריכה

הועדה הוקמה על רקע דוח מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס מאוגוסט 2007 שמצא ליקויים רבים בטיפול בניצולי השואה וכי רבים מהם אינם זכאים לתגמולים מהמדינה. הוא הצביע על כך שהעדר הגדרה אחידה למושג "ניצול שואה" מנע מתן טיפול וסיוע לחלקם.

הועדה פעלה במהירות יחסית לוועדות חקירה ממלכתיות אחרות, בין השאר כדי שהמלצותיה ייושמו בהקדם האפשרי כדי לסייע לניצולי השואה שעדיין בחיים, ופרסמה את המלצותיה כששה חדשים לאחר הקמתה.

המלצות הוועדהעריכה

הועדה המליצה להגדיל את הקיצבה של הניצולים המקבלים אותה ממדינת ישראל כך שתעמוד על 75% מהקצבה המשולמת לאלה המקבלים אותה ישירות מממשלת גרמניה, וכי יש לעשות זאת רטרואקטיווית החל מ-1 בינואר 2008. להערכת הוועדה מדובר בכ-43 אלף ניצולי השואה.

הוועדה מתחה ביקורת חריפה על עבודת הלשכה לשיקום נכים של משרד האוצר, שתפקידה לטפל בתביעות ניצולי השואה. על פי הוועדה הלשכה מכבידה על הניצולים ללא צורך וצורת קביעת הפיצויים היא "אקראי ואף שרירותי".

יישום ההמלצותעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • ראול טייטלבאום, הפתרון הביולוגי שערוריית הפיצויים האישיים לניצולי השואה, הקיבוץ המאוחד, 2008.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כנס בנושא הוועדה שנערך באוניברסיטת חיפה http://actv.haifa.ac.il/programs/List.aspx?li=46(הקישור אינו פעיל, 23.11.2018)
  2. ^ חוק נכי המלחמה בנאצים תשי"ד-1954, באתר "נבו"