גלעד ארדן

פוליטיקאי ישראלי

גלעד מנשה אֶרְדָן (נולד ב-30 בספטמבר 1970; כ"ט באלול ה'תש"ל) הוא שגריר ישראל באו"ם ושגריר ישראל בארצות הברית. בעבר היה שר בממשלות ישראל וחבר הכנסת מטעם הליכוד. עורך דין במקצועו.

גלעד ארדן
גלעד ארדן, 2020
גלעד ארדן, 2020
לידה 30 בספטמבר 1970 (בן 50)
כ"ט באלול ה'תש"ל
אשקלון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא גלעד מנשה ארדן
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד
שגריר ישראל באומות המאוחדות ה־18
5 ביולי 2020–מכהן
(44 שבועות ו־6 ימים)
תחת שר החוץ גבי אשכנזי
שגריר ישראל בארצות הברית ה־18
20 בינואר 2021–מכהן
(16 שבועות ו־3 ימים)
תחת שר החוץ גבי אשכנזי
שר לשיתוף פעולה אזורי ה־9
17 במאי 20205 ביולי 2020
(7 שבועות ויום)
שר לביטחון פנים
25 במאי 201517 במאי 2020
(5 שנים)
שר לנושאים אסטרטגיים והסברה
25 במאי 201517 במאי 2020
(5 שנים)
שר הפנים
5 בנובמבר 201414 במאי 2015
(27 שבועות ויומיים)
שר התקשורת
18 במרץ 20135 בנובמבר 2014
(שנה ו־33 שבועות)
שר להגנת העורף
18 במרץ 201330 ביוני 2014
(שנה ו־14 שבועות)
שר להגנת הסביבה
31 במרץ 200918 במרץ 2013
(4 שנים)
חבר הכנסת
17 בפברואר 20035 ביולי 2020
(17 שנים)
כנסות 1623
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נעוריועריכה

ארדן נולד, גדל והתחנך באשקלון. בנם של יהודית, ילידת הונגריה ופסיכולוגית במקצועה, ואבינועם ארדן, יליד רומניה ומורה שהסב את מקצועו לעריכת דין. ארדן למד בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים. שירת בצה"ל כקצין בחיל השלישות והשתחרר בדרגת סרן.

למד משפטים באוניברסיטת בר-אילן ושם בלט לראשונה בעשייה פוליטית, כשהיה פעיל במחאה נגד הסכם אוסלו. התמחה במשרדו של דב וייסגלס והוסמך לעריכת דין בשנת 1996. הוא בעל תואר שני בהצטיינות במדע המדינה מטעם אוניברסיטת תל אביב.

כיהן כמנכ"ל החברה הכלכלית של התאחדות הקבלנים והבונים בישראל.

קריירה פוליטיתעריכה

שימש עוזרו הפוליטי-פרלמנטרי של אריאל שרון בהיותו ח"כ באופוזיציה. לאחר מכן שימש יועץ לראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהל האגף לפניות הציבור במשרדו. כמו כן כיהן כיו"ר צעירי הליכוד.

בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-15 מוקם ארדן במקום ה-26, ולא נכנס לכנסת. בבחירות המקדימות בליכוד לכנסת ה-16 מוקם במקום ה-28, במשבצת שיועדה לצעירי הליכוד. ממשבצת זו נבחר לראשונה לכהן כחבר הכנסת. בכנסת ה-16 היה מהמתנגדים החריפים לתוכנית ההתנתקות ואף כינה את התוכנית והטיפול במפוני גוש קטיף "פשע ברמה לאומית". בראשית כהונתו בכנסת סירב להצעת שר החוץ, סילבן שלום, לעזוב את הכנסת לטובת תפקיד שגריר ישראל באו"ם.

במרץ 2005 נבחר ליו"ר "אל סם" ישראל - עמותה ארצית המעניקה טיפול לילדים, בני נוער וצעירים שנפגעו מצריכת סמים ואלכוהול.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-17, נבחר ארדן במקום השני, אך ברשימת המועמדים לכנסת מוקם רביעי, אחרי יו"ר הליכוד נתניהו וסילבן שלום, אשר לו שוריין המקום השני ברשימה. בכנסת ה-17 פעל רבות בתחום חקיקה בנושא הבטיחות בדרכים ועמד בראש השדולה למאבק בתאונות הדרכים. נבחר לוועדה לבחירת שופטים יחד עם ח"כ אורית נוקד וכיהן גם כיו"ר ועדת הכלכלה.

