יגור ליגצ'וב

פוליטיקאי סובייטי

יגור ליגצ'וברוסית: Его́р Кузьми́ч Лигачёв‏; 29 בנובמבר 1920 - 7 במאי 2021) היה פוליטיקאי סובייטי, מן המנהיגים הבכירים של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות בתקופת הפרסטרויקה, ומן המתנגדים הבולטים למדיניותו של מיכאיל גורבצ'וב בסוף שנות ה-80. על פעילותו במהלך השנים הוענקו לו מספר עיטורים סובייטיים.

יגור ליגצ'וב
Егор Кузьмич Лигачёв
Yegor Ligachyov.jpg
לידה 29 בנובמבר 1920
רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 במאי 2021 (בגיל 100)
מוסקבה, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרויקורובסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה המוסד לתעופה במוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, Union of Communist Parties – Communist Party of the Soviet Union עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עיטור לנין (1970, 1980)
  • מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 (1945)
  • עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה (1985)
  • מדליה על הכשרת קרקעות בתולות (1957)
  • מדליה להנצחת 100 שנים להולדתו של לנין (1970)
  • עיטור אות הכבוד (1957)
  • עיטור הדגל האדום של העמל (1948, 1967)
  • Jubilee Medal "75 Years of Victory in the Great Patriotic War 1941–1945" (1941)
  • עיטור מהפכת אוקטובר (1976)
  • מדליה להנצחת 30 שנים לניצחון במלחמת המולדתה הגדולה 1941-1945
  • מדליה להנצחת 70 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945
  • מדליה להנצחת 65 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941-1945
  • מדליה להנצחת 60 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • מדליה להנצחת 40 שנים לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה 1941־1945
  • מדליה להנצחת 50 שנים לניצחון במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945
  • בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

יגור ליגצ'וב נולד למשפחת איכרים בכפר במחוז טומסק (כיום במחוז נובוסיבירסק). לאחר מספר שנים עברה המשפחה לנובוסיבירסק, שם סיים ליגצ'וב את לימודי בית הספר. לאחר הלימודים הוא נסע למוסקבה והחל משנת 1938 למד במכון למהנדסי תעופה. בשנת 1943, לאחר קבלת תואר מהנדס, חזר ליגצ'וב לנובוסיבירסק והחל לעבוד במפעל לייצור מטוסים. בשנת 1945 עבר לעבודה במנגנון הקומסומול. בתחילת שנות ה-50 החל לעבוד במנגנון המפלגתי, ובשנת 1959 מונה לראש הוועד המחוזי של המפלגה. במציאות הסובייטית היה זה התפקיד הבכיר במחוז.

בשנים 19611965 היה ליגצ'וב במוסקבה ועבד בתפקידים שונים במנגנון של הוועד המרכזי של המפלגה. בשנת 1965 הוא הועבר לטומסק ובמשך תקופה ארוכה (עד שנת 1983) עמד בראש הוועד המפלגתי המחוזי. בתקופה זו תרם רבות לקידום המחוז והעיר טומסק.

קריירהעריכה

בשנת 1983 הוחזר ליגצ'וב למוסקבה ומונה לראש מחלקה במנגנון הוועד המרכזי של המפלגה. לפי עדותו, המעבר בוצע ביוזמת יורי אנדרופוב לאחר התייעצות עם מיכאיל גורבצ'וב. ב-23 בדצמבר 1983 קוּדם ליגצ'וב לתפקיד מזכיר הוועד המרכזי.

במרץ 1985 תמך במועמדותו של גורבצ'וב למזכיר הכללי של המפלגה. החל משנת 1985 היה ליגצ'וב הממונה על נושא האידאולוגיה במפלגה, בפועל - מספר 2 במפלגה. במהלך שנת 1985 נסע לסברדלובסק, ולאחר פגישה עם בוריס ילצין המליץ בפני מיכאיל גוברצ'וב על העברתו למוסקבה, ובהמשך תמך בקידומו של ילצין לתפקיד מזכיר סניף המפלגה במוסקבה.

 
יגור ליגצ'וב בשנת 1989

בשנת 1985 היה ליגצ'וב בין יוזמי מערכה נגד אלכוהוליזם, שהייתה אגרסיבית במיוחד. בזיכרונותיו כתב שהמערכה הייתה שגויה, וכי לא ניתן לשנות את הרגלי העם בפקודות מטעם השלטון אלא אך ורק תוך מערכת הסברה מתמדת.

ליגצ'וב היה בין תומכי מיכאיל גורבצ'וב בתחילת הפרסטרויקה, אך החל משנת 1988 התחיל להתנגד לקצב הרפורמות, מחשש שהדבר יביא לקריסת המשטר. בשנת 1989 הוא נבחר לוועידת נציגי העם. במהלך מושבי הוועידה היה ליגצ'וב בין הנואמים שהתנגדו בתוקף לקצב הרפורמות. כמו כן, הוא התנגד לביטול סעיף 6 בחוקה, שדגל בעליונות המפלגה הקומוניסטית בניהול המדינה.

ליגצ'וב היה בין מובילי הדחתו של בוריס ילצין מכל תפקידיו במפלגה. בשנת 1990, במהלך כינוס מפלגתי, מתח ליגצ'וב ביקורת על מיכאיל גורבצ'וב ואף הציג את מועמדותו למזכיר הכללי של המפלגה. לאחר שהפסיד בהצבעה על תפקיד זה עזב את הפוליטביורו ויצא לגמלאות.

לאחר התפרקות ברית המועצות היה ליגצ'וב בין החברים הבולטים במפלגה הקומוניסטית של רוסיה. בשנים 19992003 היה חבר דומה ממחוז טומסק מטעם המפלגה.

חולי ומוותעריכה

בשנות חייו האחרונות היה חולה. בסתיו 2013 עבר ניתוח בלבו, בגיל 92,[1] ומת בערב ה-7 במאי 2021 בביתו שבמוסקבה כשהוא בן 101[2][3]. קודם למותו היה אושפז ב-5 באפריל בבית החולים הקליני המרכזי של נשיא רוסיה וכמה ימים לפני מותו הגיע לחדר מיון וחובר למכונת הנשמה, הרופאים אבחנו דלקת ריאות[4][5].

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא יגור ליגצ'וב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה