ועידת יאלטה

ועידת יאלטהאנגלית: Yalta Conference) הייתה ועידה שהתקיימה לקראת סופה של מלחמת העולם השנייה, מ-4 עד 11 בפברואר 1945, בהשתתפותם של מנהיגי ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וברית המועצות: רוזוולט, צ'רצ'יל וסטלין. כאשר התברר שבעלות הברית עומדות לנצח במלחמה התעוררה השאלה לגבי חלוקת השטחים ואזורי ההשפעה בין המדינות המנצחות. הוועידה נועדה למצוא פתרון לבעיה זו. הוועידה התקיימה בארמון הקיסרי לשעבר ביאלטה שבחצי האי קרים שבברית המועצות.

ועידת יאלטה
יושבים מימין לשמאל: סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל בוועידת יאלטה
יושבים מימין לשמאל: סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל בוועידת יאלטה
מיקום ארמון ליוואדיה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר יאלטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצותברית המועצות ברית המועצות
תאריכים 4 בפברואר 1945 – 11 בפברואר 1945 (8 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עילה חלוקת השטחים ואזורי ההשפעה בין המדינות המנצחות במלחמת העולם השנייה
משתתפים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תוכן הוועידה

עריכה

כבר בקיץ 1944 חילקו ביניהן ברית המועצות והממלכה המאוחדת את אזורי ההשפעה בבלקן. בוועידת יאלטה הועלתה בעיקר השאלה בקשר לגבולותיה של פולין ששוחררה מידי הנאצים זמן קצר לפני הוועידה. סטלין תבע שגבולה המזרחי של פולין יהיה כמו ב-1941, וחלקה הצפוני של פרוסיה המזרחית יסופח לברית המועצות, ופולין, כתמורה על אובדן שטחים במזרח, תפוצה בשטחים ממערב לה. כל הצדדים הגיעו להסכם שגבולותיה הסופיים של פולין ייקבעו סופית בוועידת השלום, אך לכאורה היה ברור לכל הצדדים שברית המועצות תקבל את רצונה, ולזאת הסכימו רוזוולט וצ'רצ'יל מפאת העובדה שהשטחים הנידונים כבר היו בידי ברית המועצות, וכדי לשנות עובדה זו הם היו צריכים להשתמש בכוח, אלטרנטיבה שממנה ניסו להימנע בשלב זה. למרות זאת, הורה וינסטון צ'רצ'יל לצבאו להכין את מבצע לא יעלה על הדעת.

כמו כן דנו הצדדים בהצטרפותה של ברית המועצות למלחמה נגד האימפריה היפנית - מה שהוסכם על ידי סטלין בתמורה לשטחים באסיה. במהלך הוועידה הסכימו הצדדים על הקמת ארגון האומות המאוחדות (האו"ם). סטלין קיבל שלושה קולות במקום ה-16 שאותם רצה בתחילה (לפי חשבון של קול אחד לכל רפובליקה של ברית המועצות ואחד לאיחוד עצמו), ותינתן זכות וטו לחמש המעצמות - ארצות הברית, ברית המועצות, הממלכה המאוחדת, סין וצרפת שהצטרפה לאחר מכן. בין השאר הוחלט לחלק את גרמניה לארבעה אזורי כיבוש: צרפתי, בריטי, אמריקני וסובייטי. ברלין, שהייתה באזור הכיבוש הסובייטי, חולקה באופן דומה בין ארבע המנצחות. עוד הוסכם לחסל את כוחה הצבאי של גרמניה, לעקור ממנה את הנאציזם ולהביא את מנהיגיה בפני בית דין בינלאומי.

 
חלוקת גרמניה על פי תוכנית מורגנטאו (לא יצאה לפועל)

האינטרסים של משתתפי הוועידה

עריכה
  • סטלין - רצה לדאוג לכך שכניסתו למלחמה נגד יפן תבטיח לו שליטה בצפון סין. הוא ידע כי כניסתו למלחמה תזכה אותו בהכרת תודה מצד ארצות הברית ובכך תחזק את מעמדו באירופה. בנוסף הוא רצה לדחוק את שאלת פולין כדי שברית המועצות תוכל לבסס את מעמדה שם, דבר שהיה חשוב ביותר לסובייטים. סטלין היה המרוויח העיקרי של ועידת יאלטה.
  • צ'רצ'יל – הבין כי ברית המועצות משתלטת על מזרח אירופה, וכי צבאותיה לא יצאו מהאזורים שכבשו. הוא לא היה שותף לאופטימיות של רוזוולט החולה שרצה להמשיך את מדיניות "השכן הטוב". צ'רצ'יל היה הראשון שהגה אחרי ועידת יאלטה את המונח "מסך הברזל".
  • רוזוולט – לא חש בסכנה הסובייטית ורצה לפייס את סטלין ולמשוך אותו למלחמה נגד יפן כדי לקצר את המלחמה ולצמצם אבדות חיילים אמריקנים. רוזוולט גם רצה לדחוק את בריטניה בחלוקת השלל במזרח הרחוק, ובכך לצמצם השפעתה שם.

בוועידת יאלטה ניתן לראות את ניצניה של "המלחמה הקרה", למרות שמלחמת העולם השנייה טרם הסתיימה.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ועידת יאלטה בוויקישיתוף