בפריימריז לרשימת הליכוד לכנסת ה-18 זכה ארדן במקום השני ונבחר לעוד כהונה בכנסת. בחודש מרץ 2009, עם הקמת הממשלה ה-32, מונה ארדן לשר להגנת הסביבה והשר המקשר בין הממשלה לכנסת.

בבחירות המקדימות לרשימת הליכוד לכנסת ה-19 הגיע ארדן שוב למקום השני, ונבחר לכהונה נוספת בכנסת. עם הקמת הממשלה ה-33, מונה לשר התקשורת ובמקביל השר להגנת העורף וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיע ארדן למקום הראשון בפריימריז בליכוד והוצב במקום השני ברשימה לאחר היו"ר, בנימין נתניהו.

ארדן נבחר על ידי ארגון "אור ירוק" כאיש העשור במאבק בתאונות הדרכים. בנוסף זכה באות "הגלובוס הירוק" לשנת 2008 בקטגוריה "כנסת ירוקה", כאות להיותו חבר הכנסת המצטיין בפעילותו למען הגנת הסביבה.

חקיקהעריכה

בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס הקיץ של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש ארדן על 23, ובכך היה לחבר הכנסת שהעביר את המספר הרב ביותר של הצעות חוק במושב זה.

בממשלת ישראל ה-32עריכה

ארדן התנגד להסכם שבין משרד האוצר לחברת כימיקלים לישראל והמשרד בניהולו גיבש מתווה להקמת קרן ייעודית לשיקום הנזקים הסביבתיים בים המלח ומנגנון פרוגרסיבי לשימוש וניצול כל משאבי הטבע בישראל, לרבות כריית חול, חומרי גלם טבעיים, משאבי המים המינרלים וכדומה, על בסיס ההתנהלות מול חברות הגז והנפט שבהתאם להמלצות ועדת ששינסקי. על פי המתווה: "על הממשלה לקבוע מדיניות ארוכת טווח בכל הנוגע לשימוש ולניצול של כלל משאבי הטבע, כך שישקפו נכונה את חלקו של הציבור מהרווחים" והמדיניות צריכה לאפשר "רווח סביר" לחברות יחד עם העברת כספים ייעודיים לטובת הציבור[7].

בתפקידו יזם חקיקה משמעותית בתחום הגנת הסביבה והוביל בהצלחה מספר מאבקים פרלמנטריים וציבוריים לשמירה על איכות הסביבה בישראל. כשר לאיכות הסביבה הוביל את קידום נושא המיחזור, הפרדת הפסולת וחקיקת "חוק האריזות"[8]. לצד אלה קידם את פרויקט ניקוי הגליל המערבי מאסבסט[9] והיה שותף להובלת המאבק לשמירת חופי הים בפלמחים, ניצנים, נחשולים ובבצת[10]. על כך זכה בשנת 2011 באות "הגלובוס הירוק" מטעם ארגוני הסביבה[8]

בממשלת ישראל ה-33עריכה

 
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין מתייעץ עם גלעד ארדן (מימין) וזאב אלקין, לקראת הרכבת הממשלה אחרי הבחירות לכנסת העשרים.

לאחר הבחירות לכנסת ה-19, נבחר שוב כח"כ מטעם סיעת הליכוד ומונה לשר התקשורת ולשר להגנת העורף בממשלה ה-33[11]. חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. באפריל 2014 התפטר מנכ"ל המשרד להגנת העורף דן רונן, לטענתו כיוון שלא ניתנו למשרד סמכויות המאפשרות לו לפעול[12]. למחרת ביקש ארדן מראש הממשלה לפרוש מתפקידו כשר להגנת העורף ולפרק את המשרד[13]. ביוני 2014 נסגר המשרד להגנת העורף וכל סמכויותיו הועברו למשרד הביטחון[14].

