פתיחת התפריט הראשי

גלעד ארדן

פוליטיקאי ישראלי

גלעד מנשה אֶרְדָן (נולד ב-30 בספטמבר 1970) הוא השר לביטְחון הפנים, השר לנושאים אסטרטגיים ושר ההסברה, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעברו כיהן בין היתר כשר הפנים, כשר התקשורת, כשר להגנת העורף וכשר להגנת הסביבה. עורך דין במקצועו.

גלעד ארדן
ארדן, 2014
גלעד ארדן, 2014
לידה 30 בספטמבר 1970 (בן 48)
כ"ט באלול ה'תש"ל
אשקלון, ישראל
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד
שר לביטחון פנים
25 במאי 2015 – מכהן
(3 שנים ו-28 שבועות)
שר ההסברה
25 במאי 2015 – מכהן
(3 שנים ו-28 שבועות)
שר לנושאים אסטרטגיים
25 במאי 2015 – מכהן
(3 שנים ו-28 שבועות)
שר הפנים
5 בנובמבר 201414 במאי 2015
(27 שבועות ויומיים)
שר התקשורת
18 במרץ 20135 בנובמבר 2014
(שנה ו-33 שבועות)
שר להגנת העורף
18 במרץ 201330 ביוני 2014
(שנה ו-14 שבועות)
שר להגנת הסביבה
31 במרץ 200918 במרץ 2013
(4 שנים)
חבר הכנסת
17 בפברואר 2003 – מכהן
(15 שנים)
כנסות 1620
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

נעוריועריכה

ארדן נולד, גדל והתחנך באשקלון. בנם של יהודית, ילידת הונגריה ופסיכולוגית במקצועה, ואבינועם ארדן, יליד רומניה ומורה שהסב את מקצועו לעריכת דין. ארדן למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים. שירת בצה"ל כקצין בחיל השלישות והשתחרר בדרגת סרן.

למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן ושם בלט לראשונה בעשייה פוליטית, כשהיה פעיל במחאה נגד הסכם אוסלו. התמחה במשרדו של דב וייסגלס והוסמך לעריכת דין בשנת 1996. הוא בעל תואר שני בהצטיינות במדע המדינה מטעם אוניברסיטת תל אביב.

כיהן כמנכ"ל החברה הכלכלית של התאחדות הקבלנים והבונים בישראל.

קריירה פוליטיתעריכה

שימש עוזרו הפוליטי-פרלמנטרי של אריאל שרון עוד בטרם נבחר שרון לראשות הממשלה. לאחר מכן שימש יועץ לראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהל האגף לפניות הציבור במשרדו. כמו כן כיהן כיו"ר צעירי הליכוד.

בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-15 מוקם ארדן במקום ה-26, ולא נכנס לכנסת.

בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-16 מוקם במקום ה-28, במשבצת שיועדה לארגון צעירי הליכוד, בראשו עמד. ממשבצת זו נבחר לראשונה לכהן כחבר הכנסת. בכנסת ה-16 היה מהמתנגדים החריפים לתוכנית ההתנתקות ואף כינה את התוכנית והטיפול במפוני גוש קטיף "פשע ברמה לאומית". בראשית כהונתו בכנסת סירב להצעת שר החוץ, סילבן שלום, לעזוב את הכנסת לטובת תפקיד שגריר ישראל באו"ם.

במרץ 2005 נבחר ליו"ר "אל סם" ישראל - עמותה ארצית המעניקה טיפול לילדים, בני נוער וצעירים שנפגעו מצריכת סמים ואלכוהול.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-17, נבחר ארדן במקום השני, אך ברשימת המועמדים לכנסת מוקם רביעי, אחרי יו"ר הליכוד נתניהו וסילבן שלום, אשר לו שוריין המקום השני ברשימה. בכנסת ה-17 פעל רבות בתחום חקיקה בנושא הבטיחות בדרכים ועמד בראש השדולה למאבק בתאונות הדרכים. נבחר לוועדה לבחירת שופטים יחד עם ח"כ אורית נוקד, והחליף במסגרת רוטציה את משה כחלון בראשות ועדת הכלכלה.

בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת ה-18 זכה ארדן במקום השני, מיד לאחר גדעון סער, ונבחר לעוד כהונה בכנסת. בחודש מרץ 2009, עם הקמת הממשלה ה-32, מונה ארדן לשר להגנת הסביבה והשר המקשר בין הכנסת לממשלה.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-19 הגיע ארדן שוב למקום השני, ונבחר לכהונה נוספת בכנסת. עם הקמת הממשלה ה-33, מונה לשר התקשורת ובמקביל השר להגנת העורף וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיע ארדן למקום הראשון בפריימריז בליכוד, והוצב במקום השני ברשימה לאחר היו"ר, בנימין נתניהו.

ארדן נבחר על ידי ארגון "אור ירוק" כאיש העשור במאבק בתאונות הדרכים. בנוסף זכה באות "הגלובוס הירוק" לשנת 2008 בקטגוריה "כנסת ירוקה", כאות להיותו חבר הכנסת המצטיין בפעילותו למען הגנת הסביבה.

