פתיחת התפריט הראשי
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כובעים רחבי-שוליים
נערה חובשת כובע, ציור משנת 1889

כובעמלרע) הוא כיסוי ראש המשמש פריט לבוש קייצי וחורפי לצורך מטרות שונות ומגוונות כגון: הגנה מפני השמש, הגנה מפני קור, אמירה אופנתית, יופי, כחלק ממדים, סמל תרבותי, דתי ועוד.

תוכן עניינים

יצורעריכה

כובעים נעשים ממגוון רחב של חומרים: צמר, קנבס, פרווה, לבד, אריג, עור, קש ועוד.

הם נוצרים באמצעות שימוש בתבנית ובידיים: מרככים את האריג על ידי אדים ולאחר התייבשותו מעצבים אותו לצורה הרצויה. אם עדיין האריג קשה מעצבים אותו על כמה תבניות.[חסר מקור]

לכובעי הלבד קשיות ברמות משתנות, התלויות בכמות הלקה ששמו עליהם. יש כובעי צמר שניתנים לקיפול ועל ידי הכנסה לקופסתם הם חוזרים לצורה המקורית.

כיוון שחישוק הכובע צריך להיות קשה, קיימים כובעים עם קופסאות מיוחדות ששומרות על צורת החישוק כשהם לא בשימוש – הן בדרך כלל בצורת גליל ועשויות מקרטון.

כובעים סרוגים ביד או במכונה, מאד נפוצים. לתינוקות נוהגים לחבוש כובע סרוג[1], כדי להגן על ראשם ואוזניהם מקור. לחיילים סורגים כובעי גרב, בצבע ירוק-זית או כחול כהה. גם נשים וגם גברים חובשים כובעי צמר סרוגים לחימום הראש. הכובעים עשויים בשלל צורות ודוגמאות ומשמשים גם קישוט אופנתי.

היסטוריהעריכה

חלקי הכובעעריכה

לרוב, לכובעים שני חלקים עיקריים:

  • תיתורה - החלק השטוח בכובע, המצל על הפנים.
  • כיפת הכובע - החלק הקעור בכובע, המכסה את הראש.

לכובעים שונים יש חלקים נוספים, כגון סרטים סביב כיפת הכובע, מצחייה במקום תיתורה, חוט הנקשר מתחת לסנטר והמחזיק את הכובע או יריעת בד מאחור להגנת העור מהשמש במקום לשים קרם הגנה מהשמש.

סוגי כובעיםעריכה

מגבעותעריכה

שם הכובע תמונה המגזר/מקצוע/אדם/דמות המזוהה איתו צורה
בורסלינו - פדורה
הומבורג
  פופולרי כיום כפריט אופנתי וכן בציבורים החרדי ליטאי, החרדי ספרדי וחב"ד שם הוא מכונה קנייטש מגבעת לבד ובה כפל (בחלקה העליון) עם שיקועים משני צדיו
כובע באולר   אנשי מעמד הביניים בבריטניה ואנשי הסיטי של לונדון, עירונים ופורעי-חוק במערב הישן של אמריקה, נשים בבוליביה מגבעת שחורה קשיחה, כיפתה כחצי-כדור
מגבעת צילינדר   ג'נטלמנים, דיפלומטים, קוסמים גליל בעל שוליים
שטריימל
ספודיק
קולפיק
 
 
יהודים חרדים חסידיים יוצאי מזרח אירופה ותושבי אזורי הקיפאון עשוי מזנבות שועלים או צובל (דָלָק), ובמרכזו קטיפה
גאלרו   אנשי כמורה בעל כיפה נמוכה ותיתורה רחבה
כובע פנמה   מטיילים ונופשים באזורים חמים, כמלווה בפעילות ימית וחופית, חקלאים ואספנים עשוי קש ובעל תיתורת

כובעים אחריםעריכה

שם הכובע תמונה המגזר/מקצוע/אדם/דמות המזוהה איתו(/~מטרה) צורה
כובע גרב   לוחמי מלחמת העצמאות ואנשי-הפלמ"ח, זמרי ראפ והיפ הופ כובע צמר
כובע היטלמאכר

 

חיילי צה"ל בראשית הקמתו כובע מצחיה בצבע חאקי בעל יריעת בד בעורף
כובע חרוט (יומולדת)   ליצנים וגמדי גינה ויער חרוט חסר בסיס. לעיתים קרובות מקושט באופנים שונים.
טורבן   ערבים, פרסים, הודים וסיקים רצועת בד ארוכה הנכרכת סביב הראש
כובע טמבל   ישראלים עד סוף שנות ה-70 וה-80, חיילים במדי עבודה כובע בד קמור.
כומתה/ ברט   חיילים כובע חסר תיתורה, המונח על הראש ונוטה לאחד הצדדים
קסקט   אנשי מעמד הפועלים, חסידים מסוימים עגול ורך, ללא שולים ועם תיתוֹרָה קטנה ונוקשה מלפנים. מיוצרים מטוויד, צמר, כותנה או עור
כתר   מלכים רצועה בצורת מעגל העשויה ממתכת (בדרך כלל זהב)
מקושטת (בדרך כלל באבני חן)
מצחייה   ילדים, תיירים, ספורטאים כובע עם הגנה נגד השמש בצורת גג מעל המצח
מצנפת שינה   גמדים כובע חרוט מבד השמוט אל העורף. בעבר נועד לשינה.
סומבררו   מקסיקנים ותושבי אמריקה הלטינית כובע גבוה בעל שוליים רחבים מאוד להגנה מהשמש
כובע שלוש פינות   כובע אזרחי וצבאי שהיה בשימוש נרחב במאה ה-18 באירופה ובאמריקה. שוליו הרחבים קופלו והודקו בסיכה כך שקיבל צורת משולש.
תרבוש/ פז   טורקים, ערביי צפון אפריקה דומה בצורתו לגליל הולך וצר (חרוט קטום). בעיקר בצבע אדום
כובע ים   שחיינים יריעת גומי צמודה.

כובעןעריכה

  ערך מורחב – כובען

כובען הוא אדם היוצר כובעים או פרטי לבוש אחרים המשמשים לכיסוי הראש.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ידי זהב, תרגום: שולמית מנשה, גבעתיים-רמת גן: מסדה, 1976, 1967, ידי זהב אנציקלופדיה למלאכת -יד, פרק מערכת לבוש לתינוק, כרך 5, עמ' 1056. (בעברית)