בתפקיד שר התקשורת והשר הממונה על רשות השידור, הוביל ארדן מהלך לפירוק רשות השידור, שמימושו נדחה פעמים אחדות[15]. בנוסף, חתם ארדן על צו המורה לחברת "הוט" להגיע לכל נקודה בארץ, ובכך מגביר את התחרות בחברת yes באזורים מרוחקים בארץ. ארדן הוביל גם את רפורמת "השוק הסיטונאי", שבה מחויבות חברות התשתית בזק והוט להשכיר את התשתיות שלהן לחברות כמו אורנג' וסלקום ובכך קיווה להכניס תחרות לשוק הטלוויזיה[16]. על אף הניסיון הרב לקדמה הרפורמה לא הושלמה.

בתקופת כהונתו של ארדן כשר תקשורת הגיע ערוץ 10 כמעט לסוף תקופת רישיונו לשידור. סגירתו הייתה גורמת בעצם למונופול של ערוץ 2 בטלוויזיה המסחרית. על מנת למנוע זאת, יזם ארדן חוק המורה על פיצול ערוץ 2, ומעבר הזכייניות "רשת" ו"שידורי קשת" לשידור של שבעה ימים בשבוע כל אחת[17]. חברת החדשות של ערוץ 2 הייתה אמורה להיות מוצעת למכרז, להפעלת אחת משתי הזכייניות. החברה השנייה הייתה אמורה להקים חברת חדשות חדשה. עם כניסתו לתפקיד שר הפנים, ומעבר סמכויות משרד התקשורת לראש הממשלה, בנימין נתניהו, נעצר קידום החוק.

בנובמבר 2014 מונה לשר הפנים לאחר פרישתו של גדעון סער, וסיים את כהונתו כשר התקשורת[18].

בממשלת ישראל ה-34עריכה

 
השר לביטחון הפנים ארדן סופד בטקס הזיכרון לחללי משטרת ישראל
 
גלעד ארדן בטקס אזכרה לחללי משטרת ישראל, 8 ביוני 2015
 
השר לביטחון הפנים ארדן עם מפכ"ל משטרת ישראל רוני אלשיך

לקראת הקמת הממשלה ה-34, רצה ארדן להיות שר הפנים יחד עם המשרד לביטחון הפנים, אך עקב סירובו של נתניהו לתת לו את התיק, החליט שלא לכהן בממשלה. בהמשך חזר בו וב-25 במאי הושבע לתפקיד השר לביטחון הפנים והשר לנושאים אסטרטגיים והסברה[19].

ב-25 באוגוסט 2015 המליץ השר ארדן על מינוי תת-אלוף גל הירש למפכ"ל המשטרה[20]. היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הורה לארדן להמתין עם המינוי עד שתסתיים בדיקה של המשטרה בעניין חשדות לעברות פליליות מצד הירש, והוסיף שהבדיקה "תימשך זמן רב". בפועל נמשכה הבדיקה שלוש שנים והסתיימה בסגירת התיק מחוסר אשמה. ב-23 בספטמבר הודיע השר ארדן על הסרת מועמדותו של הירש[21]. במקומו הוא המליץ על סגן ראש השב"כ, רוני אלשיך[22], והמלצה זו התממשה.

בתקופת כהונתו התמודדו משטרת ישראל ומשמר הגבול עם גל הטרור הפלסטיני (2015–2016) שבמהלכו ביצעו מחבלים פלסטינים וערבים ישראליים מאות פיגועי טרור, פיגועי דקירה, פיגועי דריסה ופיגועי ירי. במהלך גל הטרור נרצחו 43 ישראלים. בעקבות הגל נפרשו המשטרה ומשמר הגבול בכוחות מוגברים, בעיקר באזור ירושלים. כוחות הביטחון הצליחו לנטרל מאות מחבלים, מהם נהרגו כ-270.

במסגרת תפקידו הוביל את ההתמודדות עם גל השרפות בישראל (2016) שאותו כינה "טרור ההצתות". בנוסף, התייחס אל פרשת הדריסה באום אל-חיראן, שבה נהרגו שוטר ואזרח, כאל פיגוע דריסה בשעה שהאירוע טרם תוחקר לעומקו[23]. ארדן הביע צער על כך שהתחקור של שירות הביטחון הכללי הופסק לאחר כמה שעות ולפני שנאספו ממצאים המאפשרים לבסס את קביעת המשטרה שהיה מדובר באירוע דריסה מכוון[24].

ארדן פעל להקל את ההגבלות המשטרתיות על העולים היהודים להר הבית[25].

