ועידת אפסוס
ועידת אפסוס היא הוועידה האקומנית השלישית, אשר כונסה בשנת 431 באפסוס שבאסיה הקטנה בהוראת הקיסר המזרחי תאודוסיוס השני. הוועידה עסקה במינות הנסטוריאנית והפלאגיאנית.
נסטוריוס, באותה תקופה פטריארך קונסטנטינופול, טען כי מריה הבתולה היא יולדת המשיח ולא יולדת האל, שכן היא ילדה רק את התגלמותו הגשמית-אנושית של ישו, ולא את הלוגוס האלוהי שבו. בכך, ובטיעונים אחרים שלו, כגון זה שעל הצלב סבל רק חלקו האנושי של ישו, נסטוריוס ביקש ליצור הפרדה ברורה יותר בין המהות האלוהית של ישו למהותו האנושית.
לגישה תאולוגית זו התנגד קירילוס האלכסנדרוני, פטריארך אלכסנדריה. על-מנת ליישב את המחלוקת, הורה הקיסר תאודוסיוס ה-2 לכנס ועידה אקומנית. הוועידה כונסה ב-22 ביוני 431 בנוכחות 200 בישופים, רובם מהמזרח, וקירילוס האלכסנדוני ישב בראשה ושימש בו-בזמן כנציגו של האפיפיור. תחת הנהגתו של קירילוס, ובהיעדר רבים מתומכיו של נסטוריוס בראשותו של יוחנן מאנטיוכיה אשר בוששו לבוא, הוועידה גינתה את הדוקטרינה של נסטוריוס וקבעה כי ישו היה אל ואדם באישיות (persona) אחת, בעל שתי מהויות - כלומר בעל טבע אלוהי וטבע אנושי באותה אישיות; כמו כן היא גזרה אנאתמה (חרם מהמעלה העליונה) על כל מי שיסרב לקבל על עצמו הכרעה זו.
בנוסף לכך, הוועידה אסרה על כל שינוי בקרדו כפי שנקבע בשנת 381 בוועידת קונסטנטינופול הראשונה על בסיס הקרדו של ניקיאה.
לפי ההשקפה הפלאגיאניות האדם יכול להיות טוב גם ללא עזרת האל, וכפרה בכך שהחטא הקדמון טימא את הנפש האנושית לעולם ועד. ועידת אספרוס והכריזה על השקפה זו כעל מינות וככפירה.
נסטוריוס עצמו סירב לקבל את החלטת הוועידה ופרש מהכנסייה, בהקימו את הכנסייה האשורית. גם יוחנן מאנטיוכיה סירב תחילה לקבל את דעתו של קירילוס האלכסנדוני, ואף החרים אותו לאחר הוועידה אך כעבור שנתיים, בשנת 433, התפייס עמו והסכים לנוסחת פשרה. למרות זאת, פשרה זו לא סתמה את הגולל על הוויכוחים התאולוגיים. כעבור שנים ספורות, מתוך החלטות הוועידה עצמה שהגדירו את טבעו של ישו כשתי מהויות - אנושית ואלוהית - באישיות אחת, צמחה המינות המונופיזיטית אשר פירשה בצורה שונה את הדוקטרינה התאולוגית שנקבעה לגבי מהותו של ישו בוועידת אפסוס ואשר נדונה בוועידת כלקדון עשרים שנה מאוחר יותר.
קישורים חיצוניים עריכה
- ועידת אפסוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)