חקיקהעריכה

 
גלעד ארדן בטקס אזכרה לחללי משטרת ישראל, 8 ביוני 2015

בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס הקיץ של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש ארדן על 23, ובכך היה לחבר הכנסת שהעביר את המספר הרב ביותר של הצעות חוק במושב זה.

בממשלת ישראל ה-32עריכה

ארדן התנגד להסכם שבין משרד האוצר לחברת כימיקלים לישראל והמשרד בניהולו גיבש מתווה להקמת קרן ייעודית לשיקום הנזקים הסביבתיים בים המלח ומנגנון פרוגרסיבי לשימוש וניצול כל משאבי הטבע בישראל, לרבות כריית חול, חומרי גלם טבעיים, משאבי המים המינרלים וכדומה, על בסיס ההתנהלות מול חברות הגז והנפט שבהתאם להמלצות ועדת ששינסקי. על פי המתווה: "על הממשלה לקבוע מדיניות ארוכת טווח בכל הנוגע לשימוש ולניצול של כלל משאבי הטבע, כך שישקפו נכונה את חלקו של הציבור מהרווחים" והמדיניות צריכה לאפשר "רווח סביר" לחברות יחד עם העברת כספים ייעודיים לטובת הציבור[6].

בתפקידו יזם חקיקה משמעותית בתחום הגנת הסביבה והוביל בהצלחה מספר מאבקים פרלמנטריים וציבוריים לשמירה על איכות הסביבה בישראל. כשר לאיכות הסביבה הוביל את קידום נושא המיחזור, הפרדת הפסולת וחקיקת "חוק האריזות". לצד אלה יזם וקידם את פרויקט ניקוי הגליל המערבי מאסבסט והיה שותף להובלת המאבק לשמירת חופי הים בפלמחים, ניצנים, נחשולים ובבצת. על כך זכה בשנת 2011 באות "הגלובוס הירוק" מטעם ארגוני הסביבה[7].

בממשלת ישראל ה-33עריכה

לאחר הבחירות לכנסת ה-19, נבחר שוב כח"כ מטעם סיעת הליכוד ומונה לשר התקשורת ולשר להגנת העורף בממשלה ה-33. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. באפריל 2014 התפטר מנכ"ל המשרד להגנת העורף דן רונן, לטענתו כיוון שלא ניתנו למשרד סמכויות המאפשרות לו לפעול. למחרת ביקש ארדן מראש הממשלה לפרוש מתפקידו כשר להגנת העורף ולפרק את המשרד[8]. ביוני 2014 נסגר המשרד להגנת העורף וכל סמכויותיו הועברו למשרד הביטחון[9].

בתפקיד שר התקשורת והשר הממונה על רשות השידור, הוביל ארדן מהלך לפירוק רשות השידור, שמימושו נדחה פעמים אחדות[10]. בנוסף, חתם ארדן על צו המורה לחברת "הוט" להגיע לכל נקודה בארץ, ובכך מגביר את התחרות בחברת yes באזורים מרוחקים בארץ. ארדן הוביל גם את רפורמת "השוק הסיטונאי", שבה מחויבות חברות התשתית בזק והוט להשכיר את התשתיות שלהן לחברות כמו אורנג' וסלקום ובכך קיווה להכניס תחרות לשוק הטלוויזיה. על אף הניסיון הרב לקדמה הרפורמה לא הושלמה.

בתקופת כהונתו של ארדן כשר תקשורת הגיע ערוץ 10 כמעט לסוף תקופת רישיונו לשידור. סגירתו הייתה גורמת בעצם למונופול של ערוץ 2 בטלוויזיה המסחרית. על מנת למנוע זאת, יזם ארדן חוק המורה על פיצול ערוץ 2, ומעבר הזכייניות "רשת" ו"שידורי קשת" לשידור של שבעה ימים בשבוע כל אחת. חברת החדשות של ערוץ 2 הייתה אמורה להיות מוצעת למכרז, להפעלת אחת משתי הזכייניות. החברה השנייה הייתה אמורה להקים חברת חדשות חדשה. עם כניסתו לתפקיד שר הפנים, ומעבר סמכויות משרד התקשורת לראש הממשלה, בנימין נתניהו, נעצר קידום החוק.

בנובמבר 2014 מונה לשר הפנים לאחר פרישתו של גדעון סער, וסיים את כהונתו כשר התקשורת.[11]

בממשלת ישראל ה-34עריכה

 
השר לביטחון הפנים ארדן סופד בטקס הזיכרון לחללי משטרת ישראל
 
השר לביטחון הפנים ארדן עם מפכ"ל משטרת ישראל רוני אלשיך

לקראת הקמת הממשלה ה-34, רצה ארדן להיות שר הפנים יחד עם המשרד לביטחון הפנים, אך עקב סירובו של נתניהו לתת לו את התיק, החליט שלא לכהן בממשלה. בהמשך חזר בו וב-25 במאי הושבע לתפקיד השר לביטחון הפנים שר לנושאים אסטרטגיים ושר ההסברה.