במסגרת פעילותו כשר לעניינים אסטרטגיים קידם בשיתוף המרכז הבינתחומי הרצליה ועוד יישומון לציבור הרחב במטרה לקדם מסרים פרו-ישראלים ברשתות החברתיות[26].

ארדן החליט ב-2018 שלא להאריך את כהונת המפכ"ל אלשיך[27], והמליץ לממשלה על מינוי הניצב לשעבר, משה אדרי למפכ"ל המיועד[28], אך אדרי הסיר את מועמדתו[29].

במהלך 2019 נרצחו כ-70 אזרחים ערבים, ובעקבות זאת התקיימו מחאות בחברה הערבית על אוזלת ידה של המשטרה בטיפול באלימות[30]. ארדן התייחס לאלימות בחברה הערבית ולקודים התרבותיים הנהוגים בה לדעתו, והציג את ההשקעה באכיפה במגזר הערבי[31]. הוא נפגש עם נציגי הרשימה המשותפת לגיבוש תוכנית לשיפור הטיפול באלימות בחברה הערבית[32]. התוכנית כללה מבצע מסירת נשק לא חוקי שהסתיים ב-5 בדצמבר 2019[33]

ממשלת ישראל ה-35עריכה

במאי 2020 נענה ארדן להצעת נתניהו להתמנות לשגריר ישראל באו"ם, ובהמשך גם לשגריר ישראל בארצות הברית[34]. עד כניסת המינוי לתוקף כיהן ארדן כשר לשיתוף פעולה אזורי.

שגריר ישראל באו"ם ובארצות הבריתעריכה

 
ארדן (משמאל) נועד בניו יורק עם מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפאו (מימין) ושגרירת ארצות הברית באו"ם קלי קרפט (במרכז), אוגוסט 2020

ביולי 2020 החל לכהן כשגריר ישראל באומות המאוחדות במקום דני דנון. בינואר 2021 החל לכהן כשגריר ישראל בארצות הברית, במקום רון דרמר[35].

