וו. סי. פילדס
וו. סי. פילדס (באנגלית: W. C. Fields; 29 בינואר 1880 – 25 בדצמבר 1946), קומיקאי אמריקאי, אחד הקומיקאים הנודעים ביותר במחצית הראשונה של המאה ה-20.
 | |
| לידה |
29 בינואר 1880 דרבי, פנסילבניה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
25 בדצמבר 1946 (בגיל 66) פסדינה, קליפורניה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
פורסט לאון ממוריאל פארק |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1898–1946 (כ־48 שנים) |
| בן או בת זוג |
קרלוטה מונטי |
| פרסים והוקרה |
כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד |
| https://www.wcfields.com/ | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
פילדס יצר דמות של מיזנתרופ (שונא-אדם), אגוצנטרי ואלכוהוליסט השונא כלבים, נשים וילדים ובז לדת, למנהגיה ולכוהניה. הדמות הבדויה דבקה בו והפכה למזוהה עמו עד כדי כך שהגבול בין הדמות לבין השחקן המגלם אותה היטשטשה מבחינת הציבור לקראת סוף חייו. רק עם פרסום יומניו ומכתביו האישיים החל ב-1973 התברר שהיה נשוי (אך חי בנפרד מאשתו) והיה אב אוהב לילדיו ולנכדיו.
הקומיקאי הבריטי בני היל ביצע מספר רב של מערכונים המבוססים על מערכונים של פילדס.
תולדות חיים וקריירה עריכה
פילדס נולד כויליאם קלאוד דקנפילד (William Claude Dukenfield) בדרבי, פנסילבניה למשפחה ממוצא אירי. כבר בגיל 11 הצטרף ללהקת וודוויל כלהטוטן ובגיל 21 כבר היה לו מופע משלו (The Eccentric Juggler) אשר שילב להטוטנות (עם עצמים שונים שכללו קופסאות סיגרים, כובעים וכדומה; להטוטים עליהם יחזור כעבור שנים בסרטים בהם ישתתף) והומור בסגנון סטנד-אפ. הוא נדד ברחבי צפון אמריקה ואירופה. לגבי ילדותו ונעוריו נהג לספר סיפורים ואגדות שונות במטרה לטשטש את גילו ומקום הולדתו האמיתיים.
החל מ-1910 הוא כיכב בברודוויי במופעי "רוויו" שהיו סוג מעודן יותר של וודוויל, תחילה במופעיו של פלורנץ זיגפלד (Ziegfeld Follies, שגיונות זיגפלד) ומ-1920 ב"סקנדלים" של ג'ורג' וייט (George White's Scandals) שהמוזיקה להם נכתבה על ידי ג'ורג' גרשווין. הופעות אלה הפכו אותו לכוכב מוכר.
כבר ב-1915 הצטלם למספר סרטים אילמים שצולמו בניו יורק. הוא עבר בהצלחה את המעבר לסרט המדבר ומ-1924 ריכז את פעילותו בהופעה בסרטים רבים. רוב תפקידיו היו קומיים, אך הוא הופיע גם בתפקיד מר מיקובר בסרט "דייוויד קופרפילד" משנת 1935 לפי הרומן באותו שם של דיקנס. הוא הופיע במהלך חייו בתפקיד ראשי ב-35 סרטים, רובם לפי תסריט שלו.
הדמויות שפילדס שיחק היו רובן ככולן בעלות חיבה למשקאות חריפים. כל עוד עסק בלהטוטנות חשש פילדס לשתות אלכוהול, מחשש שהרגל זה עלול לפגוע בביצועיו, אולם משהתחיל לשחק בסרטים החל לשתות באופן קבוע. למרטיני שלו נהג לקרוא בשם הקוד "לימונדה".