ב-25 באוגוסט 2015 המליץ השר ארדן על מינוי תת-אלוף גל הירש למפכ"ל המשטרה - מינוי חיצוני שגרר ביקורות רבות. בספטמבר 2015, לאחר ביטול מועמדותו של גל הירש, המליץ ארדן על סגן ראש השב"כ, רוני אלשיך, לתפקיד מפכ"ל המשטרה, והמלצה זו התממשה.

בתקופת כהונתו התמודדו משטרת ישראל ומשמר הגבול עם גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) שבמהלכו ביצעו מחבלים פלסטינים וערבים ישראליים מאות פיגועי טרור, פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ופיגועי ירי. במהלך גל הטרור נרצחו 43 ישראלים. בעקבות הגל נפרשו המשטרה ומשמר הגבול בכוחות מוגברים, בעיקר באזור ירושלים. כוחות הביטחון הצליחו לנטרל מאות מחבלים, מהם נהרגו כ-270.

ארדן ספג ביקורת על שכינה את גל השריפות בישראל (2016) בשם "טרור ההצתות", ועל כך שהתייחס אל פרשת הדריסה באום אל-חיראן, שבה נהרגו שוטר ואזרח, כאל פיגוע דריסה בשעה שהאירוע טרם תוחקר לעומקו[12]. ארדן השיב שהסתמך על הגורמים המקצועיים במשטרה וגיבה את הכוחות בשטח[13].

במסגרת פעילותו כשר לעניינים אסטרטגיים קידם בשיתוף המרכז הבינתחומי הרצליה ועוד יישומון לציבור הרחב במטרה לקדם מסרים פרו-ישראלים ברשתות החברתיות. משתמשי היישומון צוברים נקודות על משימות כגון שיתוף סרטונים וכתבות[14].

ארדן החליט ב-2018 שלא להאריך את כהונת המפכ"ל אלשיך, והמליץ לממשלה על מינוי הניצב לשעבר, משה אדרי למפכ"ל המיועד, אך אדרי הסיר את מועמדתו.

חיים אישייםעריכה

ארדן נשוי לשלומית שור[15] ואב לארבעה ילדים. מתגורר בסביון[16].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רועי מנדל, לילה ראשון בלי עשן: הפאבים נפרדים מהסיגריה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2007
  2. ^ אמנון מרנדה, אושר בכנסת: שלילה לנהג המואשם בהריגה, באתר ynet, 20 במרץ 2007
  3. ^ צבי זרחיה, אושרה הצעת החוק של גלעד ארדן: המפקח על הבנקים יוסמך להתערב בעמלות הבנקאיות, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2006
  4. ^ אמנון מרנדה, החוק עבר: חובה לחבוש קסדה על אופניים, באתר ynet, 25 ביולי 2007
  5. ^ מרלן-אביבה גרינפטר, חוק האריזות אושר סופית בכנסת, באתר The Epoch Times,‏ 19 בינואר 2011
  6. ^ יעל דראל, ארדן יציע: תשלום על כל שימוש במשאבי הטבע, באתר nrg‏, 1 בינואר 2012
  7. ^ הגלובוס הירוק 2011: גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, באתר "הסביבה"
    צפריר רינתאות הגלובוס הירוק לגלעד ארדן, באתר הארץ, 25 במרץ 2011
  8. ^ אמיר בוחבוט ועמרי נחמיאס‏, ארדן מבקש להתפטר ולסגור את המשרד להגנת העורף, באתר וואלה! NEWS‏, 23 באפריל 2014
  9. ^ העברת שטח פעולה מהמשרד להגנת העורף למשרד הביטחון באתר משרד ראש הממשלה, 1 ביוני 2014
  10. ^ רביב דרוקררביב דרוקר // גלעד ארדן ורפורמת חלוקת הקרח בפינלנד, באתר TheMarker‏, 21 במרץ 2016
  11. ^ עמית סגל, ‏גלעד ארדן מונה לשר הפנים במקום גדעון סער, באתר ‏mako‏‏, ‏4 בנובמבר 2014‏
  12. ^ מאמר המערכתלא יכול להמשיך בתפקידו, באתר הארץ, 23 בינואר 2017
    אמרי סדן‏, מ"פיגוע של דאעש" ל"אירוע מצער": הדריסה בכפר הבדואי - שלב אחר שלב, באתר וואלה! NEWS‏, 23 בפברואר 2017
  13. ^   סערת אום אל חיראן: השר ארדן בראיון ראשון, ראיון באראל סג"ל בגל"צ, 26 בפברואר 2017.
  14. ^ ACT.IL , אפליקציה אזרחית סטודנטיאלית, שפועלת להגן על ישראל ברשת.
  15. ^ ח"כ גלעד ארדן, יו"ר ועדת הכלכלה, הוא חרוץ, קופצני, בוטה, מיומן במשחקי כוח ומהיר חימה, באתר TheMarker
  16. ^ יניב קובוביץ, המשטרה קנסה פעילים חברתיים שהפגינו מול ביתו של השר ארדן, באתר הארץ, 4 במאי 2017