פתיחת התפריט הראשי

ועידת נציגי העםרוסית: Съезд народных депутатов СССР) - הגוף השלטוני העליון של ברית המועצות בשנים 1989-1991.

תוכן עניינים

רקעעריכה

ביולי 1988 במהלך הכנס ה-19 של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב הכריז על רפורמה שלטונית. ב-1 בדצמבר 1988 התקבל חוק הבחירות החדש ובוצעו שינויים מתאימים בחוקה.

בסמכות הוועידה היה קבלת חוקה ואישור שינויים בחוקה, קביעת עקרונות מדיניות פנים ומדיניות חוץ של המדינה, מינוי חברים של הסובייט העליון ומינוי יושב ראש של הסובייט העליון, אישור מינוי ראש הממשלה, יושב ראש בית המשפט העליון, פרקליט המדינה ובחירת וועדה לשמירת החוקה.

הוועידה כללה 2250 נציגים לפי מפתח שלהלן:

  • 750 נציגים מאזורי בחירה בעלי מספר מצביעים שווה.
  • 750 נציגים מיחידות מנהליות של ברית המועצות (32 מכול רפובליקה, 11 מכול רפובליקה אוטונומית, 5 מכול מחוז אוטונומי ו-1 מכול נפה אוטונומית)
  • 750 נציגים שנבחרו על ידי גופים ציבוריים שונים מקרב חברי הארגונים.

הנציגים נבחרו לתקופה של חמש שנים. מעשית, בעקבות התפרקות ברית המועצות בסוף שנת 1991, הגוף שנבחר ל-5 שנים הפסיק להתקיים לאחר פעילות של שנתיים.

כל המושבים התקיימו בארמון הקרמלין הממלכתי במוסקבה.

בחירותעריכה

הבחירות נערכו בין 26 במרץ-21 במאי 1989. לראשונה בברית המועצות זה היו בחירות חופשיות וברוב הקלפיות היה יותר ממועמד אחד. המועמדים פרסמו את המצע ומערכת בחירות כללה הופעתם בטלוויזיה. הובטחה הצבעה חשאית. בהתאם לתוצאות הבחירות, בין הנציגים היו 87% של חברי המפלגה ו-13% לא היו שייכים למפלגה.

מושביםעריכה

 
מיכאיל גורבצ'וב במהלך המושב הראשון בשנת 1989

המושב הראשוןעריכה

המושב הראשון התקיים במאי-יוני 1989. כבר בתחילת הישיבה הראשונה מיכאיל גורבצ'וב נבחר ליושב ראש הסובייט העליון. לראשונה אזרחי ברית המועצות היו יכולים לשמוע בשידור טלוויזיה את אנדריי סחרוב שהיה בין הנבחרים וניהל מערכת ויכוחים עזה עם מיכאיל גורבצ'וב. במקביל התנהל ויכוח בנושאים שונים בין בוריס ילצין לבין יגור ליגצ'וב שהיה בין הקומוניסטים הבולטים. בין הנבחרים שהשתתפו במושב היו אנשים שבהמשך זכו בתפקידים בולטים כמו גברייל פופוב, אנטולי סובצ'ק ועוד.

בוריס ילצין לא נבחר להרכב של הסובייט העליון, אך ב-29 במאי אחד מנבחרים העביר לו את מקומו.

ביום אחרון של המושב, תומכי הרפורמות שהיו בעמדת מיעט התארגנו והקימו "קבוצת נציגי העם הבין-אזורית". בראש הקבוצה עמדו אנדריי סחרוב, בוריס ילצין, גברייל פופוב, יורי אפנסייב וויקטור פאלם.

המושב השניעריכה

המושב התקיים בדצמבר 1989. במהלך המושב נפטר אנדריי סחרוב. בישיבות המושב בוריס ילצין דרש לבטל את הסעיף ה-6 בחוקה, לפיו "המפלגה קומוניסטית מהווה את הכוח המוביל של המדינה". לעומת זאת הרוב הקומוניסטי של חברי הוועידה דגל בחיזוק שלטון המרכזי וציין סכנות של פירוק המדינה אם הרפורמות יימשכו ללא רסן.

המושב השלישיעריכה

המושב התקיים במרץ 1990. המושב אישר יסוד תפקיד חדש של נשיא ברית המועצות ובחר את מיכאיל גורבצ'וב לתפקיד זה. כמו כן הכינוס ביטל את הסעיף 6 בחוקה. במהלך הכינוס הורגש מעבר של חברי המפלגה קומוניסטית לשורות האופוזיציה. לעומת זאת, מספר חברי פוליטביורו דיברו גלוי שגורבצ'וב בגד במפלגה ובמדינה ומביא לפירוקה.

המושב הרביעיעריכה

המושב התקיים בדצמבר 1990. במרכז הדיונים היה עתיד ברית המועצות כמדינה. במהלך המושב הוחלט על הצורך ברפורמה נרחבת במבנה המדינה וסוכם על ביצוע רפרנדום בהקשר להמשך קיום של ברית המועצות. כמו כן סוכם על מינו גנאדי ינאייב לסגן נשיא.

המושב החמישיעריכה

המושב החמישי התקיים בספטמבר 1991. המושב התקיים לאחר הרפרנדום בו 76% מהמשתתפים הצביעו בעד המשך קיום ברית המועצות. אומנם ההצבעה לא התקיימה בליטא הסובייטית, לטביה הסובייטית, אסטוניה הסובייטית, ארמניה הסובייטית, גאורגיה הסובייטית ומולדובה הסובייטית. במקום זה בשטח רפובליקות אלו התקיימו הצבעות בהם כ-80% מהמצביעים היו בעד עצמאות הרפובליקות ויציאתם מברית המועצות. המושב אישר "הצהרת זכויות האדם" ואישר תחילת התארגנות להקמת חבר המדינות העצמאיות. גורבצ'וב הציעה לפזר את הוועידה, אך בהצבעת חברי הכינוס הצעתו לא התקבלה.

קישורים חיצונייםעריכה