בשנת 1936 חלה פילדס ולא היה יכול למלא אחר התחייבויותיו לאולפני סרטי פרמאונט ופוטר. בזמן שלא הופיע בסרטים השתתף בהצלחה רבה במערכונים ודיאלוגים משעשעים (עם צ'ארלי מקארתי, ששימש כמי שמוסר לפילדס משפט או שאלה תמימה שפילדס מגיב לו בבדיחה או בהלצה) ששודרו ברדיו. הוא המשיך להופיע ברדיו וצבר פופולריות רבה עד כדי כך שאולפני יוניברסל הציעו לו חוזה ב-1939. הדו-שיח עם מקרתי נמשך גם בסרטיו ביוניברסל כגון "אינך יכול לרמות איש ישר" מ-1939[1]. סרטו הידוע ביותר מהתקופה, ששורות דיאלוג שלו שגורות על פיהם של אמריקאים רבים, הוא The Bank Dick[2].
עם ההצלחה פילדס ניסה להשיג יותר ויותר שליטה בהפקת הסרטים, בהכוונת הצוות הטכני ובקביעת שחקני המשנה שיככבו לצידו ולפיכך עסק בוויכוחים ובמריבות עם אנשי אולפני יוניברסל. ב-1941 ניתנה לו ההזדמנות ליצור סרט משלו, עם תסריט שלו ושליטה שלו בצוות השחקנים. התוצאה הייתה הסרט Never Give a Sucker an Even Break[3], הסרט היה כה מוזר וההומור שבו כה אבסורדי, עד כי האולפנים נאלצו לערוך אותו מחדש. פילדס עזב בזעם את יוניברסל ולא היה שותף עוד לעשיית סרטים, פרט למספר הופעות אורח קצרות.
פילדס נפטר בפסדינה, קליפורניה כתוצאה מדימום תוך-בטני, סיבוך של מחלתו, שנבעה משתייה מופרזת.
אמרות מפורסמות עריכה
- "אני חופשי מכל סוג של גזענות - אני שונא את כולם במידה שווה."
- "זה מזכיר לי את הספארי שלי באפריקה. מישהו שכח את חולץ הבקבוקים ובמשך מספר ימים נאלצנו לחיות רק על אוכל ומים."
- "הלא יהיה זה נורא אם אצטט סטטיסטיקה מהימנה ביותר, המוכיחה כי יותר אנשים הופכים מטורפים בעקבות היסטריה דתית מאשר על ידי שתיית אלכוהול?"
לקריאה נוספת עריכה
- Fields for President by W. C. Fields. Dood, Mead, 1940 and 1971. ISBN 0396064191. (חיבורים הומוריסטיים על נושאים שונים)
- W. C. Fields: His Follies and Fortunes by Robert Lewis Taylor. Doubleday, 1949; reprint edition: New American Library, 1967. ISBN 0451506537. (הביוגרפיה הראשונה על פילדס)
- The Art of W. C. Fields by William K. Everson. Random House, 1967. ISBN 0517012324. (ניתוח סרטיו של פילדס)
- W. C. Fields by Himself: His Intended Autobiography, edited by Ronald J. Fields. Prentice-Hall, 1973. ISBN 0139444629. (אוסף מכתבים וכתבים מוערים)
- Man on the Flying Trapeze: The Life and Times of W. C. Fields by Simon Louvish. Faber & Faber, 1999. ISBN 0393041271
- W. C. Fields: A Biography by James Curtis. Alfred A. Knopf, 2003. ISBN 0375402179.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של וו. סי. פילדס
וו. סי. פילדס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
וו. סי. פילדס, באתר AllMovie (באנגלית)
וו. סי. פילדס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
וו. סי. פילדס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
וו. סי. פילדס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
וו. סי. פילדס, באתר Discogs (באנגלית)
וו. סי. פילדס, באתר Songkick (באנגלית)- ריכוז ספרים ומאמרים אודותיו (באנגלית)
- וו. סי. פילדס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- וו. סי. פילדס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי וו. סי. פילדס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ "You Can't Cheat an Honest Man", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ "The Bank Dick", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).
- ^ "Never Give a Sucker an Even Break", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).