חיים אישייםעריכה

ארדן נשוי לשלומית שור[36] ואב לארבעה ילדים. מתגורר בקריית אונו[37].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ רועי מנדל, לילה ראשון בלי עשן: הפאבים נפרדים מהסיגריה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2007
  2. ^ אושרה לקריאה ראשונה הצעת חוק של ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) בנושא השעיית ראש רשות מקומית וחבר מועצה שבחירתם בוטלה ע"י בית משפט., באתר ערוץ 7, 21 בנובמבר 2007
  3. ^ אמנון מרנדה, אושר בכנסת: שלילה לנהג המואשם בהריגה, באתר ynet, 20 במרץ 2007
  4. ^ צבי זרחיה, אושרה הצעת החוק של גלעד ארדן: המפקח על הבנקים יוסמך להתערב בעמלות הבנקאיות, באתר TheMarker‏, 26 בנובמבר 2006
  5. ^ אמנון מרנדה, החוק עבר: חובה לחבוש קסדה על אופניים, באתר ynet, 25 ביולי 2007
  6. ^ צבי זרחיה, אושר חוק האריזות: יבואנים יחוייבו למחזר את האריזות שהם מייצרים, באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2010
  7. ^ יעל דראל, ארדן יציע: תשלום על כל שימוש במשאבי הטבע, באתר nrg‏, 1 בינואר 2012
  8. ^ 1 2 יעל דראל, חוק האריזות אושר: לאן נזרוק את גביע היוגורט?, באתר ynet, 19 בינואר 2011
  9. ^ סוף לאסבסט בגליל?, באתר וואלה!‏, 31 במאי 2009
  10. ^ שירלי ששון־עזר, דותן לוי ושי פאוזנר, מאבק מחוף לחוף, באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2011
  11. ^ מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, יעלון לביטחון, ארדן שר התקשורת והגנת העורף, באתר ynet, 17 במרץ 2013
  12. ^ מנכ"ל המשרד להגנת העורף התפטר: "אין סמכויות", באתר וואלה!‏, 22 באפריל 2014
  13. ^ אמיר בוחבוט ועמרי נחמיאס‏, ארדן מבקש להתפטר ולסגור את המשרד להגנת העורף, באתר וואלה!‏, 23 באפריל 2014
  14. ^ העברת שטח פעולה מהמשרד להגנת העורף למשרד הביטחון באתר משרד ראש הממשלה, 1 ביוני 2014
  15. ^ רביב דרוקררביב דרוקר // גלעד ארדן ורפורמת חלוקת הקרח בפינלנד, באתר TheMarker‏, 21 במרץ 2016
  16. ^ אמיתי זיוארדן חתם על רפורמת השוק הסיטוני: "הוזלת שירותי התקשורת", באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2014
  17. ^ אופיר דור, הצעת החוק לפיצול ערוץ 2 מגיעה לאישור הממשלה, באתר כלכליסט, 19 באוקטובר 2014
  18. ^ עמית סגל, ‏גלעד ארדן מונה לשר הפנים במקום גדעון סער, באתר ‏מאקו‏‏, ‏4 בנובמבר 2014‏
  19. ^ אורי תובל, גלעד ארדן נכנס לממשלה: השר לביטחון פנים, אסטרטגיה והסברה, באתר כלכליסט, 25 במאי 2015
  20. ^ יניב קובוביץ, ארדן הכריע: תת-אלוף במילואים גל הירש הוא מפכ"ל המשטרה הבא, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2015
  21. ^ בשל התמשכות הבדיקה נגדו: גל הירש לא ימונה למפכ"ל, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2015
  22. ^ ynet, "השועל" מהשב"כ: רוני אלשיך הוא המפכ"ל המיועד, באתר כלכליסט, 27 בספטמבר 2015
  23. ^ מאמר המערכתלא יכול להמשיך בתפקידו, באתר הארץ, 23 בינואר 2017
    אמרי סדן‏, מ"פיגוע של דאעש" ל"אירוע מצער": הדריסה בכפר הבדואי - שלב אחר שלב, באתר וואלה!‏, 23 בפברואר 2017
  24. ^ אלי סניור ואחיה ראב"ד, ארדן על אום אל חיראן: "לחדש חקירת שב"כ, לא נקבע אם הדריסה הייתה מכוונת", באתר ynet, 01.05.18
  25. ^ מילה טובה על גלעד ארדן, נדב שרגאי בפייסבוק, מצוטט בחדשות הר הבית.
  26. ^ ACT.IL , אפליקציה אזרחית סטודנטיאלית, שפועלת להגן על ישראל ברשת.
  27. ^ ynet, השר ארדן הודיע: כהונת המפכ"ל אלשיך לא תוארך, באתר כלכליסט, 13 בספטמבר 2018
  28. ^ אלון חכמון, ‏השר ארדן המליץ על ניצב בדימוס משה אדרי לתפקיד המפכ"ל הבא, באתר מעריב אונליין, 2 בנובמבר 2018
  29. ^ שירות גלובס, ‏ניצב בדימוס משה צ'יקו אדרי הסיר את מועמדותו למפכ"ל, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2018
  30. ^ יסמין בכריה וג'קי חורי, המחאה ביישובים הערביים: אלפים הפגינו ברחבי הארץ, חלקם חסמו כבישים, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2019
  31. ^ הארץארדן: החברה הערבית מאוד אלימה. בסכסוכים שאצלנו נגמרים בתביעה, הם שולפים נשק, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2019
  32. ^ חסן שעלאן, ראשי המשותפת נפגשו עם ארדן: היישובים יתוגברו ב-600 שוטרים, באתר ynet, 10 באוקטובר 2019
  33. ^ הסתיים המבצע למסירת נשק לא חוקי בחברה הערבית, GOV.IL
  34. ^ ניצן קידרגלעד ארדן יתמנה לשגריר ישראל בארה"ב ובאו"ם, באתר ערוץ 7, 11 במאי 2020
  35. ^ אריאל כהנא, בשני כובעים: מהיום - ארדן שגריר ישראל באו"ם ובארה"ב, ישראל היום, ‏20 בינואר 2020
  36. ^ ח"כ גלעד ארדן, יו"ר ועדת הכלכלה, הוא חרוץ, קופצני, בוטה, מיומן במשחקי כוח ומהיר חימה, באתר TheMarker
  37. ^ נטלי ברדה, השר גלעד ארדן מכר את הוילה בסביון, מאקו, ‏30 בדצמבר 2014
גלעד ארדן - תבניות ניווט