פתיחת התפריט הראשי

ועדת צמח הוא כינויה של הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל, אשר מונתה באוקטובר 2011 על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה והמים עוזי לנדאו. הוועדה, שבראשה עמד שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים, הגישה את המלצותיה באוגוסט 2012. ביוני 2013 החליטה הממשלה לקבל את עיקרי ההמלצות של הוועדה לפי החלטת הממשלה 442.[1]

הרקע להקמת הוועדהעריכה

בעקבות גילוי של מאגרי גז טבעי גדולים בים, מול חופי ישראל (כדוגמת מאגרי תמר ולוויתן), עלה הצורך לבחון ולהגדיר את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל, ועל כן הוקמה הוועדה. אחד היעדים המרכזיים של הוועדה היה להגדיר את המדיניות הרצויה לשמירת עתודות לאספקת התצרוכת המקומית, אל מול האפשרות לייצוא הגז.

חברי הוועדהעריכה

מסקנות הוועדהעריכה

הוועדה קבעה את היקף הגז שיש להבטיח למשק המקומי במטרה שיספיק ל-25 שנה, וכתוצאה מכך הגבילה את הייצוא בכך שלשימוש מקומי, מ-2013 והלאה, יושארו כ-540 BCM. הוועדה קבעה שהייצוא נחוץ לצורך עידוד היזמים לחפש מאגרי גז חדשים ולפתח את המאגרים שנמצאו. בנוסף נטען שאימוץ המסקנות יגביר את התחרות על אספקת הגז לצרכנים ויגבר ביטחון האספקה עקב ריבוי המקורות. שיקול נוסף של הוועדה היה היחס בין התועלת של המדינה ברווח מהמסים המוטלים על הייצוא לעומת מחיר הגז מעבר לתקופה שנקבעה, תוך הערכת אפיקי השקעה אחרים להכנסות המדינה ממסים בהווה לעומת רווחים עתידיים וייבוא גז בעתיד במידת הצורך.

תוצאותעריכה

ביוני 2013 החליטה הממשלה בהחלטה 442 לקבל את עיקרי ההמלצות של הוועדה. מתנגדים להחלטה הגישו עתירה לבג"ץ בטענה שסעיף 33 לחוק הנפט, שמתיר לשר האנרגיה להגביל יצוא, לא מתיר לשר להבטיח כמות יצוא שיהיה פטור מהטלת המגבלה. בג"ץ דחה את העתירות בטענה שההחלטה לא פגעה בסמכויות השר מכיוון שהממשלה יכולה לשנות את תנאי ההחלטה בעתיד.[2] תוך שנה לאחר החלטת בג"ץ, הסתבר שהחלטת הממשלה לא השיגה את מטרותיה של עידוד פיתוח מאגרים ופיתוח תחרות, וב-2015 הוקמה וועדה נוספת שקבעה את "מתווה הגז", בניסיון נוסף להשיג את המטרות.

עיקר ההתנגדות להמלצותיה של וועדת צמח היה שההערכה של עתודות הגז הייתה אופטימית מדי, והערכת הביקוש המקומי פסימית מדי.[3] אם ההמלצות תיושמנה, טענו המתנגדים, יספיק הגז לספק את צרכיה של מדינת ישראל למשך זמן מוגבל, ולאחר תקופה זו המדינה תאלץ לייבא גז במחיר יקר. עמדה זו באה לידי ביטוי על ידי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, המדענים הראשיים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה והמים[4], התנועה לאיכות השלטון, ארגונים חברתיים וסביבתיים רבים ומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[5]. העיתון גלובס העלה טענה כי כמויות הגז ליצוא הוגדלו בעקבות לחצי היזמים על ראש הממשלה ושר האנרגיה והמים[6].

חשיפת הפרוטוקולים של דיוני הוועדהעריכה

על אף שמסקנות הוועדה פורסמו באוגוסט 2012, התמהמה משרד האנרגיה בפרסום הפרוטוקולים של דיוני הוועדה והפרוטוקולים פורסמו רק לאחר כמעט שנה, בחודש יוני 2013. זאת לאחר לחץ ציבורי לפרסום הפרוטוקולים ועתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים על ידי עו"ד אפי מיכאלי, עו"ד ערן צין ועו"ד ד"ר עופר סיטבון[7].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה